ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
ולפתע, האיש מברך: "ברוך...על קידוש ה'", וקופץ לאש הבוערת. וקול עונה כהד: 'אמן'!
מי היה האיש, ומי ענה אמן?
האיש היה גר צדק גדול ומיוחד, הגרף פוטוצקי – רבי אברהם בן אברהם, שנשרף על קידוש ה', 'בעוון' גירותו.
בני תקופתו מספרים עליו, שהיה בן למשפחת אצילים פולנית עשירה ומיוחסת, שחיפש את האמת, התוודע ליהדות והחליט להתגייר. באותם ימים, אסרו הנוצרים להתגייר, והדבר היה כרוך בעונש מוות. הגרף, ששינה שמו לאברהם בן אברהם, כמנהג הגרים, התמסר אחר גיורו לתורה ולעבודת ה'. הגרף התגייר בארץ אחרת, והצליח לטעת בלב בני משפחתו את התחושה שמת.
הוא הסתיר במשך מספר שנים את זהותו, אך יהודי אחד פלט את העניין, והשמועה עברה והגיע לאוזני בני משפחתו. הם הסגירוהו לכמרים, שניסו לפתותו בעושר וכבוד אם ישוב לנצרות, ומאידך לאיים עליו בשריפה בעינויים. רבי אברהם עמד על שלו, ועלה על המוקד בזעקת: "שמע ישראל", בכיכר המרכזית בוילנא.
מסופר, שבעל 'יסוד ושורש העבודה', סיכן את עצמו והתחפש לגוי, ובמשך כיממה הסתתר בקרבת הכיכר, כדי לענות 'אמן' על ברכת קידוש השם, שבירך הגרף בעת שריפתו.
הגר"א החזיק מאד ממעשה הגרף, וביקש להיקבר ליד קברו. המיוחד ביותר בסיפור זה, שיש לו אף השלכה הלכתית. הרב שלמה זלמן אוירבך פוסק לפי מנהגי הגר"א, שאפשר ללכת בבוקר ארבע אמות לפני נטילת ידיים, מפני שמאז מותו של הגרף פוטוצקי נחלשה מאד ה'סטרא אחרא' – כוחות הטומאה, (הערות הרב נבנצל למשנה ברורה).
בחג השבועות אנו מדגישים במיוחד את נושא הגיור. קוראים אנו במגילתה של הגיורת הגדולה, רות המואביה, ומציינים את הילולת דוד מלך ישראל, שהיה מצאצאיה.
סיפורו של הגרף פוטוצקי, ודברי גדולי ישראל עליו, מתחברים ליסודות רוחניים מרכזיים בחג מתן תורה. במסכת יבמות אנו מוצאים, שהלכות גיור נלמדים ממעמד הר סיני, כי המעמד הוא כעין 'גיור' וקבלת מצוות של כל ישראל.
גר הוא אדם שבא מחוץ לעם ישראל והופך לחלק ממנו. כיוצא בדבר, יש גם כוחות רוחניים ונפשיים, שבתחילה באים מבחוץ, ובהמשך הופכים לחלק מאיתנו. לעיתים, נתבטא ביחס לכוחות אלו ונאמר, "גיירנו אותם".
יתר על כן, לעיתים, אותם אנשים ואותם כוחות, ש'התגיירו' ובאו מבחוץ, הופכים ללב ומרכז הכוחות של האדם והעם. כזה הוא דוד המלך, הצאצא של רות הגיורת, שהפך למלך ואבי המלוכה הנצחית של ישראל.
עיקרון זה שופך אור חדש גם על מעמד הר סיני, שהוא כביכול מעמד הגיור של כלל ישראל. במבט ראשון, התורה מגיעה אלינו מבחוץ. אנו מצטווים מפי בורא עולם לעשות מעשים שונים. בדרך כלל, ציווי הוא דבר חיצוני לאדם. אולם, במעמד הר סיני ה' נתן לנו נשמה חדשה, נשמה שמתאימה לתורה, ומאז הכוחות החדשים שהגיעו אלינו מבחוץ הפכו למרכז חיינו.
זה עומק מאמר חז"ל – "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, יצאה נשמתן של ישראל, וכל פעם הוריד הקב"ה טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם' (שבת פח). כלומר, במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וזכינו לחיים חדשים.
הנשמה היא זו שמחיה את האדם. הנשמה היא חלק אלוק' ממעל. אמור מעתה, המדרגה הרוחנית שאלוקים נותן לאדם היא זו שמחיה אותו. התורה היא מדרגה רוחנית חדשה שה' נותן לעולם, לפיכך במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וקיבלנו חיים חדשים. מעכשיו, אלו הם חיינו.
לכן, הכתב האלוקי "חרות על הלוחות" – "אל תקרא חרות, אלא חירות", כי מאז מתן תורה, החיים החדשים שלנו מתאימים לתורה, ואנו משתוקקים ללומדה ולקיימה, והיא חירותינו האמיתית.
וכך בסיפור הגרף פוטוצקי. גוי בא מבחוץ, וכביכול מביא עימו כוחות חיצוניים של טומאה, אך הוא מעלה אותם עד למדרגה של קידוש ה' במסירות נפש. בכך הוא מכלה את כוחות הטומאה, עד כדי כך שיש השלכות הלכתיות לעניין.
כוחותיו של הגר הופכים להיות מרכז הכוחות של ישראל, ולכן בא אחד מגדולי ישראל כשליח כלל ישראל, לענות 'אמן' על ברכת קידוש ה' שלו. הגר מברך, וכולנו המצטרפים ועונים: אמן.
ובחזרה לעבודת ה' שלנו. לכל אדם, יש מידות, נקודות וכוחות מסויימים, שקשה לו לרוממם ולהתקדם בהם. העבודה עליהם היא בתחילה עבודה של מאמץ וכפייה, אך אחרי שאנו מתרגלים אליהם, טוב לנו איתם, ואנו מגלים עד כמה הם מתאימים לחיינו.
בכל שנה, אנו זוכים בשבועות לקבל מדרגה חדשה בתורה. יהי רצון, שנזכה בחג השבועות הקרוב, לקבל תורה בשמחה, להתרומם למדרגות חדשות, ולחוש שהן מרכז חיינו!
תורה גדולה, בשמחה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
