ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
למה בתי הדין לא מטפלים בסרבני גט?
האם ניתן לתבוע אותו בתביעה כספית הרי הוא יוצר נזק לאישה? מדוע נמנעו בחלק מקהילות ישראל להלקות על מנת לתת גט ובמקום זה מאשרים שיימינג?
והתשובה: לפי הרמב"ם הדבר פשוט שמבחינה עקרונית אפשר לתבוע אותו תביעה נזיקית כספית ואף להלקות אם צריך לכך.
בנוגע לתביעה כספית יש בעיה והיא נכונה לכל תביעה נזיקית כספית במשפט התורה, ללא כל קשר עם העניין הזה, יש צורך להוכיח נזק ממשי, כי משפט התורה איננו פוסק פיצויים, עוגמת נפש וכו'. אלא אם יש הצעה מסויימת קונקרטית, כגון שמישהו רוצה להתחתן איתה, לזון אותה, לפרנס אותה, הוא במצב מצויין בריא, הוא רוצה לקיים מצוות פריה ורביה היא גם רוצה שיהיה לה זרע ממנו, והיא מנועה בגלל בעלה שמסרב לתת לה גט ומתעמר בה. אזי, יש וזה מתגבש למה שנקרא פיצויים כספיים. רק אז ברמה העקרונית לפי הרמב"ם ניתן לחייב אף בצורה ממונית ולפי שאר הפוסקים לא. ונסביר את הדברים.
במשנה אנו מוצאים ביטוי של כפיית גט וביטוי של חיוב גט.
הרמב"ם סבור כל אימת שכתוב חיוב גט, אין חיוב ללא כפייה. כי חיוב ללא כפייה אין לו שום משמעות. ולכן, באותם מקומות שכתוב שכופים גט, הדברים מבוארים, אבל במקומות שכתוב חייב, הדברים ברורים שאם הוא לא שומע כופים אותו. זו שיטת הרמב"ם וכך נהגו רבים מקהילות ישראל עד עלותם ארצה.
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"
אבל, הרבה מהראשונים ובראשם רבינו תם מחלקים ואומרים, אם כתוב במשנה כופים, אז כופים בכוח. ואם כתוב חייב, הרי שהבעלה חייב אבל בלי כפייה. ואדרבה, אם תכפה עליו זה יקרה גט מעושה, וגט מעושה מתבטל ומבוטל אין לו שום ערך. וכך גם נהגו קהילות רבות בישראל עד עלותם ארצה. ויש הרבה רבנים שטוענים שאף איום וסנקציות כספיות זה נקרא ישירות גופניות עליו ונמנעו גם מכך. יש אומרים שלא, יש אומרים שכן. הרי שבשיטה של רבינו תם וחבר מרעיו הפוסקים, יהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט, כי לא כולם יסכימו לתבוע בתביעה כספית את הסרבן גט כדי לאלץ אותו להביא גט לאישתו.
לדוגמא, אם אישה אומרת "מאיס עלי", אינני יכולה או רוצה לחיות עוד עם בעלי, מחייבים אותו לתת גט. מה אם הוא לא רוצה? ע"פ הרמב"ם כופים אותו. ואילו לפי מרן השו"ע בעקבות רבינו תם, כיוון ש"מאיס עלי" לא נמנה במשנה מבין אלו שכתוב כופים, אז אומרים מחייבים אותו אבל אין כופים, ואז אנחנו מוצאים את תופעת הסרבנות גט.
אנשים מנצלים את ההזדמנות שזה חיוב בלי כפייה ונמנעים אותם בעלים סרבנים מלתת גט ומעגנים את נשותיהם. ואז אנחנו מגיעים למצבים מאוד מאוד עגומים שמנמשכים שנה, שנתיים ואפילו שנים רבות שהיא עגונה. בכל הזמן הזה אסור לה להתחתן עם מישהו כיוון שהיא עדיין אשת איש והוא בשלו. ולכן, רבנו תם שהיה מבין אלה שהתנגדו לכפיית גט היכן שלא כתוב במשנה כופים, המציא סנקציות שנקראות הרחקות דרבנו תם, דהיינו שהחברה מתנזרת מהמסרב, אבל לא מטילה סנקציות גופניות ישירות על הסרבן גט. רוצה לומר, אם באה החברה ואומרת לו אנחנו לא אוכלים איתך, לא שותים עמך, לא מתפללים עמך, לא באים לברית מילה, לא מלים את בנך, לא קוברים אותך, אזי זה נקרא עדיין מן הצו, לא דברים ישירים. אלו נקראים הרחקות מותרות ואם הוא ישבר כתוצאה מכך ויביא גט, זה עדיין לא נקרא גט מעושה. אבל כל שהסנקציה היא בגופו ממש, בו ישירות, עדיין חוששים שהגט מעושה והגט לא גט. בעוד שלפי הרמב"ם, מה לי דברים עקיפים, מה לי דברים ישירים, זה מצווה פשוט לכופף ולאכוף את אותו בעל סרבן כדי לתת גט.
כתוצאה מכך יש בעלים סרבנים שכבר מהרחקות רבנו תם נכנעים ונותנים את הגט, כי סוף סוף שוללים מהם יציאה מהארץ ואת רישיון הנהיגה, ומאיימים לא למול את בניהם. ומרחיקים אותם חברתית מלהיות שליח ציבור וכדומה. אבל יש בני אדם שהם עקשנים מאוד מאוד, וגם עם כל הסנקציות האלה הם לא נשברים וממשיכים לעגן את נשותיהם.
שיימניג או מכות בשוט, מה עדיף?
לפי הרמב"ם היה ניתן לנקוט בכפייה גופנית. מה זה כפייה גופנית? על ידי כך שמכים אותו בשוט וברגע שמכים אדם בשוט בד"כ אם לא מדובר במשהו נדיר אחד למיליון בד"כ הם נשברים ומיד נותנים גט.
שהרי מדינת ישראל הנאורה בשתי מרכאות, לא מסכימה שיכפו גט על ידי שוטים. זה פרימיטיבי מאוד בעיניהם. אז היום לכל היותר אם בית הדין מחליט כפייה, מאשרים לבית הדין לשלוח אותו לבית סוהר.
בבית סוהר יש כאלה שחושבים שבית סוהר זה מזונות והסדר לחיים. היה אחד תימני בשם יחיא שכבר נפטר, הוא היה למעלה מ- 25 שנים בבית סוהר בגלל שהוא לא נתן גט לאישתו. הוא היה אומר, הם נותנים לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וחדר בכלא מעשיהו, אוכל על חשבון המדינה, ביגוד על חשבון המדינה, יש לו טיולים ביום במתחם. באים קרוביו לבקר אותו, יש לו בית כנסת, יש לו תפילות ושלום על ישראל. כך הוא שהה עשרות שנים בבית סוהר עד שהוא נפטר שם, לא מחמת הסבל, אלא פשוט הגיע זמנו. אישתו היתה עגונה כל ימי חייו של אותו אדם. ז"א בשם ה"נאורות" הזו, סבלה אותה אישה מסכנה 25 שנה. אבל ברגע שהיו כופים אותו בשוטים, גם יחיא לא היה מתעקש עד כדי כך, כן. כי יש לנו הרבה בני אדם שברגע שנתנו להם בית סוהר, מיד נתנו את הגט. רק יחיא זה משהו מיוחד במינו.
החברה המודרנית אשר אמורה להיות נאורה מסתייגת מהפעלת שוט, מהפעלת כוח גופני. והרי הפעלת שוט, זה חד פעמי. בצינעא, לא בפני כולם. באופן שהוא יכול לסבול את המכה. לוקחים אותו בצד וגומרים את הסיפור וינתן הגט. אבל מה מתירים בחברה הנאורה, שיימינג, לבייש אותו, וכולם מדברים עליו בכל מקום, ורודפים אותו. זה נאורות, זה בסדר, אבל להכות אותו בסתר או לאיים להכות אותו ויתן את הגט, זה לא נאורות?
העדפת שיימינג על מלקות זה לא נאורות
ברור מעל כל ספק, מדובר כאן רבותי במשבר של תפיסות עולם שעוד יקח זמן עד שהחברה המודרנית תתנער מכל מיני דעות קדומות, אשר היא חושבת שזה נאורות ואינן נאורות אלא בדיוק הפוך, הן בערות, הן דברים כאלה גורמים אך ורק לסבל וייסורים. כי מה העיקר, ללכת עם צווארון לבן ולהגיד זה לא זה, זה פרמיטיבי, ובסופו של דבר לראות את המסכנה הזו עגונה.
לסיכום, לפי הרמב"ם הדבר פשוט שכופים אותו במכות גופניות ולא מגיעים בד"כ לזה, כי בד"כ הוא נשבר, היצר הרע שלו נשבר כשמגיעים בדיוק אל הסף הזה. ואין צל של ספק שאם לא, אז בוודאי שניתן לתבוע אותו תביעה נזיקית, אם באמת יתגבשו היסודות של חיוב בנזיקין. ולפי ההולכים בשיטת רבינו תם כל שלא הגיע לכלל כפיית גט, אלא רק חיוב בגט הם ימנעו מכל תביעה, ויהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








