ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
הדרך היחידה להינצל מבקשת ההסגרה, הייתה להפוך לנתין אוסטרי. כדי לקבל את הנתינות, הוא היה מוכרח לקנות את העיר האוסטרית פוטיק לנחלה לו ולבניו. קנייה זו עוררה שאלות הלכתיות בנוגע לעבודת נוכרים בשבת במשרפות היי"ש במקום.
שלח רבי ישראל את השאלה לרבי שלמה קלוגר, בעל ה'חכמת שלמה', מגדולי הפוסקים בדור, (ההילולא שלו ב- ל' סיון). רבי שלמה השיב לו באריכות על העניין, והוסיף נקודת מבט נוספת:
"חז"ל (עבודה זרה ט) אמרו שבאלף השישי, אם יתן לך בית בעד דינר אל תקנה... כוונת חז"ל להגדיל האמונה, שכל כך תהיה ביד איש הישראלי אמונה על הגאולה עד שידמה לו שאפילו דינר אינו שווה בית בחוץ לארץ, והנה אם הייתה בנו אמונה זו וודאי היה בא הגואל... אבל לקנות עוד כפרים ושדות וכרמים לעבור על דברי חז"ל זה וודאי לא נשמע ולא נראה"? (שרי האומה, ח"ד, עמ' 191).
בכך ביטא רבי שלמה נקודה בסיסית חשובה – יהודי בחוץ לארץ הוא ארעי, יהודי שייך בקביעות אך ורק לארץ ישראל.
עניין זה בא לידי ביטוי מרכזי בפרשיית המרגלים, שבפרשת שלח. בפרשייה זו, חוזר הפועל 'לתור', פעמים רבות. כמה פעלים יכולים לבטא את מלאכת הריגול, לדוגמא – לראות, לבדוק, לחזות ועוד. מבין כל הפעלים, התורה בחרה להדגיש דווקא את הפועל הייחודי – 'תור'. מדוע? מה מיוחד בפועל הזה, המבטא את אשר אירע לבסוף עם המרגלים?
כמה הסברים אפשר לתת לדבר. ביניהם – התייר הוא אורח וזר במקום. מציאותו במקום היא ארעית וזמנית. כשנשיאי ישראל יוצאים למשלחת חיפושים לארץ ישראל, ארץ אבותינו, הם היו צריכים לחוש בסתר לבבם, שהם קבועים במקום. הם היו צריכים להרגיש את מה שמציינים עולים רבים לארץ, שברגע שמגיעים לארץ, מגיעים לבית האמיתי.
אכן, אולי זו הסיבה, שכלב עלה לפקוד את קברי אבות שבחברון, כדי להרגיש שהוא שב למקום 'קברות אבותיו', כביטויו של נחמיה בימי תחילת הבית השני, הבא לציין בכך שהשיבה לארץ היא שיבה לשורשינו העמוקים בארץ.
אולם, שאר המרגלים הרגישו מראש כתיירים, כאורחים במקום, וזה היה שורש החטא.
באופן דומה, בסוף הפרשה, אנו מצטווים על הציצית – "וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה'... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". היהודי צריך להרגיש כבן בית במצוות ה'. עיניו צריכות להביט ברוחניות, ואל לו להפנות מבטו למראות אסורות, ההופכות אותו ל'תייר מקצועי' בעולם, שהרי מראות אלו מושכות את לבבו אל הארעי והחולף בעולם.
ויהי רצון, שלא נהיה תיירים – לא בארצנו ולא במראות עינינו, אלא נהיה תמיד בני בית קבועים בארצנו, ונביט תמיד במראות הקבועים והנצחיים, עד שיחזו עינינו במהרה בשוב ה' לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
