ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אין לצלם את האדם שלא בידיעתו ושלא ברשותו. האדם זכאי להצנע לכת. ולכן, כל מי שמצלם אותו שלא בידיעתו ושלא ברשותו בעצם פוגע במגמה של האדם בהצנע לכת. במיוחד שיש מהצילומים האלה אשר הם לא על דעת המצולם, מפגע רע מאוד לחברה ולאדם.
הרבה פעמים האדם נמצא בתנוחה או במצב שאם יתפס בתמונה באותו מצב, זה מביש ומביך. לכן הנצחת דבר כזה היא בגדר מה שאמרה תורה "לא תשכן באהליך עוולה". ולהראות את התמונה הזו מאדם לאדם ולשתף בווטצפ היא בגדר "מוציא שם רע", והרי זה מרכל על אדם אפילו שהוא לא מדבר. התמונה מדברת בעד עצמה, וגם היא יכולה להיות בגדר מוציא שם רע.
פעם הייתי בשדה התעופה ואני יושב לי ממתין עד שנעלה למטוס. מישהו עמד שם וצילם בחורה שעמדה ממולי. ואז בתמונה מה יכולים לראות? רואים בחורה ליד דמות של רב שמחזיק ספר ולומד, והיא על הרקע של הדבר הזה. ויכולים לחשוב שזה כאילו ממש ביחד בגלל סמיכות המקום. אין צל של ספק שדברים כאלה הם דברים רעים וחטאים. דברים אלו הם יותר מרכילות, זה הרבה פעמים "הוצאת שם רע" כי כאמור אם מצלמים מישהו עם מישהי ובכלל אין לו שום קשר ולא ידיעה, הרי מחר מחרתיים יוציאו שם רע שהוא בקשר איתה.
אסור לצלם אנשים בסעודות או בהלוויות
ישבנו במסיבה קהילתית, וכידוע כל אדם היום מחזיק פלאפון שמצלם, אז התחילו אנשים לצלם ואז בני אדם נתפסים בשעה שהם אוכלים או פותחים את הפה בצורה לא נעימה, או נוגסים, או מושיטים יד לקחת ממרחק תביא לחמם. מצבים מביכים מאוד. קמתי ואמרתי להם שהדבר הזה הוא אסור, כיוון שבני אדם מובכים. יחליטו או רוצים לאכול שבת אחים גם יחד, או רוצים לשבות מאכילה עד שיגמרו לצלם. כי אחרת הדברים האלה כאמור פוגעים בבני האדם. מנציחים מצבים שמביכים את האדם, וזה אסור ע"פ התורה.
כבר פרסם ידידי הרב יעקב רוז'ה הלכה, אסור לצלם את האבלים או קרובי משפחה מלווים. הרבה פעמים הם בתנוחות ובמצבים מאוד לא נעימים והכל בגלל שהם נמצאים באבל, בצער, ביגון וכו'. ולכן, אסור בשום פנים ואופן לצלם אותם שלא ברשותם, שלא בידיעתם. הרי בכך הם מנציחים מצבים שבני אדם לא היו מעוניינים לראות אותם בצורה כזו.
פעם אחת גמרתי את ההרצאה, ירדתי מהבמה בשביל לצאת ובאו אלי רבים בשביל להגיד שלום, לקבל ברכה. מאחורי בכוונה עמדו מספר נשים שביקשו מהמכרים שלהם לצלם. ואז קלטו בתמונה כאילו הם מאחורי ממש, מלוות אותי. אני לא ידעתי מהדברים האלה כי היו כל אלה שבאו להגיד שלום ודברי ברכה. רק לאחר מכן כשמישהו הראה לי את התמונה, והיא תמונה מאוד מביכה כאילו אני חובר עם ליווי מאחורי מימיני ומשמאלי, מאחורי נשים, בחורות. הדברים האלה הם דברים מבחינת הוצאת שם רע. כיוון שבנאדם שרואה את זה אומר, תראו איפה הרב מבלה, תראו עם מי הוא נמצא וכו'. הוא לא יודע מה הן הנסיבות, לא יודע מה שקרה.
המפגע הזה של תמונות בכל מקום, ביד כל אדם לא כמו פעם שהיה צריך להזמין צלם ביודעין, ואז יש הכנה. היום כל אדם ואדם מחזיק מכשיר כל הזמן ומצלם כל אדם, ועוברים בזה על איסורי תורה חמורים.
בציבור אשר יש בו יראת שמים צריך לחנך ולפרסם, שאסור לצלם אדם בלי ידיעתו ובלי רשותו. עם כל הכבוד שאנחנו רוצים לצלם מעמדות מסויימים. צריך לבקש מבעלי המעמדות אם הם מסכימים. אם לא, אין לצלם. כי כאמור יש הרבה עברות שמתגלגלות על ידי הצילומים הללו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
