ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אך נראה שאין להשוות את המצב עכשיו למצב שהיה בזמן החורבן. וכך נאמר בזוהר (תשא קפט, א): בוא וראה כמה רחמים ריחם הקב"ה על ישראל, בדומה למלך שהיה לו בן יחיד ואהב אותו אהבת נפש, ומתוך אהבתו נתן אותו לאמו שתגדלו ותלמד אותו דרכים ישרות. פעם אחת חטא הבן לאביו, בא אביו והכה אותו ואחר-כך מחל לו על חטאו. חזר וחטא לאביו כבתחילה. הוציאו אביו מביתו בכעס רב. יצא הבן מהבית, ובמקום שילמד לקח וילך בדרך הישרה ויהיה זכאי כראוי, כדי שישמע אביו וישתוקק אליו, אמר, מאחר שיצאתי מהיכל אבי אעשה מכאן והלאה כל מה שאני חפץ. הלך והתחבר לחברה מקולקלת וקלקל עימהם ונתלכלך בליכלוך של טינוף ונטמא בכל טומאה, וכל מעשיו לא היו אלא עמהם. אמו המלכה, שידעה שבנה נתחבר לפרוצות, הצטערה ובכתה על בנה.
יום אחד ראה המלך בבִכיהּ, שאל אותה לפשרו, והיא השיבה לו: הרי בננו גורש מהיכל המלך, ולא די שאינו נמצא אתנו אלא שהוא יושב בבתי פרוצות. מה יאמרו כל בני העולם? בן המלך יושב במקום מטונף. התחילה לבכות ולהתחנן אל המלך. אמר המלך, בשבילך אחזיר אותו ואת תהי עריבה לו, שלא יחטא. אמר המלך, כיון שכך הוא, אי-אפשר להחזיר אותו ביום, בגלוי, שבושה הוא לנו ללכת אחריו למקום הפרוץ. אם לא היה כך שטינף עצמו וחילל כבודי, הייתי אני וכל צבאותי הולכים להחזירו בכבוד גדול, בקבלת פנים חגיגית, תוקעי חצוצרות לפניו וכלי מלחמה מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם ידעו שבן מלך הוא החוזר לביתו. אבל עתה, כיון שהוא טינף עצמו וחילל כבודי, הוא יחזור בסתר שלא יכירו בו. אלו דברי הזוהר.
וכמו התקווה שהחזרה לבית המלך תשפיע על הבן לתקן את מעשיו ותחזירו למוטב, כך יש לראות את החזרה לארץ-ישראל היום. היום החזרה לארץ-ישראל היא להוציא אותנו מבין הגויים על-מנת להשיב אותנו אל ד', על-מנת לסלק את ההשפעה השלילית של הגלות בארצות נכר. כי כל הקלקולים הם פועל יוצא מהגלות. והתיקון הולך ובא ככל שאנו שבים לארצנו. כעת כבר התברר שהגלות פועלת עלינו רק לרעה, היא לא מתקנת אותנו, ורק החזרה לארץ-ישראל, ארץ הטהרה והקדושה, היא תפעל עלינו לטובה. אין חזרה אפוא מדרך הגאולה (תנחומא שופטים ט [י]), אבל יש צורך לתקן את מעשינו ואז נחסוך מאתנו הרבה יסורים ממרקים ונתקדם בדרך גאולתנו בשמחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












