ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- מדורים
- קוממיות
- כנס ג' אלול תשס"ה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
אם נלמד את מה שקרה אצל יוסף, נמצא אולי תשובה למה שקרה בעבר, ומה שחשוב יותר - נמצא תשובה לשאלה באיזו דרך יש ללכת בעתיד.
יוסף בנערותו היה חלק ממשפחת יעקב אבינו, אך לא היה מקובל על אחיו: "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום". חלומותיו רק מגבירים את השנאה ואת הניכור בינו לבין אחיו. והנה מבקש ממנו יעקב אביו: "לך נא ראה את שלום אחיך". למרות הסכנה שבדבר, יוסף הולך בשליחות אביו באמונה שלמה. וכיצד מתייחסים אליו אחיו? "הנה בעל החלומות הלזה בא", "לכו ונהרגנו", "וישליכו אותו אל הבור", "וימכרו אותו לישמעאלים". זהו הגירוש הראשון בהיסטוריה היהודית. כאשר אחים מגרשים את אחיהם, מוציאים אותו מקרב המשפחה ומוכרים אותו לזרים.
אך יוסף אינו מתייאש, אלא שומר על אמונתו, בכל מקום בו הוא נמצא: כאשר הוא בבית פוטיפר, הוא עושה הכל כדי להיות 'איש מצליח'. כאשר הוא מושלך לבית הסוהר, הוא הופך במהרה למנהל. מגיע ראש השנה, יוסף יוצא מבית האסורים והופך להיות שליט על מצרים.
והנה מתחוללת הדרמה: עשרת אחיו יורדים לשבור אוכל ופוגשים אותו. הוא מכיר אותם והם אינם מכירים אותו.
מה היינו מצפים מיוסף ברגעים אלו? הדבר הפשוט היה ליפול על צווארם, לבכות עמם יחד, ואף לומר להם מילים של פיוס. לשכוח את הגירוש והמכירה ושוב להתחבר למשפחה אחת. אך לא כן נוהג יוסף: "ויתנכר אליהם"!
הלל הזקן מלמדנו: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה. כמה סבל יוסף מהתנכרות האחים אליו, ועתה הוא נוקט כלפיהם באותה גישה! ברור שיש לו מטרה. הוא יודע שתפקידו להנהיג את המשפחה, ואחר-כך את עם ישראל. אסור לו לחזור ולהיות אח אחד מתוך האחים. מקומו הוא במלכות, בהנהגה.
אם יחזור להיות אחד בין רבים, שוב ישנאו אותו אחיו ויגרשוהו. חובתו להנהיג את הציבור. רק לאחר שיהודה מוכן להיות לו לעבד במקום בנימין, אז מתגלה יוסף לאחיו. רק אז מגיעים רגעי הפיוס: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים", "למחיה שלחני אלקים".
כידוע, 'יוסף' בגימטריה 'ציון' (=156). במדרש תנחומא (סוף בראשית) נאמר: "כל מה שאירע את יוסף, אירע את ציון".
אחינו גרשו אותנו כדי שניקח את ההנהגה לידינו. יש לנו הרבה אמונה, שממנה יכול לשאוב גם הציבור שאינו דתי. יש לנו הרבה ערכים, שאותם חייבים ללמוד תלמידי כל בתי הספר בישראל. הגיע הזמן לצאת למרחב, להיות הציבור המוביל במדינת ישראל. הגיע ראש השנה, שבו נצא מבית האסורים כדי להרים את עם ישראל, עד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
