ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לפתע צץ במוחו רעיון. לפני מספר חודשים נתקל בהלכה מעניינת, ומשום מה נזכר בה כעת. בהלכה כתוב שאדם שהוא סנדק בתשעה באב שנדחה אינו חייב בצום. "זהו! זה הפתרון לבעייתי!" חשב דוד בליבו. אולם, כיצד ימצא אדם שיבחר בו כסנדק? לאחר כמה דקות גמלה בליבו ההחלטה.
מיד שלח הודעה לחברים, לעיתונים ולכל יעד אפשרי בנוסח הבא:
"אדם מבוגר שמתקשה מאד לצום מחפש להיות סנדק לבן אשר ייערך לו ברית מילה בתשעה באב. בתמורה לסנדקאות יקבל אבי הבן 5,000 ש"ח מתנה מהסנדק".
הודעה זו הגיעה גם לידיעתו של מאיר, אב טרי שזה עתה נולד לו בנו בכורו. הברית אמורה להתקיים בתשעה באב. מאיר החל להתחבט. מצד אחד, אולי יש בזה זלזול במצוות הסנדקאות. אולם, מצד שני, סכום הכסף המובטח יסייע מאד למאיר, שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, ויש בזה חסד כלפי דוד שקשה לו לצום. מה יעשה?
תשובה -
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א - ראשית כל, הבה ונשאל את השאלה מצדו של מפרסם המודעה - האם נהג כראוי בכך שהציע כסף כדי להיפטר מהתענית? התשובה היא - בוודאי שמעשיו רצויים, כי כפי שכתב קשה לו לצום, ואינו מחפש להקל על עצמו סתם כך ללא סיבה מוצדקת, אלא מוכן לשלם טבין ותקילין כדי להביא עצמו לידי פטֹור מהצום באופן שהוא מותר לכתחילה על פי הדין. ומסופר בספר 'מילה שלמה' (עמ' תמ"ז), שמרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגרח"פ שיינברג זצ"ל, למרות שהיו בזקנותם תשושים וידועי חולי, ומסתבר שמן הדין היו פטורים מלהתענות, בכל זאת בצום נדחה הידרו לחזר אחר סנדקאות ביום זה, כדי להיפטר מהתענית מן הדין.
. ב) וביחס לשאלת אבי הבן - הנה בימינו לא נהוג כל כך למכור את סנדקאות, אלא מכבד אבי הבן את אביו, חמיו או אדם גדול, (כמבואר בשו"ע ) יור"ד רס"ד-א' ברמ"א, שיש לאדם לחזר ולהדר אחר סנדק היותר טוב וצדיק. וב'פלא יועץ' )ערך מילה) כתב: "יבחר לו סנדק איש טוב, כי כל זה מועיל לנפש הילד להמשיך עליו קדושה, לב טוב ורוח נכון" . וממילא, וויתור על המצוה היקרה תמורת כסף, נחשב לביזוי מצוה, כי מן הסתם הכסף הוא המניע האמיתי למסירת המצוה למפרסם המודעה. ומה שנהגו למכור הסנדקאות בימי קדם, הוא משום העוני הנורא של אבי הבן, שאפילו את סעודת הברית לא היה באפשרותו לערוך ללא הכסף שקיבל בעד הסנדקאות. דברינו אמורים דווקא באופן שכוונת אבי הבן היא להשתמש בכסף כבר עכשיו, אבל אם יטמין את הכסף עד שיגדל הילד, ויוציא את הכסף לצורך לימוד התורה של הילד (כגון לשכור לו מלמד מצויין), אזי רשאי לכבד את האיש בסנדקאות, כי נעשה הדבר לטובת הילד.
אולם, כשהצעתי דבריי לפני גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, אמר שאבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, כי מקיים בכך מצוה דאורייתא של חסד. ונראה שכוונת גיסי שליט"א היא, שבסנדקאות אומנם יש הרבה עניינים גדולים, אך היא אינה מצוה הכתובה בחומש, ולעומת זאת מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' כן כתובה בחומש, ולכן עדיף לאבי הבן לקיים עם האיש מצוה דאורייתא. והגם שכוונת אבי הבן היא גם לכסף, מכל מקום גם כאשר אדם מכוון הן לשם מצוה והן לשם פרנסה, יש בכך מצוה; (ראה ביאור הלכה, סימן ל"ח, ס"ח)
וסובר גיסי שהוא הדין בענייננו - אם אבי הבן מתכוון לעשות עם היהודי חסד, הגם שמתכוון גם להרווחת ממון, יש בכך מצוה, ולכן ראוי לקיימה.
לסיכום: א) מפרסם המודעה נהג כדין. ב) אבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, ויקיים בכך מצוַת גמילות חסדים. (על פי ספר פריו מתוק, דברים).
בר המצווה שחל בעשרה באב
בר המצווה של יהודה חל ב-י' באב. בכל שנה זהו הזמן שקמים מהאבל של תשעת הימים, אולם בשנת בר המצווה שלו צום תשעה באב נדחה משבת ליום ראשון שהוא י' אב.
בבוקרו של הצום, לאחר שחזר יהודה עם אביו מאמירת קינות בבכי בבית הכנסת, נכנס יהודה למטבח.
לאחר דקות מעטות, בעודו מהרהר בקינות שאמר בבית הכנסת, נכנס אביו של יהודה למטבח ומה רבה הייתה תדהמתו כאשר ראה את בנו, בר המצווה, יושב ואוכל סנדוויץ' לארוחת בוקר .
"יהודה! מה אתה עושה? היום אתה בר מצווה! כיצד אתה אוכל ביום צום זה???" תמה אביו בקול גדול.
"אל תחשוש אבי היקר. חשבתי והפכתי את העניין מכל הכיוונים ותיכף אסביר לך מדוע אני צודק ומותר לי לאכול:
צום תשעה באב נקבע ב- ט' אב, שהוא יום לפני בר המצווה שלי. ביום זה לא הייתי מחוייב לצום שכן זהו לפני בר המצווה.
השנה הצום נדחה בגלל כבודה של השבת, ורק משום כך, אנו צמים ב-י' אב. סתם כך, אין חיוב צום היום. החיוב הוא רק כתשלום על הצום שלא היה יכול להיערך אתמול.
ולכן- אתמול לא הייתי חייב לצום, ומשום כך גם היום איני חייב לצום! "
כך סיים יהודה את דבריו כשהבעת ניצחון על פניו.
האם יהודה צודק?
תשובה-
באבני נזר (סימן תכ"ו) כתב שאכן מכיוון שצום בעשרה באב הוא רק תשלומין לתשעה באב שחל בשבת, ובאותו הזמן הנער היה פטור, לכן הוא פטור מהצום.
אולם, הוא מעיר שדבריו לא מסתדרים עם דעת השולחן ערוך שפוסק (על פי הרשב"א) שכאשר חל תשעה באב בשבת והצום נדחה ליום ראשון, אזי אין דינים של אבילות כלל בשבת.
הסיבה לכך היא שבאמת רובו של היכל נשרף בעשרה באב, והטעם שקבעו את הצום בתשיעי מכיוון שאז התחילה השריפה. אולם, בשנה כזו שחל תשעה באב בשבת, מכיוון שאין צמים בשבת, עיקרו של הצום עובר כעת ל-י' באב שאז נשרף רובו של ההיכל. אין הצום נחשב לתשלומין אלא שלגמרי עקרו את הצום וקבעוהו בעשירי.
לפי סברא זאת, באמת הקטן יצטרך לצום בעשירי באב, כי הצום לא נחשב 'תשלומין'.
אולם, לפי הרמ"א הצום הוא רק תשלומין ליום תשעה באב והוא לא נעקר לגמרי לעשירי באב, ולכן צריך לנהוג אבילות בצנעה בשבת. לפי זה יהודה אכן יהיה פטור.
אמנם דעת הגאון הרב אשר וייס שליט"א שגם אם הצום הוא תשלומין לצום של תשעה באב, עדיין יהודה חייב לצום כי לא מדובר כאן על תשלומין למצווה של יחיד כמו תשלומין של תפילה שאם אדם היה פטור בשעת החיוב הוא פטור גם מהתשלומין. אלא שכך תקנו חכמים לכל בית ישראל שכאשר חל תשעה באב בשבת, הזמן של הצום הוא בעשרה באב 1 .
סיכום:לדעת האבני נזר זה תלוי במחלוקת הפוסקים, לשולחן ערוך הנער חייב לצום ולרמ"א פטור,
ולפי הגאון הרב אשר וייס לכל הדעות יהודה חייב לצום.
^ 1.הרב אשר וייס מוסיף שלשיטת האבני נזר שדין תשעה באב נדחה כדין תשלומין של מצוות פרטיות, מסתבר שגם לשיטת השולחן ערוך הנער יהיה פטור מכיוון שגם לשיטת השולחן ערוך הצום קל יותר כאשר הוא נדחה, למשל לעניין בעל ברית שאוכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
