ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
ננסה לברר היכן מרוכזות נבואותיו, ואם ישאל השואל כיצד הדברים קשורים לפרשת עקב, נענה על דרך החידוד שיש קשר, כבר בברכת יעקב לבניו (בראשית מ"ט יט), בין גד ועקב, שם מצינו: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב".
חז"ל לימדונו במסכת בבא בתרא: "שמואל כתב ספרו ...דאסקיה (סיימו לכתוב את הספר) גד החוזה ונתן הנביא"
(ב"ב דף יד ע"ב / טו ע"א).
מקור דבריהם הוא בדברי הימים א': "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים (קודם שהיה מלך- ספר שמואל א) וְהָאַחֲרֹנִים (דברי דוד כמלך בפעל - ספר שמואל ב) הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דבהי"א כ"ט כט).
לפיכך נציע את החלוקה הבאה:
א. שמואל א פרקים א' – כ"ד, פס' כב (או עד פרק כ"ח ב), נכתב בידי שמואל הנביא.
ב. שמואל א פרקים כ"ה פס' א (או שמואל א כ"ח ג) עד שמואל ב פרק כ' פס' כו, נכתב בידי נתן הנביא.
ג. שמואל ב פרקים כ"א-כ"ד נכתבו בידי גד החוזה.
שני סימנים מובהקים, משמשים לסימון הפרקים כ"א-כ"ד כקובץ בפני עצמו - ספרו של גד החוזה:
א. כשם שקובץ הפרקים א'-ח' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השניה) של דוד המלך, כך קובץ הפרקים ט'-כ' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השלישית) של דוד המלך.
ב. הפתיחה "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד", אופיינית לפתיחה של ספר חדש (כגון: שופטים פרק א' א, רות פרק א' א, אסתר פרק א' א), או תת ספר בנ"ך (עיינו ישעיהו פרק ז' א, שם מתחיל קובץ הפרקים העוסק בימי אחז. בעניין זה עיינו בספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, במבוא עמודים יא-יב ובפרק ההקדמה לפרקים ז'-י"ב עמודים 175-181). הדבר נכון, הן מבחינת צורת הפתיחה (הפתיחה הרגילה בקובץ הפרקים ט'-כ' היא "ויהי אחרי כן" כגון: פרק י' א, פרק י"ג א, פרק ט"ו א) והן מבחינת תוכנה. הפתיחה באה להוציא מההווא אמינא שמדובר בתקופה אחרת, כמו ימי שאול.
כמו כן, ניתן להוכיח כי פרקים כ"א, כ"ג וכ"ד הם מוקדמים, מהדברים הבאים:
א. מהפסוק הראשון של פרק כ"א משמע, שמדובר בשנים לא רחוקות מזמן מלכות שאול:
"וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים".
כלומר מדובר באירועים שהתרחשו בתחילת מלכות דוד.
ב. פסוקים יב-יד בפרק כ"א, עוסקים בקבורתם המכובדת של עצמות שאול, יונתן ושאר בני שאול המוקעים. לא מסתבר שדוד טיפל בקבורת יונתן ושאול רק לאחר שנים רבות בהן מלך.
ג. הכאת הענקים בני הרפה-הרפא, המתוארות בפסוקים טו-כב של פרק כ"א, קדמו בוודאי להכאת הצבא הפלישתי ובוודאי להכנעת גת, המאורעות המתוארים בפרקים ה' יז-כה וח' א. מה עוד שפסוקים אלה, כוללים גם את הכאת גלית, שבוודאי התרחשה בזמן מלכות שאול.
בשבוע הבא נמשיך להביא ראיות נוספות, עד שנגיע למסקנה כי פרקים כ"א-כ"ד, הם ספרו של גד החוזה.
בינתיים, נאחל לעם היושב בציון ולכל עם ישראל באשר הוא, לזכות ולחזות עוד יותר, בהתקיימות נבואת אבי חוזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
