ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נתינת הצדקה המפוקפקת (מתוך אורח משפט, עמ' רלד)
יוסף הוא מורה לפיזיקה מוכר מאד בעירו. השמועה אומרת שאין תלמיד, נער או מבוגר שעובר תחת ידו ואינו מבין את החומר. ואכן, רבים מגיעים אליו לשיעורים פרטיים, תלמידי תיכון וסטודנטים כאחד.
ערב אחד, צלצל הטלפון של יוסף ועל הקו היה גוי בשם סם: "שלום שמי סם. בני זקוק לשיעורים פרטיים בפיזיקה. האם תוכל לעשות זאת?"
"בהחלט" ענה יוסף "המחיר שלי הוא 50$ לשיעור. בנוסף, אם בנך יפסיד שיעור או שניים, אתה מתחייב כעת לשלם גם על השיעורים שיפסיד. האם אתה מוכן לכך?"
סם, ששמע רבות על יוסף הסכים מיידית "אין שום בעיה, אני מוכן לשלם על שיעורים גם אם בני לא יגיע".
כך הסתיימה שיחתם של השניים והללו קבעו יום ושעה לשיעורים.
כעבור 4 שבועות הגיע מועד התשלום על השיעורים שהתקיימו עד כה. יוסף פתח את המעטפה וכעס מאד כאשר ראה המחאה בסך 100$ בלבד! סם היה חייב לו 200$ ולא 100$! מיד הרים טלפון לסם: "סליחה, אדוני" אמר יוסף, "מדוע רשמת לי סכום של 100$ בלבד?"
"תראה" ענה סם "בני הפסיד 2 שיעורים ולכן נתתי לך תשלום רק על השיעורים שלימדת".
יוסף ניסה להזכיר לו את תנאי העסקה, אולם סם עשה עצמו כלא זוכר כלל. יוסף החליט שלא להתווכח איתו בעניין.
לאחר כמה חודשים שוב צלצל הטלפון של יוסף ועל הקו היה סם: "היי, יוסף, האם אתה זוכר אותי?" "בוודאי שכן" ענה יוסף, ובליבו עלתה תחושת מרמור קלה. סם המשיך בדיבורו: "כבר כמה שבועות שעולה בי הרעיון לעזור לאנשים נזקקים בעיר. איני מכיר אנשים כאלו ואיני יודע איך ניתן להגיע אליהם. אולם אני יודע שאצלכם היהודים תמיד מקפידים על צדקה וחסד ובטח אתם יודעים איך ניתן לאתר נזקקים. איני מכיר יהודי מלבדך, אך אני בטוח שאתה תדע לחלק כסף זה לנזקקים יהודים. האם תוכל לעשות זאת, ולחלק להם סכום של 500$?"
יוסף נענה לבקשה, אולם בראשו החלה לעבור המחשבה שמא ייקח קודם את ה-100$ שסם חייב לו ויעביר את 400$ הנותרים לנזקקים? הרי כסף זה בהחלט מגיע לו.
תשובה:
מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל:
מכיוון שיוסף יודע שהאמת איתו ושסם אכן חייב לו את הכסף, ונזדמן ליוסף כספים שסם חייב לו, מותר לו לקחת את הכסף הזה לעצמו, אף על פי שסם התכוון לתת את הכסף לצדקה. וראוי שיוסף יאמר מפורש לסם שהוא אינו נותן את הכסף כולו לצדקה, אלא לוקח חלק מהכסף בעד החוב שסם חייב לו. זאת כדי שלא יווצר מצב שסם יבדוק אם הכסף הגיע לצדקה ויתברר לו שלא שהכסף לא הגיע לצדקה, ויטען שיוסף הוא גנב. (דוגמא לזה מצאנו במסכת בבא קמא (דף כז) שאם חבירך לקח חפץ שלך והשאיר את זה בחצירו אל תכנס שלא ברשות ותיקח שמא תיראה לו כגנב, אלא עדיף לומר לו בגלוי ובאופן מפורש שאתה נוטל את שלך).
אמנם העיר הרב קוק שאם יוסף הרוויח מהזמן שהתפנה לו, בזמן של השיעורים שהתבטלו, למשל אם מצא תלמידים אחרים, אז יש מקום לומר שהתנאי שלו עם סם שיצטרך לשלם גם על שיעורים שהתבטלו היה באופן שיגרם לו מכך הפסד, אבל אם יוסף לא הפסיד מזה אז סם לא חייב לשלם לו, ואז כמובן שיוסף חייב לתת את הכסף כולו לצדקה.
עוד העיר הרב קוק בדרך אגב לגבי כל העניין של לקיחת צדקה מגוי לצורך ישראל, שלהלכה נפסק בשולחן ערוך שאסור לקחת צדקה מעכו"ם, מכיון שאם מקבלים מהם כסף לצדקה זה מרבה להם זכויות ואנו מעדיפים שיגמרו זכויותיהם מהר על מנת שישברו ("ביבש קצירה תשברנה"). ורק משום שלום מלכות יש מתירים לקחת מהמושל צדקה עבור עניי ישראל אם המושל ביקש זאת.
לסיכום:מותר ליוסף לקחת את הכסף מכיוון שזה מגיע לו, אבל נכון שיהיה גלוי בעניין ויאמר לסם שלוקח את הכסף מכיוון שסכום זה מגיע לו.
******
תשלום עבור שלום בית (מתוך אורח משפט, עמוד רטז')
בסימן טוב ובמזל טוב יוסי וחנה התארסו. כולם התרגשו יחד איתם בשמחתם והימים החלו להיספר לקראת האירוע הגדול, יום החתונה!
אולם, ככל שעברו הימים והשבועות, החלו להתגלע מריבות וויכוחים רבים בין השניים. פעם התווכחו על צבע המפיות ופעם התווכחו על ריהוט הבית. נראה היה לשניים וגם לסובבים אותם ששידוך זה הולך בכיוון רע מאד.
לאט לאט החלו לדבר ברצינות על ביטול האירוסין.
חיים, מחבריו של יוסי, החליט להתערב בעניין. ערב אחד הזמין את השניים לביתו והחל לדבר איתם בענייני שלום בית.
"מטרתי היא רק לשם ידידות. ליבי כואב לראות את המריבות הבלתי פוסקות שלכם וברצוני רק לעזור לכם. נניח שאכן תחליטו לבטל כעת את החתונה ובעז"ה כל אחד מכם יתארס ויתחתן עם מישהו אחר. האם אתם חושבים שאז תהיו מאושרים יותר? צר לי לאכזב אתכם, התשובה היא שלא. אם לא תלמדו להקשיב אחד לשני ולוותר הדבר יקרה שוב גם עם אנשים אחרים. אני מציע לכם לשקול היטב את העניין ולבדוק איך ניתן לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה למען הזוגיות שלכם" סיים חיים את דבריו ונפרד מהם בלבביות.
חנה ויוסי חזרו לבתיהם ובמהלך השבועות הקרובים נראה מהפך ביחס ובאווירה שביניהם. אכן המריבות והוויכוחים פחתו וכמעט שנעלמו, והחתונה שכמעט התבטלה הלכה והתקרבה בהתרגשות גדולה ומחודשת.
כשבועיים לפני המועד המיוחל פנה חיים ליוסי "נו... מתי אקבל את דמי השידוכין המגיעים לי 1 ?" יוסי, המבולבל קמעא ענה לו "אבל הרי טענת שאינך משכין שלום בשביל כסף אלא כמחווה של ידידות...?!"
השיב חיים: ידעתי שאם אומר לכם שאני כן מעוניין בכסף, אז לא הייתם מסכימים להקשיב לי. הייתי מוכרח לומר שאיני מעוניין בכסף אף שכן הייתי מעוניין, שהרי ההתעסקות עם השידוך שלכם ועם שידוכים נוספים דורשות ממני זמן רב.
האם חייבים יוסי וחנה לשלם לחיים דמי שידוכין?
תשובה :
מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל:
אין חיוב לשלם ליוסי השדכן. הרי יוסי בפירוש אמר שהוא עושה זאת רק כחבר ובמטרה לעזור ולא בשביל כסף. ואפילו אם הוא היה משדך שידוך חדש היינו אומרים כן, ובודאי שכך הדין כאשר השידוך כבר קיים ועוד לא נתבטל לגמרי, ויכול להיות שגם ללא פעולתו לא היה ניתק הקשר, כי לא טוב לבטל שידוך, שהרי יש חרם של קהילות ישראל וקנס למי שמבטל שידוך, ויתכן שגם בלעדיו הם היו פותרים את מריבותיהם 2 .
אולם אם ירצו שני הצדדים לפייסו באיזה דרך מרצונם הטוב לפנים משורת הדין מסתבר שיש לזה מקום, מכיון שהם נהנו מפעולתו שלא נצרכו ללכת לדון בבית דין ונצלו מקטטות. ומידה נכונה היא לא ליהנות משל אחר בחינם כאשר הנותן לא התכוון להיטיב לאחר בחינם. והרי השדכן עשה זאת על דעת לקבל כסף, אלא שידע שאם הם ידעו זאת הם לא ירצו להקשיב לו ולשוחח עמו 3 .
לסיכום: אין חיוב לשלם לשדכן הואיל ואמר בפירוש שעושה זאת בחינם. אבל אם רוצים לפנים משורת הדין לתת לו שכר מסויים, מסתבר שזה כדאי וטוב.
שבת שלום!
נערך ע"י דניאל קירש
^ 1.המקור לחיוב שידוכין מבואר ברמ"א חושן משפט סימן פז, סעיף לט, ועיין שם בביאור הגר"א שמסביר את המקור לחיוב תשלום וז"ל - "דין השדכנות כ' מהר"ם שהוא מדין היורד לשדה חבירו שלא ברשות שאם היתה שדה עשויה ליטע שאומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה כמ"ש בב"מ ק"א א'".
^ 2.ליתר פירוט מרן הרב קוק הרחיב יותר: באופן כללי תשלום שכר על שדכנות כאשר השדכן לא הוציא על זה כסף הוא לא מן הדין ממש אלא מדין מנהג. שהרי מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שס"ג, ס"י בהגה), שמי שאומר לחבירו "בא ותדור עמי בחצירי" , ולאחר מכן תובע שכר דירה, הדין הוא שאין צריך ליתן לו שכר, שמן הסתם בעל הבית התכוון לאפשר לו לגור שם במתנה. הוא הדין בשדכנות מי שמשדך את חבירו ללא שדרש על זה כסף מראש, הדין היה אמור להיות שאינו יכול לתבוע על זה שכר. אלא שיש מנהג שהתפשט ששדכן מן הסתם התכוון לקבל שכר ועל דעת זה הוא התעסק עם השידוך, ולכן חייבים לשלם לו. אבל כאשר יש סיבה כלשהו לחשוב שהוא עשה זאת כטובה כפי שזה בדרך כלל בטובות, אכן נניח כך. כאן שהוא אמר בפירוש שהוא עושה זאת לידידות בלבד ולא לשם כסף, בודאי שאין מקום לתבוע על זה שכר, ויש להניח שהוא עשה זאת כטובה.
^ 3. מרן הרב קוק זצ"ל הביא כעין זה מהגמרא במסכת שבת (קכ.) ששם מבואר שכאשר יש שריפה בשבת ובעל הבית הפקיר את האוכל שלו על מנת שאחרים יבואו להציל (כי חז"ל התירו להציל רק שלש סעודות), ומבואר שם בגמרא שירא שמים יחזיר לבעלים את מה שהציל, מכיוון שבעל הבית לא באמת רצה להפקיר, אלא שהפקיר בעל כרחו. גם בענייננו השדכן התנה שיעשה בחינם שלא ברצונו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











