ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
בשעת המילה, משהוכרז: 'ויקרא שמו בישראל', הזדרז מרן הרב קוק זצ"ל (ההילולא שלו ב- ג' אלול) והפך את הסדר, ואמר שצריך לקרוא: 'שמחה שלמה'.
לאחר מכן, הסביר לי הרב קוק את הטעם, שכן נאמר בכתוב: "כרחל וכלאה אשר בנו... את בית ישראל" (רות ד, יא), ואף על פי שמן הראוי היה להקדים את לאה לרחל, שהרי היא הגדולה וממנה – הכהונה, הלוייה והמלכות – אלא שלאה היא במידת 'אתכסיא', ואילו רחל היא במידת 'אתגליא', ולפיכך מקדימים אנו את רחל ללאה.
ואף אנו צריכים לנהוג כאן לפי עיקרון זה. הגאון רבי שלמה עליאשאוו – גדול הוא בתורת הנסתר ('אתכסיא'), בעוד שהגאון רבי מאיר שמחה – גדול הוא בתורת הנגלה ('אתגליא'), ותורת הנגלה קודמת לתורת הנסתר. (לפי מלאכים כבני אדם, עמ' 385).
(בפשטות, יש להוסיף לענ"ד, שלפי רש"י ההסבר להקדמת רחל ללאה הוא אחר, מפני שאף בני שבט יהודה מבית לחם, המברכים את בועז ורות, שהם צאצאי לאה, ובכל זאת מודים שרחל היא עיקרו של בית, וקודמת ללאה. אך כאן הוסיף הרב קוק הסבר פנימי יותר, שממנו גזר הנחייה למעשה, שבקריאת שמות יש להקדים בשם את הגדול בנגלה לגדול בנסתר).
מאחורי סיפור זה, מסתתר גם עיקרון רחב יותר, הנידון במקומות שונים בכתבי הראי"ה, והוא נוגע בחיים של כל אחד מאיתנו. יש צד, שמעלת הנסתר גדולה ממעלת תורת הנגלה. כך מצינו, למשל, שהגמרא (סוכה כח) מספרת על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה בקיא ב"דבר גדול ודבר קטן", "דבר גדול – מעשה מרכבה, דבר קטן – הוויות דאביי ורבא". במילים אחרות – תורת הנסתר, המכונה כאן 'מעשה מרכבה', נקראת 'דבר גדול'. לעומתה, תורת הנגלה – הסוגיות של התלמוד וההלכה, המכונות 'הוויות דאביי ורבא', מכונה רק 'דבר קטן'.
במבט ראשוני, יאמר האדם, אם כך עדיף לעסוק בתורת הנסתר, המכונה דבר גדול, ולהזניח את תורת הנגלה, הכביכול 'קטנה'. בתורת הנסתר, המכילה רעיונות ודברי אגדה, שעוסקים במהות ובאורחות החיים, יש גם צד מושך ומענג יותר. לכן, בדורנו, אנו רואים שאנשים רבים נמשכים לתחום זה, ומזניחים את לימוד פרטי ההלכה. וכבר עמדו חז"ל על הנטייה האנושית לבקר דרשות באגדה על פני שיעורי ההלכה.
אולם, האמת היא, שהביטוי 'דבר קטן', לא בא חלילה להקטין את חשיבותה של ההלכה, אלא בא לומר שכוחה של תורת הנגלה שהיא מראה כיצד דבר ה' מופיע גם בפרטים ההלכתיים הקטנים. הנסתר עוסק בעקרונות הגדולים של החיים, והנגלה מראה את החידוש הגדול בתורתנו הקדושה הנוגעת גם לפרטי החיים הקטנים. ועל כך כתב הרב קוק, בספרו 'אורות התורה' (ג, ח), שכשם שיש לשבח את ה' – "מה גדלו מעשיך ה'", כך יש לשבחו – "מה קטנו מעשיך ה'", שמתגלה גם בפרטים הקטנים, הן בעולם ההלכה, והן בחוכמה האלוקית המגלה גם בבריות זעירות וקטנות.
ובאמת, כפי שלימדונו גדולי הדורות, יש להקדים את לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ראשית, צריך אדם למלא כרסו 'בבשר ויין' – ש"ס ופוסקים, ורק אחר כך בכוחו ללמוד את תורת הנסתר. אמנם, נחלקו עד כמה צריך להקדים נגלה לנסתר, ומתי כבר מגיע הזמן שבכוחו של אדם לעלות במעלות הפנימיות, אך העיקרון הוא שצריך להקדים נגלה לנסתר.
הנגלה, דומה הוא ליסודות היציבים והמוסברים, שעליהם יש לבנות את הבניין המפואר של לימוד הפנימיות. רק אדם, שהקדים לימוד נגלה, והתרגל להבין את הדברים היטב, יכול אחר כך לגשת ללימוד פנימיות, ולנסות להבין עד מקום שידו מגעת. אחרת, הדברים יכולים להילמד על ידו בדרך מעורבבת וכלל לא מובנת. (כמובן, חשוב גם לזכור, שהנסתר תמיד ישאר נסתר ואיננו מבינים הכל, ובכל זאת ללמוד בגישה שמחפשת הבנה מסויימת).
ואנו הקטנים, האוחזים רק בשיפולי התורה, יכולים ללמוד מכך, שחשוב לבנות עולם תורני יציב, האחוז היטב בלימוד וקיום פרטי ההלכה. ועליו לבנות עולם של לימוד רעיוני, המפיח חיים ותוכן פנימי בכל מעשינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











