ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- מבוא ושיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
"ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש', 'מלך אוהב צדקה ומשפט', חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.
צמד המילים 'המלך המשפט' הוא חריג מבחינה לשונית, משום ש'משפט' הוא שם עצם מופשט ולפי הנהוג בכללי הלשון ראוי לומר 'מלך המשפט', ובדומה לאמור בתהלים (כד,ז): "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", וכפי הנהוג לומר בנוסח הברכות "מלך העולם", ולא "המלך העולם". רש"י כתב בתשובה (שו"ת רש"י יח) שהוא התקשה בכך שנים רבות, ונטה לומר שמדובר בשיבוש שארע כיון שצמד המילים האלו הובאו בתלמוד בסמוך למילים "המלך הקדוש". ומאידך, כיוון שמדובר במנהג מקובל הביא רש"י סימוכין לקיום צורות כאלו כבר בתנ"ך, כמו "וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת" (מלכים ב טז,יד).
גרסת ספר הלכות גדולות
אמנם מהעיון בספר הלכות גדולות (סימן א, הלכות ברכות פרק ה, עמוד נו) מתברר שלפי גרסתו בסוגיית התלמוד מדובר בשינוי לשון מכוון:
"ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל 'האל הקדוש', 'מלך אוהב צדקה ומשפט', חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שאומר 'המלך הקדוש' 'המלך המשפט', רב יוסף אמר 'מלך הקדוש' 'מלך המשפט'. והלכתא כרבה".
לפי גרסת הלכות גדולות רבה בר חיננא נחלק עם רב יוסף סבא האם ראוי בעשרת ימי תשובה להרבות בתוספת האות ה"א ואפילו באופן שאינו מצוי בלשון העברית, או להיפך יש להפחית באמירת האות ה"א ואפילו במקום שראוי לאומרה. לדעת רב יוסף יש להפחית באמירתה ולכן יאמר 'מלך הקדוש' ואפילו שצורה זו היא חריגה בלשון העברית, שהרי 'קדוש' הוא שם תואר וראוי לומר 'המלך הקדוש'. ואילו לדעת רבה יש להרבות באמירתה ולאומרה אפילו במקום חריג ולכן יאמר 'המלך המשפט'. ונפסקה הלכה כרבה בר חיננא.
מיקום ה"א הידיעה בתוארי הקב"ה בברכות שבתפילה
רבה בר חיננא סבא ורב יוסף הסכימו שיש לערוך את השינויים בענין האות ה"א בברכה החמישית ובברכה האחת עשרה מברכות תפילת העמידה. כדי להבין את משמעות הענין יש להתבונן בהופעות מיוחדות של ה"א הידיעה בתוארי הקב"ה בתפילת העמידה.
בשלושת הברכות הראשונות של התפילה, שהן הפתיחה הקבועה של תפילת העמידה, ומופיעות הן בתפילות ימות החול והן בתפילות השבת והחגים, רק בברכה השלישית מופיעה ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה – "האל הקדוש". לעומת זאת בשלוש הברכות האחרונות שהן הסיום הקבוע של תפילת העמידה מופיעה ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה בכל שלוש הברכות: "המחזיר שכינתו לציון", "הטוב שמך ולך נאה להודות" "המברך את עמו ישראל בשלום". ניתן לראות בכך עליה הדרגתית בהזכרת האות ה"א, בשלוש הברכות הראשונות רק פעם אחת בסיומן, ולבסוף בסיום התפילה שלוש פעמים ברצף.
בברכות האמצעיות ה"א הידיעה מופיעה בתואר של הקב"ה לראשונה בברכה החמישית, ודבר זה מתאים לאות ה"א שהיא האות החמישית שבאותיות האלף בית. הקב"ה מתואר שם בשימוש בה"א הידיעה בתואר "הרוצה בתשובה", והמיוחד בברכה זו שהיא גם מתחילה במילה הפותחת באות ה"א "השיבנו אבינו לתורתך...", האות ה"א מודגשת בברכה החמישית בקשר לתשובה.
האות ה"א כסמל לתשובה
האות ה"א מסמלת את התשובה, כך נראית האות בכתיבת סת"ם
ה
וכך דרשו בעניינה בתלמוד הבבלי (מנחות דף כט,ב), וז"ל הסוגיה בתרגום חופשי ובתוספת ביאור:
"מאי דכתיב: 'בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים' (ישעיהו כו,ד)? שמשמע שהקב"ה יצר את עולמו באמצעות האות יו"ד ובאמצעות האות ה"א ... כדדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי: אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא, אחד בה"י ואחד ביו"ד , ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י, כשהוא אומר: 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם' (בראשית ב, ד), אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם, [הוי אומר: העולם הזה בה"י, והעולם הבא ביו"ד].
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה (מקום שאינו סגור), שכל הרוצה לצאת יצא; ומדוע הרגל של האות ה"י תלויה ואינה מחוברת? שאם יחזור בתשובה יחזור דרך הפתח שלמלעלה ששם האות ה"י אינה מחוברת. ומדוע לא יחזור מהפתח שלמטה? משום שלא יקבל סיוע לחזור משם; וכפי שדרש דריש לקיש, שאמר ריש לקיש, מהו שכתוב: 'אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן' (משלי ג,לד)? אם בא אדם לטהר ולחזור בתשובה מסייעים אותו (ולכן פתחו לו פתח מיוחד מלמעלה ששם יסייעו אותו לחזור בתשובה). ואם בא לטמא ולחטוא פותחים לו (והפתח התחתון של האות ה"י מסמל את הבחירה החופשית ומתן האפשרות להידרדר ולחטוא).
ומדוע לאות ה"י יש תג? אמר הקדוש ברוך הוא: אם חוזר [בו] מחטאו אני קושר לו קשר".
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה (מקום שאינו סגור), שכל הרוצה לצאת יצא; ומדוע הרגל של האות ה"י תלויה ואינה מחוברת? שאם יחזור בתשובה יחזור דרך הפתח שלמלעלה ששם האות ה"י אינה מחוברת. ומדוע לא יחזור מהפתח שלמטה? משום שלא יקבל סיוע לחזור משם; וכפי שדרש דריש לקיש, שאמר ריש לקיש, מהו שכתוב: 'אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן' (משלי ג,לד)? אם בא אדם לטהר ולחזור בתשובה מסייעים אותו (ולכן פתחו לו פתח מיוחד מלמעלה ששם יסייעו אותו לחזור בתשובה). ואם בא לטמא ולחטוא פותחים לו (והפתח התחתון של האות ה"י מסמל את הבחירה החופשית ומתן האפשרות להידרדר ולחטוא).
ומדוע לאות ה"י יש תג? אמר הקדוש ברוך הוא: אם חוזר [בו] מחטאו אני קושר לו קשר".
שני הפתחים שבאות ה"א מסמלים את העולם הזה שהוא עולם שיש בו אפשרות לתשובה, הפתח התחתון מסמל את הבחירה החופשית ואת האפשרות להידרדר ולצאת ממנו ולחטוא, והפתח העליון מסמל פתח מיוחד שהקב"ה חותר תחת כסא הכבוד כדי לפתוח ולסייע לחוטא לשוב דרך הפתח ההוא בחזרה פנימה.
תשובה וסליחה
ה"א הידיעה בתואר של הקב"ה מופיעה במשך ימות השנה הרגילים בברכות שבאמצע תפילת העמידה פעם אחת נוספת בלבד 1 , בברכה השישית הסמוכה, ושם נאמר "חנון המרבה לסלוח", וגם שם היא קשורה לתשובה, והפעם בסליחה הבאה לאחר התשובה.
הברכה האחת עשרה - ברכת המשפט
האות ה"א מודגשת באופן מוסתר גם בברכה האחת עשרה, והיא פותחת את הברכה הזו: "השיבה שופטינו כבראשונה". דבר הראוי לתשומת לב הוא, שהאות ה"א מופיעה בפתיחת הברכות רק בברכה החמישית ובברכה האחת עשרה, בברכה החמישית היא פותחת במילה "השיבנו", ובברכה האחת עשרה היא פותחת במילה "השיבה", ובשתי הברכות האלו היא קשורה למילה 'תשובה'. בברכה האחת עשרה אנו מבקשים מהקב"ה שימלוך עלינו, ולכן כבר בפתיחתה אנו מרמזים על אפשרות התשובה, כדי שנוכל לחזור בתשובה אם מרדנו חס ושלום במצוות המלך.
בראש השנה אנו ממליכים עלינו ועל כל העולם את הקב"ה, ועשרת הימים שבין ראש השנה ליום כפור הם ימי הדין והמשפט, ולכן רבה בר חיננא סבא ורב יוסף הסכימו שיש לציין זאת כבר בברכה השלישית המסיימת את שלוש ברכות הפתיחה הקבועות, וכמו כן יש לציין זאת בברכה האחת עשרה היא ברכת המשפט. אלא שנחלקו האם בעשרת ימי תשובה ראוי להרבות בהן בהזכרת האות ה"א באופן יוצא דופן, או להיפך ראוי להמעיט בהן בהזכרת האות ה"א באופן יוצא דופן.
נראה שמחלוקתם קשורה להתבוננות בהופעה יוצאת דופן של האות ה"א בתנ"ך וכדלקמן
ה"א בתור מילה עצמאית
בשירת האזינו מופיעה המילה ה"א באופן יוצא דופן (דברים פרק לב,ו):
"הֲ לַה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ"
במילה " הֲלַה' " האות ה"א מופיעה בתור ה"א התמיהה, אך מילה זו נכתבת בספר התורה באופן מיוחד, האות ה"א מופיעה בתור מילה ראשונה נפרדת כשהיא נכתבת גדולה מהרגיל (ה"א רבתי), ולאחר מכן מילה שניה - לַה'.
פסוק זה מדגיש את מידת הדין והגמול, והאות ה"א מרוחקת בו מין המילה לַה', ורב יוסף למד ממנו שבימי הדין והמשפט כאשר אנו ממליכים עלינו את הקב"ה עלינו להרחיק את האות ה"א ולמעט בהזכרתה, ולכן הוא אמר שבתפילות עשרת ימי התשובה יש לומר: "מלך הקדוש" ו"מלך המשפט". מאידך, רבה בר חיננא סבא למד מכך שהאות ה"א נכתבה שם כשהיא גדולה מהרגיל (ה"א רבתי), ובתור מילה עצמאית, שלאות ה"א יש גם משמעות של מילה עצמאית שאותה רוצה התורה להדגיש. והאות ה"א כשהיא עצמאית, היא מילה שכל כולה אומרת 'תשובה'! ואדרבא, בימי הדין והמשפט יש להרבות בהזכרת האות ה"א. והלכה נפסקה כמוהו.
דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ
את הכתוב "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה,ו) דורשים חז"ל על עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, וכן כותב הרמב"ם (הלכות תשובה ב,ו): "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ...".
תקופת 'עשרת ימי תשובה' יש בה התקרבות של הקב"ה כלפינו כדי להקל עלינו את ההתקרבות והחזרה אליו. יתכן ויש בה גם צד של סיכון אם נתעלם מהושטת היד של הקב"ה ולא נחזור בתשובה (וצד זה מסמל הריחוק של האות ה"א במילה " הֲ לַה' "). אך כאמור רבה נקט שמידה טובה מרובה, ולכן יש להעדיף וללמוד מכתיבת האות ה"א בתור ה"א גדולה, שיש להדגיש את האות ה"א בימים אלו
כדי לרמז על אפשרות התשובה שהיא מתקבלת יותר בימים אלו. והלכה כמוהו, ובעשרת ימי תשובה יש לחתום בברכות תפילה העמידה במילים 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
