ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
