ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
א' אלול. שנת הלימודים בישיבה החלה היום, ולקראת ערב התכנסו כל התלמידים, ותיקים כחדשים בחדר האוכל.
ראש הישיבה החל את נאומו הקבוע, ובסיום דבריו הודיע כך: "ישיבתנו היא ישיבת קודש, ואנו אמונים על טהרת הקודש. לכן אני מזהיר את כלל התלמידים לבל ייראו בחדרי הישיבה ספרים שאינם מתאימים לרוחנו, וכן שלא תישמע חלילה מוזיקה שאינה מתאימה לדרך חיינו. באם חלילה יימצא תלמיד שלא יישם הוראות אלו – נאלץ להחרים לו לאלתר את הספר או את הטייפ, ולהחזירם לו אך ורק בסוף שנה. ראו הוזהרתם!"
התלמידים התפזרו לחדריהם ברוח טובה, ואילו הר"מים התאספו בחדר הצוות. אחד הרמ"ים פתח ואמר לחבריו: "איני מבין את דבריו של ראש הישיבה. אמנם אני מסכים עם כל מילה שאמר כבוד הרב, ואני שמח על האישור להחרים חפצים שאינם מתאימים לרוחנו. אולם, בכל זאת יש לי הסתייגות. לא ראיתי שההורים קיבלו הודעה על עניין זה. זהו גזל ממש!" ר"מ אחר טען כנגדו: "כל ההורים יודעים לאן שלחו את ילדיהם. וכי נראה לך שהם מעוניינים שילדיהם יצרכו תרבות שכזו? ברור שגם ההורים מעוניינים בכך ואין כאן שום גזל!" הדיון הלך והתלהט, עד שנכנס ראש הישיבה ושמע את הדברים.
"חברי ומכובדי, איני חושב שיש מי שיושב כאן שחושב שרצוי שחומרים מעין אלו יישארו בידי התלמידים. הוויכוח הגדול כאן האם יש לנו רשות לקחת מהם את החפצים או לא. הסיבה היחידה שלא יידעתי את ההורים על עניין זה הוא משום שלא רציתי לעורר כאן התנגדות גדולה. אני חושב שאם הדברים נאמרים מול התלמידים, הם מקבלים יותר תוקף ורתיעה ואין לדעתי שום חשש גזל."
בשלב זה פרשו כולם לביתם ולשנתם, ושנת הלימודים החלה ב"ה במרץ ובשמחה.
יום אחד, בשעת הפסקת הצהריים, יצא הרב שלמה, ר"מ שיעור א' מבית המדרש. בעודו מתהלך בחצר, ראשו עסוק בסוגיה מסוימת, החל לשמוע מוזיקת טראנס בוקעת מאחד מחלונות הפנימיה, ולא היה זה סתם טראנס אלא התלוו לכך מילים שאינן מתאימות כלל לרוח הישיבה... בזריזות ובשקט, הלך אחרי הרעש עד שמצא את החדר ממנו בקעו הצלילים הזרים. בתנועת יד מהירה פתח את דלת החדר ומצא לתדהמתו חמישה מתלמידיו רוקדים לצלילי המוזיקה. הללו ניסו להתכווץ במקומם, אך ללא הועיל.
הרב שלמה כיבה את הטייפ, הוציאו מהשקע ולקח את הטייפ תחת ידו. עוד הוסיף כי הוא מבקש לראות את התלמידים בחדרו בעוד מחצית השעה.
במהלך שיחתו עם התלמידים הבהיר הרב שלמה לנערים את חומרת העניין, והזכיר להם את דבריו של ראש הישיבה בתחילת השנה. הללו הנהנו בראשיהם ויצאו מחדרו מבוישים.
כעת, מתלבט הרב שלמה האם אכן מותר להנהלת הישיבה לקחת את הטייפ בלי להחזירו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
בגמרא (יבמות פט:) מבואר שיש רשות לבית דין להפקיר רכוש, כפי שנלמד ממה שעשה עזרא הסופר "וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו..."
אולם, המדובר הוא בתקנה לכל ישראל. גם עיר שלימה מצינו שיש להם סמכות לעשות תקנות על פי מנהיגי העיר (שבעה טובי העיר). כאן המקרה הוא שונה. האם לישיבה יש סמכות כמו עיר? ניתן לטעון כך אך הדבר אינו ברור כלל.
למעשה, קשה להקל בעניין כל כך חמור כאיסור גזל, ולהחרים לצמיתות חפצים. במיוחד שהישיבה לוקחת את החפץ מהתלמיד כאשר ייתכן לטעון שמדובר בממונם של הורי התלמידים.
הפתרון לכך הוא לשמור את החפצים עד סוף השנה או עד סוף לימודיו של הבחור בישיבה.
לגבי ספרים שיש בהם דברי איסור (פריצות, וספרים עם השקפות מגונות כעין עבודה זרה) ייתכן שמותר להנהלת הישיבה לשרוף אותם ואין בכך איסור גזל, שהרי הם מפרישים את הבחורים מאיסורים.
בנוסף, אפילו אם ספרים אלו הם ספרי ספרייה, והישיבה רואה צורך לשרוף אותם יתכן שמותר לעשות כן, והבחור יצטרך לשלם לספרייה. כל זאת כמובן בתנאי שהספרייה לא ידעו מזה כדי שחלילה לא יבואו בטענות כנגד הישיבה.
לסיכום-מותר לקחת את הטייפ בתנאי שמחזירים מתישהו. ספרים שקריאתם אסורה ניתן לשרוף על מנת להפריש את הבחורים מעבירה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











