ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, שרחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וצוה את הקונה אותה לשא אותה לאשה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו, שישיאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל, או שיגרע מפדיונה מכל מקום ויסיענה שתצא מעבדות, ולא שיגרם על כל פנים שתעמד תחת ידו עד זמן המכר גם אם ישרה בעיניו עבודתה הרבה. וכל זה מחסדי האל על ברואיו וממדותיו המעלות.
דיני המצוה, כגון עד מתי הבת נמכרת, ושאינה נמכרת על ידי אדון, כלומר ואפילו עבר ומכרה אין המכירה כלום, ושהאב יכול למכרה כמה פעמים, הדברים שהיא נקנית בהן, ושהיא יוצאת בהן לחרות, ובכמה יציאות היא יתרה על העבד, ודיני הבוגרת, וזמן האילונית, ויתר פרטיה מבוארים בראשון של קדושין (י''ד:)
ונוהגת בזמן שהיובל נוהג דוקא. (גיטין ס''ה.) והעובר עליה ולא יעדה לא לו ולא לבנו ולא סיע בפדיונה, לא קים מצוה זו, אבל אין לכופו לפי הדומה על קיום מצוה זו, שהרי כתוב שם בפרוש (שם י''א) ואם שלש אלה לא יעשה לה, מכלל שהתורה הניחה הדבר ברצונו. ואם נשאה לאשה או השיאה לבנו כמו שכתבנו, עשה כראוי ותבא עליו ברכה, ובנים טובים וכשרים ראוים לצאת מזוגם.
מצוה מג -ייעוד אמה העבריה
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
43 - מצות דין עבד עברי
44 - ייעוד אמה העבריה
45 - מצות פדיון אמה העבריה
טען עוד
ואמרו זה לשונו (רש''י שם) כאן רמז לך שמצוה ביעוד. ובפירוש אמרו זה לשונו (בכורות יט א) 'מצות יעוד קודמת למצות פדייה'
והנה מצוה זו של יעוד היא שצריך ליעדה האדון או לפדותה והיא תקפה ממתי שהאמה נכנסת לרשותו של האדון.
וצריך עיון מה גדר מצווה, מתי היא חלה, ומה האופן המעולה לקיימה.
והנה ברור שמצווה זו חלה ואפשר לקיימה מהרגע שהאדון קונה אותה לו לאמה שהרי לא נתנה התורה שיעור לדבר ויכול ליעדה אפילו קודם שתעשה היא אפילו מלאכה כלשהיא.
וקשה, כיון שהמצוה ליעדה או לפדותה חלה מיד כשהיא נהיית אמתו, לאיזה תועלת ותכלית קנאה האדון? והרי מזה שהתורה מכירה בזה שיש מצב שבו האב צריך למכור את ביתו ושהיא תהיה אמה בבית האדון, רואים שהתורה מכירה ששייך מציאות שבה בת יכולה להיות אמה, אבל אם האדון באמת רוצה לעשות את רצון התורה באופן המעולה ביותר ה''ז צריך ליעדה מיד ובטלה תורת אמהות וצריך עיון.
ואף שברור שיכול להשהותה ולקיים מצווה זו מאוחר יותר וכמה שכתב הרמב''ם " כֵּיצַד מִצְוַת יִעוּד. אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה אֲפִלּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה" מכל מקום מי שרוצה לקיים מצווה זו כהלכתה לכאו' צריך לעשותה ממתי דרמיא עליה והיינו מהרגע שנכנסת לרשותה ואם כן מה תועלת יש לו בקניה זו.
וביותר קשה, דהנה החינוך כאן כ' "והעובר עליה ולא יעדה לא לו ולא לבנו ולא סייע בפדיונה, לא קיים מצוה זו, אבל אין לכופו לפי הדומה על קיום מצוה זו, שהרי כתוב שם בפרוש (שם יא) ואם שלש אלה לא יעשה לה', מכלל שהתורה הניחה הדבר ברצונו '' 1 והנה אף שלכאו' מצווה זו היא מצוה קיומית והיינו שבהשלים התנאים הראויים, ובמקרה דנן כשיש לאדם אמה העבריה, צריך לייעדה או לפדותה וכדמשמע ממה שאמרו (בכורות יג.) 'מצוות יעוד קודמת למצוות פדיה' . ובדומה להא דאמרו (יבמות לט:) 'מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה', נראה מדברי החינוך שאין הדבר כך ודעתו שמצוות ייעוד ופדיה הם מצוות דרמיין עליה אבל שהוא לא מחוייב בהן. וצריך עיון דאיפוא מצאנו כזה מצווה שהוא מחוייב בה אבל יכול שלא לעשותה?
ונראה לבאר דגדר מצוות ייעוד הוא דהתורה הכירה במציאות שבה אבות מוכרים את בתם לאמה בלית ברירה, אך לא ראתה דבר זה בעין יפה כלל והיינו דלא כמו עבד עברי וכדו' שהתורה הכירה בזה ששייך שאיש מישראל יהיה עבד לאיזה שהוא זמן במצבים מסוימים, רק רצתה בכמה תנאים (שלא יעבוד בו עבודת עבד, שיוכל לצאת בשנים וכו'), באמה העבריה התורה לא רצתה שיחול עליה שם עבדות מתחילה ולכן ממתי שהיא נכנסת לאמהות מיד אמרה תורה לאדון שייתכן מאוד שהוא או בנו יישאו אותה לאשה ועל ידי שיתכן שהוא או בנו ישאו אותה, המכר שלה משתנה לגמרי והאדון יתחס אליה באופן מעולה יותר, ודבר זה נכון בפרט למאי דפסקי' דמעות הראשונות לקידושין ניתנו וכעין מה שכתב ספר החינוך בטעם מצווה זו והוא ''שרחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למוכרה, וצוה את הקונה אותה לישא אותה לאשה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו, שישיאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל''.
וכן דבר זה מבואר ביותר לשי' הרמב''ם שסובר (עבדים פ''א הל' ב' ודלא כרמב''ן עה"ת שמות כא, ד) שאין אשה גדולה יכולה למכור את עצמה לאמה כלל והיינו שהתורה לא רצתה כלל שאשה תהיה אמה אבל כיון שיש את האפשרות שהוא מייעד אותה אז דבר זה משנה את האמהות דאף אם בסוף לא ייעדה, זה שהוא יכול ליעדה נותן לאמהות צורה שקרובה יותר להיות גברת מלהיות אמה.
ובכך מבואר שמצווה זו היא לא מצווה קיומית אלא היא מצווה דינית וכמו מצווה ד'הוא ותמורתו יהיה קודש' (ויקרא כז, י) והיינו שהתורה חידשה שכשמוכר את בתו לאמה יש דין שמחדש שיש בזה אפשרות של קידושין, כך שענין האמהות שלה משתנה והיא דומה יותר לגברת מאשר לאמה מתחילתה 2 .
^ 1.ובמנ''ח (אות ל''ד) הקשה ע''ז ונראה שהוא סובר שכופין את האדון על הפדיון. עעיי''ש.
^ 2.שו''ר דהנצי''ב (העמק דבר שמות כ''א, ח) ביאר שעיקר מה שחידשה תורה הוא כדי לייעדה ולכן צותה תורה שאם הוא לא מסייע בפדיונה תצא אבל בעבד עברי שאין מצוות יעוד לא צוותה התורה בפירוש שיפדוהו וז''ל הנצי''ב:" והפדה. פי׳ הכתוב מצות פדיון באמה יותר מבעבד משום דבע״ע מתחלה קנהו להשתמשות לחוד וגם העבד עמ״כ בא ולמאי ישתנה הרצון. אבל האמה תחלה מכרה האב ליעוד ג״כ. ואח״כ כי רעה היא בעיניו אין ראוי שתשב בביתו להשתמשות לבד ע״כ. והפדה. לעם נכרי וגו׳. אם אין לאב לפדות והרי האדון לא נוח לו שתהא משרתת בביתו בלי אישות. וא״כ ימכרנה לאחר ויקח מעותיו מש״ה הזהיר הכתוב ע״ז אבל בע״ע מתחלה קנהו לשרתו בביתו. מה״ת יעלה עה״ד להכריחו לשמש בבית אחר:"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.









