ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שכשנסע לארץ ישראל, נכנס אל רבו הבעש"ט לקבל ברכת פרידה. בירכו הבעש"ט שיסע לשלום, והוסיף – "רבי זאב! ייזהר בדבריו, וידע מה להשיב".
הפליג רבי זאב באונייה לים, ובדרך עצרה האונייה לזמן קצר באחד האיים, והנוסעים ירדו לאי לקנות אוכל ושתייה. גם רבי זאב יצא לאי להתבודד, אך מחמת גודל הדביקות וההתבודדות, שכח להגיע לאונייה בזמן, וזו הפליגה בדרכה.
נשאר רבי זאב לבדו במקום שמם, והבין שהוא בצרה גדולה. הלך רבי זאב עד שהגיע לבית אחד. נכנס לבית, ומצא שם זקן אחד. הזקן נתן לו שלום, ושאל אותו לסיבת דאגתו. השיב רבי זאב שהוא בצרה, כי האונייה שלו הפליגה לדרכה, והוא נותר בודד. הרגיעו הזקן, ואמר לו שהוא מוזמן אליו לשבת, ויש במקום מניין ומקווה, ואחר השבת תבוא למקום אונייה ויסע בה.
נשאר רבי זאב ושבת שם, ואחר השבת הלך עימו הזקן ללוותו לאונייה. בהגיעם לאונייה, שאלו הזקן: 'רבי זאב, שכחתי לשאול, מה שלום היהודים במדינתו, ומה מצבם?'
רבי זאב שהיה טרוד מאד, השיבו: 'ה' יתברך אינו עוזב אותם'. נכנס לאונייה, והפליג בה.
כשהתיישבה עליו דעתו, החל רבי זאב להתבונן בשאלת הזקן, ולפתע קלט והצטער – מה עשיתי? הרי הבעש"ט אמר לי שאדע מה להשיב, למה לא סיפרתי לזקן את גדול הצער והסבל של יהודים במדינתנו. מרוב צער, החליט לחזור לבעש"ט.
כשבא לבעש"ט, נתן לו הבעש"ט שלום ואמר לו: בכל יום שואל אברהם אבינו את ה' – בני היכן הם? וה' משיבו – איני עוזב אותם. כראיה לדבר, הציע ה' לאברהם אבינו לשאול אותך. אילו היית משיב לו, שעם ישראל סובל בגלות, היה בא משיח, אבל עכשיו שלא שמרת על הציווי, הגלות נמשכת... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 359).
כל שומר יודע, שעליו לשמור כל הזמן כדי להיות מוכן לרגע בודד, שבו יכולים להפתיע אותו. זה הקושי הגדול בשמירה, עליך להיות דרוך כל הזמן, וזה קשה מאד, ובסוף יפתיעו אותך, ועליך להתאמץ שברגע הזה תדע להגיב נכון.
כך יהודי צריך לנהוג. "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך...". כל העת, האדם צריך להיות בתודעת הקשר עם ה', ועליו לירא ולהתרחק מהחטא, כמו אדם שבגדיו לבנים ויש שמן על ראשו, ועליו לנהוג בזהירות רבה כדי שהשמן לא יטפטף וילכלך את בגדיו.
זו המשימה שמטיל הבעש"ט על רבי זאב. עליו להיות דרוך כל הזמן ולענות נכון על השאלה המתאימה. זו באה, כמובן, ברגע הלחוץ והמפתיע ביותר, ולכן כל כך קל לפספס אותה. כך הסיפור מלמד אותנו, שעלינו להיות קשובים אופן תדיר לדבר ה', כי כל רגע הוא רגע חשוב ומשמעותי להבאת הגאולה.
ויש כאן עומק נוסף, הקשור לפרשת לך לך. כל חוקר משטרה או פסיכולוג יודעים, שכשאתה רוצה להוציא תשובת אמיתית מבן שיחך, עליך למצוא רגע מתאים שבו הוא פולט משפט בהיסח הדעת, המבטא את האמת שלו. כשהאדם משיב מתוך דריכות הוא משיב מהשכל, אך המשפט שנאמר בהפתעה מתוך חוסר חשיבה, בא מהמציאות האמיתית או מהתחושות הפנימיות. לעיתים, משפט זה נאמר מיד בהתחלה, כשהאדם עדיין לא נכנס לעומק העניין.
בפרשתנו, אברהם אבינו פורץ לתודעתנו בהפתעה. בדרך כלל, התורה מציגה את הדמות המדוברת. לדוגמא – נח. התורה מקדימה ומספרת, שנח היה צדיק, ורק לאחר מכן מספרת לנו שה' הטיל עליו את משימת בניית התיבה והצלת העולם. כך הדברים מובנים.
לעומת זאת, אצל אברהם, התורה לא מספרת בהתחלה שאברהם הוא צדיק, אלא פותחת מיד בציווי ובהבטחה האלוקית, שאברהם ילך לארץ ישראל ויזכה להקים בה את הגוי הגדול והמבורך. (וכבר ביאר המהר"ל ב'נצח ישראל', שזה בא ללמדנו שבחירת עם ישראל היא בלי קשר למעשינו, וישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא).
בפריצה המפתיעה הזו, נאמר המשפט הראשוני שמבטא אמת פנימית של עם ישראל – "לך לך מארצך וממולדתך..אל הארץ.. ואעשך לגוי גדול.. והיה ברכה". הציווי הראשון הוא – ללכת! מאז אותו ציווי, עם ישראל פוסע בדרך ארוכה אל גאולתו. ההליכה מבטאת את העובדה, שאנו עם שלא שוקט על השמרים, אלא חותר כל הזמן למחוזות חדשים של תיקון וגאולת עולם.
יש כאן דגש נוסף – לא נאמר רק לך לך אל הארץ, אלא – לך לך מארצך ומולדתך אל הארץ. עלינו גם לדעת לעזוב את המציאות המקולקלת העכשווית, כדי שנוכל להגיע אל המציאות המתוקנת העתידית.
וכמובן, התיקון והגאולה תלויים בהגעתו של כל עם ישראל לארץ ישראל, ודווקא מכאן אנו מביאים ברכה לעולם כולו.
רבי זאב יוצא לדרך לארץ ישראל, ובכך הוא ממשיך את הליכתו של אברהם אבינו. אך הוא הולך לבד, בלי כל עם ישראל, וכך הוא נותר בסוף לבדו באי שומם. דווקא אברהם אבינו מאמץ אותו לחיק הקהילה. והנה, מגיע רגע המבחן – על רבי זאב לענות, שעם ישראל כולו רוצה לעזוב את רוע הגלות וללכת מהגלות לארץ ישראל. כשרבי זאב לא חי את התשובה הזו באמת הפנימית שלו, ונפלטת לו תשובה אחרת, עליו לשוב מחדש אל הבעש"ט, ולהיטען במטען הגדול הממשיך לפעול להביא את כל עם ישראל לגאולתו!
שנזכה... במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
