ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי כשחגר הרב הקדוש, ר' נפתלי מרופשיץ, את האבנט על בנו קודם חופתו, אמר לו: דע בני וראה, כי יש ג' פעמים שמדליקים נרות עבור האדם: האחת בעת שנכנס לברית מילה, השנייה בעת שהולך לחופה, והשלישית בעת שבא זמנו להיפרד מן העולם. והנה, בפעם הראשונה אי אפשר לעשות תשובה, כי עדיין אינו בר דעת. בפעם השלישית גם כן אי אפשר, שכבר מאוחר מדי. אבל כעת, כשמדליקים עבורך הנרות בפעם השנייה, יש לך עוד ברירה לעשות תשובה, ואם לא עכשיו אימתי...
הסיפור שלנו סובב סביב הדלקת הנרות בחתונה, וההתעוררות הבאה בעקבותיה לתשובה. הזיקה בין שתי פעולות אלו אומרת דרשני: מה טיבה של התעוררות הבאה בעת הדלקת הנרות?
נר ה' נשמת אדם. חיי האדם נמשלו במקורות רבים לנר. רגילים אנו להצמיד לשמו של אדם את הברכה 'נרו יאיר'. להבדיל בין חיים לחיים, בשעת פטירתו של אדם מופיע פעמים רבות הביטוי הסמלי 'כבה נר המערבי', ועוד דוגמאות רבות.
השימוש בנר כמשל לחיי האדם טעון הסבר. שלושה חלקים יש בנר: שמן, פתילה ולהבה. שלושת החלקים הללו מסמלים את המרכיבים השונים של חיות האדם. השמן מסמל את הצד החומרי, את הכוח הפיזי המחיה והמזין את תהליך החיים, את הבערה. הלהבה מסמלת את הצד הרוחני של החיים, את האש הגדולה, את הנשמה, את החיות. הפתילה מסמלת את הקישור העדין בין המרכיב הפיזי למרכיב הרוחני.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
69 - כל אות וכל נשמה
70 - תשובה מאירה
71 - הרבי הוא הלב
טען עוד
קישור זה הוא קישור מהותי. ללא להבה אין משמעות לשמן, אולם ללא שמן אין אפשרות לקיומה של להבה. אם האדם משקע את הפתילה בתוך השמן, אם הוא משקע את עצמו בתוך עולם החומר, תכבה הלהבה, יחשך עליו עולמו הרוחני והוא ישקע בעולם של גשמיות. מצד שני, אם ינתק האדם את הפתיל מן השמן מתוך מאיסה בעולם החומרי, תדעך הלהבה, בהעדר מזון. רק שילוב וחיבור מאוזן בין הלהבה לבין השמן יביא בסופו של דבר שתהא השלהבת עולה ומאירה.
מכאן לזיקה שבין הדלקת הנרות לתשובה. חלק גדול מהכישלונות של חיינו נעוץ בעימות המתמיד בין השלהבת לבין השמן, בין עולם הרוח לבין עולם החומר. שליחותו של האדם לעולם באה על מנת להשלים ולבנות את חייו הרוחניים, כשהוא עושה שימוש מושכל בעולם החומר על כוחותיו ואפשרויותיו.
החטא הוא תולדה של איבוד האיזון בין העולמות, של הימשכות אחר עולם החומר, של שיקוע הפתילה בתוך השמן. זמן הדלקת נרות הוא זמן המסוגל לתשובה ולביסוס הגישה הנכונה שלנו ליחס שבין חיי הרוח וחיי החומר.
שלוש פעמים במהלך חייו מדליקים עבור נרות: בעת לידתו, בחתונתו ובעת פטירתו מן העולם. שלושה צמתים יש בחיי האדם שבהם מופיעה במלוא העוצמה מערכת היחסים המורכבת והמיוחדת בין חיי הרוח וחיי החומר שלו:
בראשית חייו, כשהנשמה יורדת מן העולמות העליונים ובאה לשכון בתוך גופו. ממציאות נפרדת של גוף ונשמה הופך האדם למציאות מורכבת, ואז מדליקים הסובבים נרות.
באחרית חייו, כשהנשמה נפרדת מן הגוף, חוזרים ומדליקים נרות. שוב מתגלה בפנינו במלוא העוצמה החיבור המיוחד בין הנשמה לבין הגוף, חיבור הקרוי בפי העולם חיים.
שתי הנקודות הללו הן מסוגלות לתשובה, אלא שהאדם איננו מסוגל להגיע בהן לתשובה. בראשית חייו עדיין איננו בר דעת, הנשמה עדיין איננה מיושבת בתוך הגוף. אין הרמוניה בין החלקים, ומשום כך אין אפשרות לתשובה. גם באחרית חייו האדם איננו מסוגל להגיע לידי תשובה, משום שאז כבר הנשמה עוזבת את הגוף, ושוב היא איננה מיושבת בתוכו.
כאן מגיעים אנו אל מרכז החיים, אל מעמד הנישואין. קולות קמאיים של ארבעים יום קודם היצירה מתערבים בקולות מציאותיים של "הרי את מקודשת לי". חיבור רוחני של נשמות נוגע בחיבור גשמי של נשמות. עוצמת היחס בין חיי הגוף וחיי הרוח מופיעה. מעשים גשמיים מקבלים משמעות רוחנית עליונה, והלהבה אחוזה היטב בפתילה הניזונה מן השמן. זהו הזמן לתשובה. זהו הזמן לבניין מסודר, נכון ומאוזן, של חיים המבוססים על מעמד חומרי ומזינים התעוררות רוחנית עליונה. אם לא עכשיו אימתי!
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא העובדה שהדברים נאמרים על-ידי ר' נפתלי מרופשיץ לבנו, כשהוא חוגר אותו באבנט. שני חלקים יש באדם: החלק העליון, זה של הלב ושל המח, מסמל את עולם הרוח של האדם; החלק התחתון מסמל את עולם החומר שלו; והאבנט באמצע. האבנט מסמל את הפתילה. השעה של חגירת האבנט בטרם ההליכה לחופה היא שעה של קישור וחיבור בין העולמות, שעה של תשובה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
