ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
פסק הדין: תביעת התובע נדחית, על התובע להשיב לנתבעים את הטלפון הנייד והמחשב שברשותו השייכים לחברה, והוא זכאי להחזר אגרות והוצאות משפט בסך 4,357 ₪.
נימוקים בקצרה:
א. תוקף הצעת הרכישה של המניות
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
172 - שכר שעות יעוץ לגרעין תורני
173 - תקפוּת התחייבות של עובד שלא להתחרות במעסיקו
174 - קניית דירה שבוטלה על ידי המוכר
טען עוד
ב. רשלנות של עובד
הראשונים נחלקו כיצד לפרש את הגמרא בבבא קמא (צט ע"ב) שקובעת אחריות לנזק על העובד במקרה שעבד בשכר. לשיטת התוספות יש לחייב את העובד בדיני נזיקין אם היה ניתן להגדיר את מעשיו כ'קרוב לפשיעה'. ואילו לדעת הרמב"ן (ב"מ פב) יש לחייב את העובד רק כאשר יש הוכחה לפשיעה, ואין זה מדיני 'מזיק' אלא מדיני 'שומר שכר'.
העילות לתביעת רשלנות לפי ההלכה הם: א. שינוי מדרישות המעסיק (עפ"י ב"ק קא ע"א, ושו"ע חו"מ שו, ג). ב. שינוי מהמנהג (תוספתא ב"ק י, כט ורמ"א חו"מ שו, ח) כמו מכירה בהקפה במקום שיש למכור במזומן. ג. חוסר מקצועיות (ב"ק צט ע"ב) - אדם שאינו מבין בתחום מסוים ועסק בו חייב לשלם על רשלנותו.
במקרה שלנו התובע דיווח על מעשיו לנתבעים, אך הם החליטו שלא להניא אותו ממעשיו, לגבי הליקויים בעבודתו הנתבעים לא הוכיחו רשלנות.
ג. אחריות למניעת רווח
גם כאשר עובד חייב בנזקי המעסיק, הוא אינו חייב לשלם כאשר מדובר במניעת רווח, אלא אם כן אובדן הרווח הוא וודאי, דבר זה עולה מצד אחד מדברי התוספתא (ב"מ ד, כב) והירושלמי (ב"מ ה, ג) הקובעים שאדם פטור מלשלם רווחים צפויים לחבירו, ומאידך מהגמרא בב"מ (עג, ב) שאדם שקיבל על עצצמו לקנות יין, אילו מניעת הרווח היא וודאית הוא חייב לשלם לו. הריטב"א מסביר שיש כאן דין 'ערב' בגלל שסמך עליו. והחתם סופר (ה, חו"מ קעח) מסביר שלדעת הריטב"א יש לחייב רק במקום בו הרווח הוא ודאי. במקרה זה אין וודאות שהתנהלות אחרת הייתה מביאה רווחים, ולכן אין לחייב על מניעת רווח. לעומת זאת בעניין הכשל מול רשויות המס בארה"ב, למרות שאכן יש כאן מחדל, הוא לא של התובע.
ד. הדרת התובע מהחברה וסגירת החברה
לנתבעים זכות להדיר את התובע מהחברה, משום שיש להם זכות החלטה שכזו. אין זה פוטר אותם מליידע את התובע כבעל מניות, על ההתנהלות הכספית של החברה. התביעה לקניית המניות נדחית, כפי שנכתב לעיל.
ה. האם לעובד מותר להתחרות עם מעסיקו?
במקרה שלנו ישנם שתי שאלות: א. פרשנות ההסכם, אם הוא כולל גם תחרות בישראל, והשני אם יש למנוע לפי ההלכה תחרות בין עובד למעסיקו לשעבר.
החתם סופר (שו"ת ב, יור"ד ט) קובע כי אף שאין מניעה עקרונית לעובד להתחרות עם מעסיקו, אם היה ביניהם הסכם שכזה, הרי ההסכם תקף. זאת משום שזה חלק משכר פעולתו. השבט הלוי (ד, רכ) הוסיף שאם מדובר במידע ייחודי שהעובד נחשף אליו במסגרת עבודתו, הרי שיש איסור לעובד להתחרות במעסיקו תוך שימוש במידע זה. כדוגמא נביא את רשימת הלקוחות והוא הדין לכל מידע שאנשים מקפידים שלא יתגלה. לאור התקופה הארוכה שעברה מהאירוע, אין מקום לאסור על התובע לעסוק בתחום העסקי של הנתבעים. יש להוסיף שלפי פסיקת בית המשפט אין למנוע מעובד התחרות במעסיקו אפילו אם הוא עצמו חתם על חוזה כזה.
ו. הוצאות משפט
בית הדין מחייב את הנתבעים בהוצאות דיון שנערך בפני בית המשפט המחוזי, משום שהייתה קיימת בחוזה שבין הצדדים התניית בוררות, וההתדיינות בבית המשפט, גרמה הוצאות לתובע.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
