ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
רש"י: ויגלח - מפני כבוד המלכות:
עד כמה יש לכבד מלך של אומות העולם, או אף מלך רשע?
החיוב ומקורו: מלבד המצוה שנצטוו ישראל למנות להם מלך מישראל, ולהתנהג עמו באימה וביראה – שנאמר: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ (דברים יז טו), ודרשו: שתהא אימתו עליך (משנה סנהדרין כב א) - נאמר אף חיוב לחלוק כבוד למלך, בתורת אדם שניתנה לו מלכות, ואף מלכי אומות העולם בכלל חיוב זה, והוא הנקרא כבוד מלכים (ברכות יט ב).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
75 - אין מערבין שמחה בשמחה
76 - כבוד מלכים
77 - ישיבת ארץ ישראל
טען עוד
וכן דרשו את הכתוב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וגו' (שמות ו יג), ציום לחלוק כבוד למלכות (מכילתא בא פי"ג). ועוד אמרו: לעולם תהא אימת מלכות עליך, שנאמר: וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר וגו' (שמות יא ח), ולא אמר: וירדת אלי והשתחוית לי (ר' ינאי בזבחים קב א ובמנחות צח א). וכן דרשו באופן זה את הכתוב: פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב (שמות ה ג), ולא אמר: פן יפגעך, ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות (שמות רבה פ"ה טו). במדרש אמרו: יְרָא אֶת יה' בְּנִי וָמֶלֶךְ (משלי כד כא), אמר הקב"ה: הוי מתיירא ממני ומן המלכות, והוי חולק כבוד למלכות (דברים רבה) – ליברמן – עמ' 64). ורבני בחיי (בכד הקמח ע' יראה) כתב, שהיראה מפני המלך הוא בכלל יראת ה', כי הוא ציוה על כך.
במלכי אומות העולם. חיוב זה לנהוג כבוד אף במלכי אומות העולם, כתב החתם סופר (אורח חיים סי' קנט) שהוא מן התורה, שהרי למדו כן מן הכתוב שהזהיר הקב"ה למשה על כך.
אבל דעת המצית השקל (על המגן אברהם סי' רכד ס"ק ז) שאינו אלא ממידת דרך-ארץ, לפי שהקב"ה חפץ לכבדם, שכן אמרו: אפילו ריש גרגותא - הממונה על החופרים חפירות למלאותם מים (רש"י) - מן שמיא מנו ליה (ברכות נח א; ב"ב צא ב).
במלך רשע. אף מלך רשע, כתב מהרש"א (זבחים שם) שראוי לחלוק לו כבוד, שהרי למדו חיובו ממה שאמרו כן במלכים רשעים. והטעם כמו שאמרו: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (עי' ברכות נח א), והמזלזל בכבודו כאילו פוגע בכבוד המקום. אבל התומים (סי' יז ס"ק ג) כתב שמלך רשע אין חיוב לכבדו, שכן דרשו: וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר (שמות כב כז) בעושה מעשה עמך (בבא בתרא ד א), ופירש המהרש"ם (בקונטרס זכור זאת ליעקב בסוף דעת תורה יורה דעה ח"א סי' יב) בדעתו, שלא אמרו שיש לכבד מלך רשע אלא ממדת חסידות.
מי נחשב מלך? בכלל מלך, שאמרו שחייבים בכבודו, כתב החתם סופר (שם) שהוא כל שליט או שר שמברכים עליו בראייתו (היינו, כל שלטון שדן והורג במשפט ואין מי שמשנה דבריו), ואפילו הוא במדינה אחרת.
הכבוד: מכלל כבוד המלך – ל קום מפניו, וכן דרשו מה שנאמר: וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה (בראשית מח ב),שנתחזק ועמד וישב (פסיקתא רבתי פ"ג), כדי לחלק כבוד למלכות (מכילתא בא פי"ג), שאמר: אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד (רש"י בראשית שם).
וכן הנכנס לפני המלך, הדרך לברכו בכניסתו וביציאתו (לקח טוב [פסיקתא זוטרתא] שם מז י), וכן נאמר ביעקב כשבא לפני פרעה: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מז יז), וכן כשיצא: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה (שם שם י) כדרך הנפטרים מלפני שרים, שמברכים אותם ונוטלים רשות (רש"י שם). וכן מה שנאמר ביוסף שאמר: אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה (בראשית מא טז), דרשו: שחלק כבוד למלכות (מכילתא שם).
אף לבוא לפני המלך בצורה מכובדת, הוא מכבוד המלכות, וכן דרשו מה שנאמר ביוסף: וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה (כאן) - לחלוק כבוד למלכות (בראשית רבה פ"ט ט). וכן מה שנאמר: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק (אסתר ד ב), פירש האבן עזרא שהוא דרך בזיון למלכות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
