ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה יעל בת ליאורה שרה
סיפורים מופלאים רבים אופפים את דמותו של רבי שמואל אהרון, וביניהם הסיפור המופלא על לידתו. וכך היה המעשה. אביו של רבי שמואל אהרון, רבי שבתי, למוד סבל היה. אשתו הראשונה ושני ילדיו הקטנים נפטרו בזה אחר זה. לאחר מכן, נשא רבי שבתי לאישה את 'שיינע מרים', ונולדו לו ממנה שני ילדים, אך גם הם נפטרו בזה אחר זה ל"ע.
לאחר הפטירה, אמרה שיינע מרים לרבי שבתי – איני יכולה עוד לשאת את השכול, זה הילד הרביעי שנפטר...
הבין רבי שבתי את המסר, וללא כעס, ולמרות האהבה הגדולה ששררה ביניהם, הסכים לבקשתה להתגרש....
התחיל רבי שבתי לארוז את החפצים, והנה דפיקה בדלת. בפתח עמד רבי שמואל, יהודי עני וצדיק נסתר, שהתארח מידי פעם בביתם. ערכו לו בעלי הבית את השולחן וכיבדוהו באוכל, ובתום הסעודה סיפר לו רבי שבתי על החלטתם להתגרש.
שאלם הצדיק – והרי חז"ל אמרו, שכשיש שלום בין איש לאשתו, השכינה שרויה במעונם. נדמה לי שהשלום שרוי במעונכם, ומדוע החלטתם לפרק את מעון השכינה?
סיפר לו רבי שבתי על האסונות שפקדו את ביתם, שבעקבותיהם החליטו להתגרש.
והנה, לנגד עיניהם, גבהה קומתו של האורח, ועיניו זהרו כשני אבוקות, וכך אמר: "אל תהרסו את מעון השכינה, המתינו שנה – ואני מבטיח לכם שיוולד לכם בן, גאון וצדיק וקדוש. בן שיאריך ימים, ויאיר את העולם בתורתו וקדושתו"!
השניים ביקשו שהות להתייעץ, ופנו לרבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, בשאלה – אם אכן יש בכוחו של האורח להבטיח. פסק רבי שמואל, שאכן על הבטחתו ניתן לסמוך, והשניים אמרו לצדיק שהחליטו לפעול על פי דבריו.
לאחר ימים מעטים, נפטר הצדיק הנסתר, ורבי שמואל סלנט הבטיח לרבי שבתי, שהוא עלה לעולם העליון לממש את הבטחתו. ואכן, באותה שנה נולד הילד ונקרא שמו בישראל – שמואל אהרון, שמואל על שם הצדיק הנסתר. רבי שמואל סלנט התכבד בסנדקאות ואמר – "אכן הצדיק קיים את הבטחתו, ונשמה גדולה ניתנה לילד... אבל הבחירה החופשית מסורה בידי האדם, נקווה שישקוד על התורה, יתעלה בעבודת ה'...". וכך היה. (מעילו של שמואל, פרקים יא -יב).
סיפור מופלא זה מקפל בתוכו מסרים גדולים, ומאיר נקודה חשובה בספר בראשית, הקשורה גם לתפילה היום – יומית שלנו. איננו מבינים בגנזי נסתרות, אך יש בסיפור רמז, שהצדיק הנסתר נתן באופן מסוים את נשמתו, כדי שתשוב ותתגלה פעם נוספת בדמותו של רבי שמואל אהרון, שהיה כמותו צדיק וקדוש, ואף נקרא על שמו.
ההורים קבלו את הברכה בזכות מצוות הכנסת האורחים המיוחדת שלהם. כידוע, מכל מצווה שאדם עושה נברא לו מלאך טוב, וכאן המצווה שהם עשו, הייתה ממש המלאך שלהם, והם זכו שמלאך זה חזר בדמות נשמת ילדם הקטן. בעומק, זה נכון בכל מצווה, המיוחד בסיפור הזה שאפשר לראות בו את הרעיון מתממש באופן מוחשי.
בפרשת ויחי, מברך יעקב את אפרים ומנשה נכדיו, בברכה שאנו מברכים את הילדים בשעת קריאת שמע על המיטה – "המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבותי... וידגו לרוב בקרב הארץ". מיהו אותו מלאך הגואל את יעקב מכל רע?
בספר בראשית, האבות פוגשים את המלאך פעמים רבות. הפעם הראשונה שבה אחד האבות פוגש את המלאך היא בתחילת פרשת וירא, כשהוא מתגלה לאברהם ומבטיח לו: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן".
וכאן מתעורר קושי גדול - המלאך מבטיח לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, בתיאור על לידת יצחק לא כתוב שהמלאך חזר.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. ואולי ניתן לתרץ (בהמשך לדברים שכתב אור החיים הקדוש בעניין – 'שוב אשוב') – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
מלאך זה מלווה אותנו מאז, והוא המלאך שליווה את יעקב ואבותיו כל ימיו, ובעת פטירתו ברך יעקב את כולנו – נכדיו, שימשיך ללוותינו עד עולם. מלאך זה הופיע בזכות הכנסת האורחים של אברהם, ומאז בכל מצווה שאנו מקיימים, אנו מתחברים לה' וזוכים לברכה והגנה, ופרים ורבים בקרב הארץ.
ובתום היום, שבעזרת ה' היה גדוש במצוות ומעשים טובים, אנו מאחלים לילדינו, הנושאים בנשמתם את המלאך, שיזכו לברכה ושמירה, וידגו לרוב בקרב הארץ!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
