ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי בצעירותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא, בעת שהיה סמוך על שולחן חותנו, עדיין לא נודע ברבים כי הוא שייך לכת החסידים. בפיהם של החסידים מקובל כי התגלותו כאחד מן החסידים היתה בחג הסוכות. סיפרו שכשהיה נכנס לסוכה, היה מתחיל לרוץ ולצעוק ולנשק את מחיצות הסוכה ואת הרצפה, עד כי היה נראה כמשוגע חלילה מרוב התלהבות דקדושה, וכמה ריקודים עשה בסוכה עד ששקט ונח. ומהיום ההוא והלאה ידעו כולם כי הוא שייך לכת החסידים ואנשי מעשה הגדולים.
התגלותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא כאחד מן החסידים בחג הסוכות, וסביב הסוכה דווקא, מקשרת אותנו לאחד היסודות החשובים של החסידות, והוא עבודה בגשמיות. יסודה של תורת החסידות בנוי על הכלל האומר כי "לית אתר פנוי מיניה", כלומר אין מקום פנוי ממנו יתברך. המציאות כולה מלאה את הנוכחות האלוקית. על האדם רק למצוא ולחשוף את הנוכחות הזו. בשל כך יש לעבודה בגשמיות, כלומר לעשייה גשמית, משמעות מרכזית בתורת החסידות.
כשהאדם עוסק בעבודה גשמית, הוא מתחבר אל המציאות המעלימה כביכול את הנוכחות האלוקית, אלא שלמרות זאת הוא חושף את הממד האלוקי המצוי בה. זו הסיבה לכך שבמשך ההיסטוריה של תנועת החסידות, היטיבה זו לעשות שימוש במציאות שסביבה - מתוך השלמה עם העולם ולא מתוך התייסרות בשל הצורך לגעת בעולם ובחומר.
סיומו של יום הכיפורים והמעבר החד לתקיעת יתד ראשון לסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, משתלב היטב עם הגישה הזו. יום הכיפורים מסמל את המציאות הנבדלת של האלוקים, שאינה נוגעת בעולם החומר. ביום הכיפורים אנו מתנתקים מהמציאות החומרית ופונים לעולם שכולו רוח. אולם עם צאת היום אנו פונים למצוא את ההארה הרוחנית הזו בתוך העולם הגשמי, שהרי אין מקום פנוי ממנו יתברך. היתד המסמל את האחיזה בקרקע המציאות, מסמל גם את החשיפה של היסוד האלוקי של יום הכיפורים בתוך חיי המעשה.
בדרך זו מבאר הרבי מליובאוויטש את קריאת "ה' הוא האלוקים" שאנו קוראים שבע פעמים בסיומו של יום הכיפורים. שם הוי"ה מסמל את הממד הרוחני והנפרד של ה', זה שאין לו כל מגע עם המציאות הגשמית. שם אלוקים מסמל את הופעת הבורא בתוך עולמו. שם 'אלקים' בגימטריה עולה כמניין המילה הטבע. משום כך בכל מעשה בראשית מופיע רק שם זה.
כשאנו מכריזים בסיומו של יום הכיפורים כי ה' הוא האלוקים, אנו מתכוונים לומר כי אותה מציאות רוחנית נבדלת שחווינו ביום הכיפורים צריכה להתגלות גם בעולם הגשמי, שאנו עתידים לצאת אליו מיד לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים.
סיפור התגלותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא שוזר בתוכו את היסודות החסידיים שנזכרו לעיל. על כל הסיפור שורה אווירה של התלהבות עצומה. עבודתם של החסידים התאפיינה בהתלהבות עצומה, משום שחשוב היה להם לחבר את הגוף עם העבודה הרוחנית. ההתלהבות לוקחת את הגוף החומרי ומניעה אותו במהירות ובזריזות, מתוך השתעבדות לעבודה הרוחנית שהאדם עושה. כך מוצא האדם את היסוד האלוקי בתוך עצמו, בעבודתו, בגופו בבחינת מבשרי אחזה אלוה.
ר' שמחה בונם עושה בסוכה ריקודים ומחולות. החסידים הרבו לרקוד, ובפרט בימים טובים של שמחה. אם דיברנו על גיוס של הגוף הגשמי לעבודת ה', לחשיפה אישית של האלוקים המתגלה בבשרו של האדם, הרי שכאן יש רתימה של הגוף כולו, עד הרגליים.
הרגליים מסמלות בדרך כלל את הנקודה הנחותה יותר בגוף האדם. למרות זאת, בעת הריקוד מתעלות הרגליים מן הרצפה ומקבלות את ההארה האלוקית הבאה לאדם בעת עבודת ה' על-פי הדרך החסידית. הדברים מתקשרים למה שאמרו חסידים בשמו של ר' שמחה בונם עצמו, כי מצוות הסוכה מיוחדת היא בכך שהאדם נכנס לתוכה בבגדיו ובמנעליו ובבוץ שעליהם. הוי אומר: גם הבוץ שעל הרגליים הרוקדות אומר אלוקות.
מתוך התלהבות קדושה זו פונה ר' שמחה בונם לנשק את דפנות הסוכה ואת רצפת הסוכה. ככל הנראה היו הדפנות עשויות מעץ, והרצפה מעפר. והעפר של פשיסחא לא היה עפר ארץ ישראל. למרות זאת רואה ר' שמחה בונם חובה לעצמו לנשק את דפנות הסוכה ואת רצפת הסוכה. דפנות הסוכה הם הבניין המציאותי של מצוות הסוכה. רצפת הסוכה היא הבסיס החומרי ביותר עליו נשענת הסוכה. שוב שבים אנו אל קרקע המציאות.
את הערכים העליונים יש לקשר עם המציאות הגשמית ביותר. ר' שמחה בונם מוצא את הארת הקדושה בדפנות הסוכה ובעפר הסוכה. לדידו אין כאן אוסף של קרשים השקועים בבוץ, אלא יש כאן הארה של צילא דמהימנותא.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
