ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
היחס הראוי, שיתבאר בעז"ה מה הכוונה בו, מתבטא בשני מישורים מקבילים. הראשון הוא היחס הכללי אל התורה ומצוותיה והשני היחס הנכון בתוך המושגים עצמם ובין המושגים השונים והמדרגות שלהם.
בדברים הבאים נתבונן מעט בשני המישורים, נתחיל בפרטים ומשם נעלה בעז"ה לכללים.
כללים ופרטים:
הרמח"ל בהקדמתו לדרך ה' מבאר לנו את חשיבות הלימוד של הכללים ומתוכם את הפרטים. וז"ל:
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
1 - להתיחס בכבוד
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
טען עוד
כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת. כי הנה כל אחד מהם שיגיע ציורו אצלו, לא יניח מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו, וזה לא יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו, שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתייחסים לו ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו, ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה וחמדתו מכאיבתו ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמות שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע.
מדברי הרמח"ל נלמד על החשיבות של סידור היחס בין מושגים וידיעות שונות בלימוד אמונה בפרט ובעבודה הנפשית-פנימית בכלל. אדם הלומד רק פרטים מפסיד בשני מישורים:
א. לימודו לא יהיה מבורר כדבעי.
כאשר לאדם יש סדר אזי לכל פרט יש המקום המיוחד לו, את המשקל הנכון והאיזון בין כל החלקים השונים. לדוגמא, כאשר אדם יודע נושא מסוים בהלכה מהיסודות, הרי יכול להבחין בכל מצב בין הלכה לבין מנהג לבין חומרא. אך מי שאינו יודע היטב ומכיר רק פרטים מסוימים ומשקלם אצלו מעורפל, אזי יכול להפוך כשר לטרף ולהיפך כיון שאינו מבין השורש והענף.
ב. החלשות השמחה בלימוד.
מעבר ללימודו הלוקה בהבנה עמוקה, החשק ללימוד ודאי יחלש, שכן כל תלמודו מעורבב אצלו ואין בזה נחת ושמחה. כלומר, מתן המשקל הראוי לפי ערך המושג וחלקיו הוא הכרחי עד כדי כך שבלעדיו כל מושגיו לא בהירים ומשמחים.
יחס אל כללי תורה
ראינו אם כן שהכרחי לברר אפילו בין פרטים שונים את סדרי החשיבות, הקדימות והעדיפות. מכאן נעלה לקומה נוספת. יחס ראוי אל מושגי יסוד של תורה ואמונה.
אפשר לחשוב, לכאורה, שניתן להסתפק בבירור המעשים והופעתם במציאות. אך עיסוק ביחס מחשבתי על פניו אינו חשוב כל כך, שכן אין הוא פוגע במעשה, ומה יש אם אדם יחשוב אחרת על התורה והאמונה?!
בנקודה זאת נרחיב בעזרת ה':
מה הכוונה יחס נכון?
היחס הוא בעצם העמדה הנפשית של האדם במפגש עם מושג כל שהוא. אדם הנפגש עם מנקה רחוב או ראש ממשלה, מן הסתם ירגיש שונה וזאת רק בשל ההתבוננות והמשקל הסגולי שנותן לכל אחד לפי עניינו.
יחס נכון אל פעולות החיים מהפשוטה שבהן ועד לחמורה, הוא היסוד להצלחה והתקדמות.
משל למה הדבר דומה? לרופא מתלמד שעוסק בהתמחות בניתוחים מורכבים ואפילו פשוטים. הלימוד בדרך כלל נעשה על בובות דמויי אדם ברמה מדויקת לחלוטין. כל דבר שיקרה לאדם במהלך הניתוח, יקרה לבובה. אין ספק שהיחס ישתנה לחלוטין כאשר יודיעו לו שכעת הוא מנתח אדם אמיתי חי ונושם!
כל רעיון, אידיאל או תופעה בו אנו נתקלים בחיינו מושפע מהצורה בה אנו חושבים עליו.
אם בעיני אדם מסוים פעולה מסוימת הינה קריטית אזי הכוחות שהוא ישקיע באותה הפעולה יגדלו. האדם ישקיע באותה הפעולה זמן וכוחות נפש בשביל לפעול אותה בשלמות המירבית מבחינתו. בנוסף לכך, ערכים אחרים ידחו מפני אותה הפעולה, ולא בשל הצד הטכני שבה אלא בגלל מגמתה. אך אם תראה בעיניו כסתמית או חסרת ערך מיוחד ממילא המעשה שלו יושפע מכך בחוסר חשק לעשותה או בעשייתה באי-שלמות. המעשה יפַגע מהיחס במוקדם או במאוחר.
היחס אל הדבר הוא הכלל והביצוע שלו הוא הפרט. בשל כך, יש להשקיע בזמן ולפתח התבוננות פנימית נכונה כלפי מושגי יסוד לאורם אנו חיים כתורה, תפילה, מצוות, גאולה ועוד. ככל שנבין ונעריך יותר את ערכם הרב של אותם אידיאלים על פיהם אנו מדריכים את חיינו כך עשייתנו תהיה עשירה, מדוייקת ושמחה יותר.
פיתוח גישה נכונה במקורות
עקרון 'היחס הנכון' מתגלה בכמה וכמה מקומות בכתובים ובחז"ל. נפתח בדברי הנביאים:
דוד המלך ע"ה אומר (צז, י) 'אוהבי ה' שנאו רע', כלומר אדם שאוהב את ה' מפתח בתוכו יחס של שנאה כלפי כל מה שנוגד את רצון הבורא. לא מספיק רק לא לפעול רע או לחשוב הפוך ממנו, צריך לשנוא אותו.
שלמה בנו, אומר במשלי (כא, כז):
"זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו".
מסביר המלבי"ם:
הקרבן שמביאים רשעים, הגם שיביא הקרבן בלב שלם, בכל זאת, כל זמן שהם רשעים, רצונו לומר שלא שבו בתשובה על רשעתם הקודם, הזבח תועבה, כאויב המלך שיביא לו מנחה שהיא תועבה בעיניו אף שמביאה בכל לב אחר שהוא שנוא לו, וכ"ש אם יביאהו בזמה, שגדר הזמה הוא השתקעות המחשבה בעומק הרהורי עבירה, שגם בעת הבאת הקרבן כוונתו לזימה ועצת חטא, שחוץ ממה שלא יתקבל מפני המביא, לא יתקבל מפני ההבאה בעצמה שתכליתה לרע.
כלומר, המעשה איננו העיקר אלא מה שעומד מאחורי המעשה, הכוונה הרצויה 1 .
דברי חז"ל
הגמרא במסכת שבת אומרת (קיט, ב):
אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ.
אנו מוצאים בחז"ל מספר סיבות אשר גרמו לחורבן ירושלים, ונראה שכולם היו ומי שאמרם אולי נחלקו באיזו מהסיבות היא השורש הרע שמשם צמחה רשעה וריחוק מה'.
במקור זה אנו לומדים שאחד הגורמים לחורבן הוא היחס הבלתי נכון אל גדולים. כאשר אין הבדל בין גדול לקטן ממילא אין סמכות ואין הנהגה והעם נופל. אם היו העם מתייחסים נכון אל הגדולים והמשקל של דבריהם היה מכריע בעיניהם אולי כל מצבנו היום היה שונה..
בכל אופן, אנו רואים כאן את החשיבות הרבה שנותנים חז"ל ליחס וגישה נכונים לתלמידי חכמים.
במסכת ברכות מובאת המימרא הבאה:
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרם זלת לבני אדם? - אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן.
ישנם אנשים שיתכן ומתפללים מדי יום ג' תפילות ואעפ"כ הם מזלזלים בדברים העומדים ברומו של עולם.
מקור נוסף מרכזי בסוגיא זו הוא מהגמרא במגילה (ג,א) הדנה בדין קריאת מגילה על חשבון זמן המוקדש ללימוד תורה:
כבוד תורה קאמרת, כבוד תורה דיחיד - חמור, תלמוד תורה דיחיד - קל.
כלומר, הכבוד אל התורה, היחס הכללי אליה חמור יותר מאשר קיומה. כמובן שאצל אדם שלא מקיים תורה כלל לא שייך לומר שישנו יחס יסודי ראוי, שאם כן ודאי היה הדבר ניכר גם במעשיו.
אלו הם מספר מקורות שהובאו כבנין-אב ללמדנו על החשיבות של העמקה והתבוננות ביסודות של ערכי הקודש.
נסיים בציטוט מתוך דברי הרב צבי יהודה (אור לנתיבתי, אות ט"ו):
הגרעון של יחס הביקורת והדיון הבלתי הגון אל דברים שבקדושה אל גדולים ומורים אל בעלי מעלות ושאיפות אציליות אל אנשי מרחב וטהרה ופניה תדירית כלפי מעלה הוא לא רק בקלקול הנימוס והסדר החברתי הדרוש אלא יותר מזה בעצם ההורדה של הציור המונח ביסודו המכניס את הנעלה והעדין בזכות אמיתיותו למסגרת סדומית של הבנה מעוקלה ומקטינה שהיא שלא מענינם לגמרי וכן עיקר ערכו של היחס הישר והמכובד הוא בזהירות שבו מטשטוש צורה ובשמירת העמדה הנכונה בכלליותה שהיא גם מכשרת לתפיסה וקבלה אמיתית מבוררת ומפורטת.
^ 1.חשוב לא לטעות וללכת רק אחרי הכוונה, הרי אנו מחויבים במצוות באופן מלא הגם שלא תמיד הננו מבינים ומזדהים עם תוכנם – 'נעשה ונשמע'.
פתחי אמונה איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
התוכן של התפילה היא בעצם הפנייה אל ה'. אומנות מיוחדת של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
