ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
כללים מקדימים ללימוד עיון:
- כל האמור כאן אינו תחליף לשיעור של הר"מ אלא כהקדמה של לימוד טוב יותר.
- העצות כאן רק ינסו להגדיר מה כלול במילה 'להבין'. שהרי הרבה לומדים מספיקים תוך שעה לראות עשרה ראשונים ולהבין הכל ואחר כך נשארים חסרי מעש כשעתיים..
- מן ההכרח שלא כל הנאמר להלן יתאים לכולם. לכל אחד אופי וסגנון חשיבה ייחודי, יש כאן כיוונים בסיסיים ביותר. לא להיות מקובע לצורה מסוימת בדווקא, כשלא יודעים מה מתאים לי אפשר להעזר כאן עד שתפַתח את הכיוון שלבך חפץ.
- הכרחי לפתח אכפתיות כלפי הנלמד, לעורר את הרצון להבין ולהעמיק ולזכור שמבררים כאן את רצון ה'.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
14 - עבודת ה' ליום העצמאות
15 - איך ללמוד גמרא?
16 - חכמת התורה ומדעים
טען עוד
- לימוד 'עיון' אינו נחלת יוצאי פלך ליטא בלבד. גם רבותינו הספרדים עיינו והעמיקו בלימודם. ברור!
- לימוד 'עיון' אינו ההפך של הבקיאות אלא של השטחיות. עיון יכול להיות בכל מקצוע של התורה: גמרא, הלכה, תנ"ך, אמונה, מדרש וכו'. לימוד בקיאות עוסק בעיקרו במה כתוב לפניך, קניית הרבה ידיעות של תורה. ולימוד העיון עוסק בעיקרו בלמה כך כתוב. למה לא אחרת? מה המקור? מה הסברא? וכו'.
- לימוד עיון הוא דפוס חשיבה, לאחר שתתרגל לשאול שאלות מכניות-מכוונות כל סוגיא שתלמד תעורר בך באופן אינסטינקטיבי את השאלות. לא תמיד. לא את כל השאלות. לא תבין מיד. אבל באופן כללי זה ירוץ.
- אתה לא נדרש להיות משה רבינו, רעק"א ואפילו לא הר"מ שלך. אין צורך ושאיפה לחדש חידושים והברקות. המטרה היא להבין את דברי התורה שלפניך לעומק. אתה תלמד לפי הכשרונות שלך ותצליח לפי רמתך וזוהי המטרה שלך. רמות נקבעות בין השאר על פי מהירות התפיסה, רוחב התפיסה, הבנת דקות המושגים, דימוי בין מקום למקום. אל תנסה להיות מה שלא אתה, עם הזמן תפתח את הכשרון הטמון בך.
- ככל שהלומד מתמיד יותר ועקבי יותר, עם הזמן ימצא גם את הסגנון שיותר מושך אותו בלימוד, צמוד להלכה, סדר השיטות, יסודות של אחרונים. וכן היכולת להעמיק יותר בהבחנה בין סוגיות שונות נבנית אם כי לא אצל כולם בשווה כאמור.
- בתמצות נאמר שהלימוד כולל שלושה שלבים: 1. הבנת הנקרא. 2. סידור השיטות. 3. העמקה בסברות השיטות והיוצא מהן.
כמה עצות מעשיות:
לפני ואחרי הלימוד לא לשכוח להתפלל 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'!
א. לימוד הגמרא בפשט:
- 'נתינת כותרת – חצי דרך'. ללמוד את הגמרא בנחת ובקול שישמע לפיך. נסה להגדיר לאחר הלימוד הראשוני של הסוגיא מהו הדין אותו הגמרא מבררת. שים לב שאתה לא ממשיך בגמרא הלאה לסוגיא הבאה.
- 'פירוק לגורמים' ו'סדר-עיון'. שים לב למבנה של הסוגיא: כמה שאלות? כמה תשובות לכל שאלה? כמה ראיות? בדוק עצמך על ידי שתחזור על השקלא וטריא המקוצר, דהיינו מה השאלה, התשובה הסופית וכן הראיה המרכזית. על שלבי הביניים תחזור כהערה מאוחר יותר, אלא אם כן יש חלק הכרחי בשו"ט להבנת המסקנא. כדי שיהיה במה לעיין חייבים שיהיה סדר. ושוב נזכיר לעצמנו שהסדר נועד על מנת שפשוט נדע את הסוגיא ונקיים בכך מצוות ת"ת, הסדר הוא לא היכי תימצי בשביל שנוכל לחדש חידושים – אין מטרה כזו! [לפחות בשלב זה...]
- לאחר שסִדרת את המבנה של הסוגיא, ברר היטב מה בדיוק מקשה כל שאלה וכיצד בדיוק עונים עליה. הסבר זאת בקול.
- כל דין או מושג שפוגשים בלימוד יש לברר בצורה הכי פשוטה/'בעלבתית'. דרך אפשרית היא לעשות מהדין של הגמרא סיפור. בסיפור תכניס רק את הפרטים שהגמרא ציינה, ונסה על פי הסיפור להבין את ההגיון העומד מאחורי הדין.
- כמו כן, על כל מושג או דין ניתן לשאול – למה כך הדין? מה בדיוק הגדרים שלו? האם בכל מצב? אם לא, באיזה מצבים מדובר? את השאלות האלה תשאל אפילו אם ברורות לך התשובות. שתף את החברותא שלך בתובנות שלך ביחס לסוגיא ובדקו יחד האם אתם מסכימים או לא. ההסבר צריך להיות כאילו השומע הוא חוזר בתשובה שלא מכיר שום מושג מהגמרא.
- אם יש מחלוקת, אתם מסודרים. ראשית יש לברר לאיזה מהצדדים אתה מסכים יותר. אין דבר כזה לא הסכים לשניהם או להסכים באותה מידה לשניהם. אנו חלילה לא שופטים את הסברות של האמוראים אלא מנסים להבינם והיסוד הוא להרגיש שכואב לי מה שכואב לו. ולכן לאחר שבחרתי צד והסברתי אותו במילים שלי, אני פונה להסביר את הצד השני. ההסבר יהיה מדוע א' לא אמר כמו ב'? מה הפריע לו בהסבר של א'? כיצד ההסבר של ב' בורח מהבעיה של א'? וכעת לחזור לא', מדוע לא מקבל את ההסבר של ב'? האם המח' היא קיצונית או שמא מסכימים בעקרון וחולקים בגבולות?
- הדרך הטובה ביותר להבין את המחלוקת היא לחפש נפק"מ. באופן פשוט, אם אין נפק"מ אין מחלוקת!
- לעיתים נפגוש הסבר לסוגיא, לעיתים תירוץ ולעיתים הנחת יסוד חדשה וצריך לשאול כנ"ל. [לאחר ה'רצוא ושוב' נסה להבין יותר לעומק מה הנקודה הכי שורשית בה נחלקו. יש פעמים בהם תוכל לנסות להסביר שנחלקו בהגדרת היסוד המושג אך זהו שלב מתקדם יותר ובדרך כלל הוא מתברר בשיעורים].
ב. לימוד הראשונים על הסוגיא:
- כעת, לאחר שהעלתם את סברותיכם וניסיתם להבין במילים שלכם עברו ללמוד את הראשונים. באופן כללי לא כדאי להתפרס יותר מדי, אלא לבחור מספר ראשונים קבועים אותם לומדים. אא"כ יש צורך בסוגיא מסוימת ללמוד ראשון נוסף על פי הדרכת הר"מ.
- לזכור שהראשונים צמצמו מאד בכתיבה וכתבו רק מה שראו כהכרחי להבנת הסוגיא – במיוחד רש"י.
- בלימוד רש"י לנסות להתבונן בכל ד"ה האם הוא רק מבאר את הפשט ואז תבין שרוצה להוציא מהבנה אחרת, היינו שיכולת להבין שונה מפירושו. ושמא רש"י מחדש או מוסיף דהיינו בגדרי הדין מצמצם הדין למקרים מסוימים, או שמסביר הדין מטעם מסוים. וכנ"ל בלימוד כל הראשונים. לשים לב לגבולות שנותן לדין או לטעמים שנותן לדין.
- אם מצאת מחלוקת בהסברת הגמרא, הן מצד גדרי הדין והן מצד טעמי הדין, נסה לברר לפי המתכונת הנ"ל בגמרא.
- הסבר כיצד כל ראשון קורא את הגמרא.
- אם אתה מזהה שאלה מקבילה בין כמה ראשונים שונים, כנראה שיש כאן יסוד חשוב אותו הם מבררים. השווה בין תשובות שונות של ראשונים שונים לשאלות מקבילות.
- אם יש בראשונים שני הסברים או שתי תשובות יש לברר מה היה חסר בראשון שהעלו את השני ולהיפך. וכן ברר האם יש נפקא מינה להלכה בין ההסברים או התשובות.
- תכתוב לעצמך את עיקרי הדברים – מקור הדין, הסברא, ראיות, קושיות, דחיות. כל מי שכותב יודע שהוא מוכרח להבין היטב את כל מה שכותב, הכתיבה עוזרת לחדד את ההבנה של הנלמד.
ג. לימוד האחרונים:
- הרבה פעמים בלימוד האחרונים על הסוגיא מתעסקים בהגדרות היסוד של המושגים - מה שמשליך גם לדינא. והרבה פעמים האחרונים מבססים את כל דבריהם על הגמרא והסברי הראשונים. לכן אם דברי הגמרא והראשונים לא בהירים לך אתה לא תרויח מלימוד האחרונים. אולי תוכל לצטט ידיעות, אך כל עוד לא יכאב לך מה שכאב להם לא תבין מה הם פתרו בהסבר שלהם.
- אני ממליץ לראות את תמצית דברי האחרונים כפי שמובאים בספרי קיצור או מראי מקומות ולאחר מכן לראות את האחרון בפנים.
- לחזור במילים שלך על הסברי האחרונים ולהבין מה 'מרוויחים' כך בהבנת הסוגיא. היינו, איזה מושג הובהר, איזו קושיא תורצה וכן הלאה.
עצות כלליות ללימוד העיון:
- חזור כל יום בתחילת הסדר על השיעור של היום הקודם. נסה לפרק אותו לגורמים ולהבין כל פרט ממנו ואחר כך את המכלול.
- אם כל העצות הנ"ל לא הועילו ואתה עדיין עסוק בלחפש את עצמך ואת הסוגיא, פתח ספר כעין 'דבר יעקב' ותלמד את השאלות שמביא שם על הסוגיא. סגור וחזור על כך במילים שלך ונסה להבין מה הרווח בהסברים השונים. אם יש מח' אז כנ"ל. אם יש לך תירוצים מצויין, אם לא פתח שוב וכו'.
- מותר לשאול לומדים שכבר סיימו שיעור א'. מומלץ ללכת למשיבים ואפשר גם לבחורים משיעורים גבוהים, רק וודא שהם בסוגיא.
- לא ליפול מכך שאתה לא 'עולה' על שום שאלה או תירוץ בסוגיא. לא להתפדח ולהסגר בשל 'תירוצי הבל' שאמרת אפילו אם כך כינה אותם חברך... אתה לא לבד!!
- לסכם את כל מה שאתה לומד בתמציתיות ולחזור עליו. סיכום תמציתי מאפשר חזרות מהירות בשבת.
- להתפלל לה' שיאיר עיניך בתורתו ותזכה למצוא את חלקך בתורה!
עצות בתמצית ללימוד העיון:
1. קרא בקול את המשנה והגמרא, תן כותרת לדיון המרכזי.
2. פַרֵק את החומר לגורמים. 'סדר– עיון'.
3. הסבר כל מושג או הסבר כל שאלה בקול לחברך או לעצמך, כאילו אתה 'חדש בלימוד'.
4. עשה מהגמרא סיפור מעשי רק עם הנתונים שהגמרא מביאה.
5. מחלוקת– עשה את הלימוד 'רצוא ושוב'.
6. למד את רש"י ובדוק מה הוסיף על הבנתך והאם היה אפשר ללמוד אחרת.
7. כנ"ל בלימוד התוספות ביחס לרש"י. וכן בכל ראשון שתלמד.
8. נסה לעמוד על שורש המחלוקת – כיצד הבינו אחרת את המושג.
9. עיין במראי מקומות ואחר כך ראה את דברי האחרונים בכתובים.
10. סכם בעל פה ובכתב את הנלמד וחזור על כך/על השיעור בתחילת הסדר הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
