ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
תורת האמונה
אחד החידושים המרכזיים של בית מדרשו של הרב זצ"ל הוא מה שנקרא 'לימוד אמונה'. כבכל לימוד יש לעיין בכמות ובאיכות, דהיינו מהו ההיקף הרצוי ומהו האופן הנכון ללמוד ולהעמיק. כמובן, ששאלות אלו תלויות גם בצדדים האישיים של כל לומד.
היקף הלימוד
אחד המדדים לתלמיד חכם הוא היקף ידיעותיו ועמקותן בכל סוגיא בה עוסק. ככל שהנושא מלובן ונלמד מצדדים רבים יותר תוך כדי הבנת הגישות השונות ואף החולקות – אזי המבט הכללי על העניין הנלמד שלם ואמיתי יותר.
הדבר נכון אף בנוגע ללימודי האמונה. ישנם דרכים שונות ודגשים ייחודיים לבתי מדרש מגוונים, אך כיון שכולם 'מרועה אחד ניתנו' וודאי שיש מקום לכולם, באשר כולם כפופים לאמונה ולהלכה המסורה לנו מדורי דורות 1 .
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
18 - החשיבות של לימוד אמונה
19 - איך ללמוד אמונה?
20 - 'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
טען עוד
...מן התחלת התגלות המחשבה העברית, בספרים שאחרי כתבי הקדש, התלמודים והמדרשים, שהם הנם שדה העבודה עצמה, המצומדים אל המחשבה הנצחית במעמד ישר, - למשל מן ספרי רב סעדיה גאון, הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, העקדה, העקרים, ודומיהם. וכה ילך הקו הלך והקיף לאטו, עד ספרי ראשית חכמה, של"ה, מהר"ל מפראג, וכל הדומים להם, ומהם עד ספרי הדורות המאוחרים, ספרי הגר"א ותלמידיו, הגר"ז מלאדי וכל בעלי ההסברה שבחסידות, וכל הדומים לאלה ולאלה וכל המתילדים מהם, ספרי הרמ"ח לוצאטו, יסוד ושורש העבודה וכיוצא בו, וכל הספרים הממצעים בין תקופה לתקופה ומהם עד עבודת בחירי המחברים בדורנו והסמוך לו, שבמקצע החביב והנערץ הזה.
כפי שרואים בהדרכתו צריך ללמוד את כל הצדדים השונים בלימודי המחשבה מדורות התנאים ועד לימינו. מעיון ברשימת הספרים אותה מונה הרב, עולה בבירור העובדה שבמהלך כל הדורות גדולי ישראל עסקו בעומק בסוגיות האמונה והמחשבה. אם כן, מה היה חסר? מה חידש הרב בתביעתו ללימוד אמונה?
התשובה היא שנעדרת הייתה צורה שיטתית מסודרת. רוב תלמידי החכמים לא השקיעו זמן מסודר בלימוד סוגיות בנשמתה של התורה. זאת רצה הרב זצ"ל להחזיר לבתי המדרש, הסדר והעיון בפנימיות התורה.
שתי תנועות חשובות קמו מתוך בתי המדרש בדורות שקדמו לרב, ושתיהן הדריכו אף הן ללימוד החלק הפנימי של התורה, הלא הן תנועת המוסר ותנועת החסידות. הרב זצ"ל החשיב והעריץ את מייסדי השיטות ואף ינק ואימץ רבות מדרכיהם. כל זאת לא מנע ממנו להסתייג במספר נקודות מהשיטות השונות. אציין שתי נקודות מרכזיות ביחס לתורת המוסר ותורת החסידות שתשליך אף על הבנתנו את אופי לימוד האמונה.
לימוד המוסר הרגשני והסכנות שבו
בהקדמה לעין אי"ה 2 הרב זצ"ל מסביר את החשיבות הגדולה וההכרח ללימודי אגדה. שם הוא מצביע על ההבדל שבין לימוד מוסר שהיה נהוג בזמנו לבין לימוד אגדה.
על לימוד המוסר הייתה מחלוקת גדולה בדורות הקודמים האם יש בו צורך והאם אינו מזיק יותר מאשר מועיל. הרב מסביר שאחת מטענות המתנגדים הייתה שלימוד מוסר בצורתו אז, היא לימוד רגשני שאינו בונה את האדם באופן רציני אלא נותן לו תמריץ זמני לתיקון עצמי.
כלומר, התעוררות רגשית חזקה יכולה אמנם להפיק מאדם כוחות טובים, אך לפעמים הכוחות יצאו בצורה לא מאוזנת שתפגע באדם עצמו וביכולתו להשתקע בלימוד שכלי מעמיק.
לדוגמא, אדם שמע שיעור מוסר בנושא מידת האמת שנאמר בהתרגשות רבה. הוא יוצא מהשיעור מרומַם ומחליט בדעתו להתחזק בנושא. כיון שהאמת נוקבת – הוא מתחיל "לשרוף" את כל המציאות, הרי האמת היא חותמו של הקב"ה, כיצד יתכן אחרת?!
הדברים נכונים, אך גם במידת האמת יש צורך לדעת איך להשתמש (ראה לדוגמא בבא מציעא כג, ב בסופו ובתוספות ד"ה באושפיזא). על ידי לימוד עניינה בצורה שכלית מקיפה ומעמיקה, האדם מקבל תמונה רחבה ושלימה יותר, ואף המושגים נטמעים בו אט-אט והוא יודע כיצד להתנהל בדרך הנכונה יותר.
אמנם הרב מציין שודאי יש ערך בלימוד מעורר מעין זה שאכן יכול לרומם את האדם, אך זה אינו בגדר של לימוד תורה ממש. השאיפה צריכה להיות שמה שנלמד יהיה בגדר קניין. אדם קונה חפץ, אזי הוא שייך לו, מקבל בהשאלה אינו שייך לו. כך לימוד תורה בכלל ואמונה בפרט. לימוד שמרכזו הוא רעיונות מקומיים משמחים שנותנים תמריץ – זה טוב אך הוא בסך הכל רגש וכידוע רגש הוא אורֵח. אנו רוצים בקניין תורה, שמה שנלמד יהפך להיות חלק מהאישיות של הלומד. הכרחי לציין, שאף בשיטת בעלי המוסר מגמת הלימוד היא להביא לידי קניין, אך הרב זצ"ל חולק בדגשים ובדרכים.
מחשבות כלליות
נקודה נוספת ביחס ללימוד המוסר, ובעניין זה אף בתורת החסידות, הוא היקף הנושאים. לימוד מוסר והחסידות, פונה בעיקרו לצד האישי-מידותי שבכל אדם, לחיזוק עבודת ה' הפרטית. ואילו הדרכת רבותינו בלימוד אמונה היא לימוד מכלול הנושאים הקשורים לדעת ה', אף אלו שאין להם השלכה ישירה להתנהגותו של האדם 3 , מתוך דגש על בירור הקשר הנשמתי לאומה כולה. באמירה 'מכלול הנושאים' כלולים: הכרת ה' ודרכי השגחתו, תיקון המידות, הבאת תודעת אדם מישראל ורגשותיו כולם לידי הזדהות עם דבר ה', מגמת התורה, טעמי המצוות, יסודות האמונה כולם, עניינים של ישראל, עניינה של הארץ ואף בירור ערכם של תנועות שונות בעולם.
כיון שזו מגמת לימוד האמונה, מובנת הדרכתו של הרב זצ"ל להרחיב את הדעת בכל השיטות השונות שבין חכמי ישראל, שבין כולם ימצא הלומד מבט כולל, אמיתי יותר וממילא ידבק יותר בה'.
הרב צבי יהודה טבע את הביטוי 'לימוד אמונה' להבדיל מלימוד השקפה או מחשבה. במושג מחשבה יש צד של חיצוניות לחיים, יש כל מיני מחשבות והשקפות ואני מברר לי מה נכון. אמונה פירושה הקשר שלי עם ה', קשר זה הוא חיים, לימוד פנימיות התורה הוא לימוד של עצם חיינו, מהות החיים שכוללת את הכלל והפרט.
עניינים מעשיים בלימוד אמונה
לימוד אמונה הינו לימוד לכל דבר ועניין, יש בו בקיאות ויש עיון. נפתח בבקיאות:
עצם הידיעות הרבות השונות הן קיום המצוה של לימוד תורה. מלבד זאת, פעמים רבות היקף ידיעות שונות מספרים שונים עוזר להבין סוגיות שעל פניו לא היו נראות שייכות. וממילא מובן הערך הגדול בלימוד הרבה ידיעות של תורה בסוגיות אמוניות.
בנוגע לסדר לימוד הספרים השונים ישאל כל אחד את רבותיו. הרב צבי יהודה זצ"ל הדריך שיסוד כל התורה בנוי על ההבנה של סגולת ישראל, ורק דרך המבט הסגולי ניתן לדון כראוי בשאר יסודות התורה, ולכן הקדים לכל את ספר הכוזרי.
בנוגע לשאר ספרים, רצוי כמובן ללמוד את כולם, אך כל חד וחד לפום דרגא דיליה.
יכולת ההשגה מוגבלת בלימוד אמונה
מצד העיון, יש לשים לב להנחות יסוד המובאות בראשונים ובאחרונים בנושא הנלמד ולנסות להבינם. להבין מהיכן למדו את היסוד, ולהתבונן בדבר. הדיבור על העניין האמוני בהרחבה כגון: דוגמאות, משלים, הסברים, ראיות, סוגיות מקבילות, דעות חולקות, קושיות ותירוצים, עוזר לרעיון להתברר ולהתיישב על הלב.
עם זאת, ישנו כלל חשוב בלימוד בכלל ובלימודי אמונה בפרט והוא, שאין ביכולתנו להבין ולהשיג הכל, כאימרה הידועה "תכלית מה שנדע בך – שלא נדעך" (בחינות עולם כג, בסופו). אין זה פותר אותנו מלהתאמץ להבין, שהרי עצם לימוד תורה הוא להבין ואם לא מבינים אז לא מקיימים מצוות לימוד תורה (שו"ע הרב, תלמוד תורה ב, יג). אך בכל זאת יש ללמוד, הגם שההבנה לא שלימה, ובעזרת ה' עם התרחבות הידיעות והתרגלות בהעמקה ההבנה תגדל (שם).
אנו פונים אל הי"ת למרות שאיננו יכולים לתפוש בשכלנו את עצמותו, בלשון הזוהר הקדוש "לית מחשבה תפיסא ביה כלל", והדבקות ברבש"ע היא אין סופית באיכותה, ותמיד יש מה להוסיף ולהעמיק, ואין זאת אומרת שההבנה עד לשלב הנוכחי הייתה שגויה.
כך גם בלימוד תורה, התגלות דבר ה', ככל שאנו מתרוממים למושגים יותר נעלים יכולת תפישתנו בהם מצטמצמת, ועלינו להתאמץ כפי היכולת, ומה שמבינים הוא בעל ערך, ותמיד נשאף להתקדם עוד.
ומכל מקום, הרב מלמדנו שישנן ידיעות ותובנות שהן עמוקות מדי מכדי להיות מוגדרות בהגדרות שכליות מצומצמות. יש אפשרות להבין גם דברים נשגבים אך לא בדרך הרגילה של הלימוד כי אם על ידי הסתכלות פנימית שמקורה ברזי תורה שמקיפה וחודרת אל תוך תוכי המציאות. וכך כותב באורות (ארץ ישראל):
"ומתוך כך א"א לעמוד על התוכן של סגולת ארץ-ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה." (פרק א)
"על-ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת." (פרק ב)
תהליכים בבנין האמונה
עוד יש לדעת שלימוד האמונה הוא בניין נפשי פנימי וישנם דברים שלוקח כמה שנים לקלוט ולהפנים. כדוגמא, אפשר לומר לבַחור את כל ההדרכות והתובנות שבעולם מיד עם כניסתו לישיבה כבר בתחילת שיעור א' ובכך לחסוך ממנו תהיות ובירורים, אך ברור שתובנות אלו לא יובנו באמת. יש שלבים שצריך לעבור בכדי לחיות, להתנסות ומתוך החוויה האישית להבין.
כך גם במושגי אמונה, ודאי שצריך להשתדל להבין אך כיון שהמושגים גבוהים, מורכבים ומופשטים אין שום פגם אם הלומד בתחילה איננו מבין הכל, ילמד שוב וישמע עוד, ובהמשך, הדברים יקלטו בקרבו בהבנה אמיתית.
קניית הנלמד היא תהליך שאפשר לראות באופן בולט יותר באדם החי בפער מדרגות גדול. לדוגמא, ביהודי שגדל בבית שאיננו שומר תורה ומצוות ועשה מהפך בחייו וכעת דבק בה', בתורתו ומצוותיו. יחד עם ההערכה כנה ועמוקה לכוחות הגדולים שנדרשו ממנו לעשות מהפכים גדולים בחייו, חלקם בתחילה מדברים גבוהה גבוהה על לימוד תורה וחשיבותה, דקדוק בקיום מצוות וכו' אך לא מעט פעמים יש נסיגה משמעותית מאותה המדרגה, שלכאורה לא מובנת לאור הלהט הגדול שהיה ניכר כלפי חוץ.
אלא, שפעמים רבות בשלבים ראשוניים של קניית כל מדרגה רוחנית הידיעות עדיין חיצוניות ללומד. לעומת זאת, לילד שגדל בבית המקפיד על קלה כבחמורה, לימוד תורה ודבקות, מושגי האמונה טבעיים יותר, על אף שאין זה פוטר אותו כלל וכלל מעבודת הפנמה אישית ובוגרת יותר בהמשך חייו.
בלימוד האמונה אנו שואפים שמושגי האמונה וידיעות התורה יהיו טבעיים לנו, שהתורה תעצב את אישיותנו – ובהפנמה זו יש מדרגות רבות.
הרב אלישיב קפקה
בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח
פתחי אמונה מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
תורה היא דבר ה' אלינו. הפלא שבלימוד תורה והחידוש הגדול ביותר של התורה לאנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
