ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אחד הדברים המופלאים אודותיו הוא שבספר 'רזיאל המלאך', שהודפס כ-30 שנה לפני לידתו נכתב המשפט: "שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה", הרבי מליובאוויטש ייחס תפילה זו לרבי לייב שרה'ס.
מספרים, שפעם ישבו ביחד שלושה צדיקים ואמרו: מי שיש לו מעות כשרות הוא יזכה לקנות 'משקה' להתוועדות החסידית.
פתח הרב משפיטובקה ואמר: לי יש מעות כשרות, שקיבלתי 'דמי-פסק' עבור דין תורה שפסקתי בו לאמיתה של תורה.
אמר לו רבי פנחס מקוריץ: יתכן שאין אלו מעות כשרות, שהרי ישנה אפשרות שאחד מבעלי הדין לא רצה לתת סכום כזה, ורק בגלל שהשני נתן היה מוכרח גם הוא לתת. אבל לי יש מעות כשרות, כי היום התפללתי על אדם אחד, וב"ה תפילתי הועילה, ומטוב ליבו נתן לי אותו אדם כסף 'פדיון' .
אמר רבי ליב שרה'ס: גם זה איננו כסף טהור, שהרי יתכן שאם האיש בעצמו או אדם אחר היו מתפללים, תפילתם הייתה מתקבלת, ולא היה צריך לתת את דמי 'הפדיון'. אבל לי יש אפשרות להביא כסף כשר. אמנם אין לי כסף כלל, אך אלך ואלווה כסף לצורך קניית 'המשקה', והלוואה זו תהיה כסף כשר, ואזכה בו בוודאות בדין תורה.
נמנו וגמרו שהצדק עם רבי ליב שרה'ס.
ומתאימים הדברים לדרשתו החסידית של רבי מרדכי מנישחיז על הפסוק בפרשת תרומה: "מקשה אחת זהב טהור". דבר קשה אחד יש בעולם, שיהיה לאדם 'זהב טהור', מעות נקיות וכשרות. אם נמצא אדם שיש לו מעות כאלו, הרי הוא בבחינת מנורה בעולם העליון. (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 218).
עומק גדול יש בדבר. במבט ראשוני, דבריו של רבי ליב שרה'ס תמוהים מאד, הרי האחרים כספם כשר, ורק כשמדקדקים מוצאים בכספם סיג קטן של חסרון, ואילו לרבי ליב אין בכלל כסף והוא מציע ללוות כסף שאינו שלו מאחרים, ובמה כספו כשר יותר מהאחרים?
אלא, שכאן בדיוק נמצאת הנקודה. רדיפת הכסף וטרדות הפרנסה היא הגורם המרכזי לשקיעת האדם בעולם החומריות, ומכאן אצה הדרך ל'קיצורים הלכתיים' ו'היתרים מפוקפקים' לשם ריווח כספי. לצערנו, ישנם אנשים רבים, שמדקדקים בכל דקדוק הלכתי אפשרי, אך בענייני ממונות 'אין אלוקים בכסף'.
וכאן בדיוק טמון האתגר של כסף כשר. טרדות הפרנסה הן תוצאות של חטא אדם הראשון. הקללה הקדמונית "בזיעת אפך תאכל לחם" היא המנוע המרכזי לרדיפת הכסף האין סופית. אם ננטרל את הסיבות הרלוונטיות לחטא זה ולקללה זו, נמצא את הדרך להשיג כסף כשר.
אחת הסיבות המרכזיות לחטא היא שאיפתה של האישה להיות כאלוקים ולשלוט בעולם, וכפי שמביא המדרש שהנחש שכנע את האשה שכדאי לה לאכול מהעץ כי – "מן העץ אכל וברא את העולם" (מובא רש"י בראשית ג, ה). ואכן, הרצון להשיג כסף רב נובע גם מרצון לשלוט, כסף ובעלות על ממון מבטאים ויוצרים שליטה.
נמצא שהרצון לשלוט ולהיות כאלוקים, ובמילים אחרות – לייחס את הכסף לעצמנו, הוא הגורם לרדיפה אחר ממון רב, וממילא הגורם לכך שאנו שוגים ומשיגים כסף לא כשר. רבי ליב שרה'ס מנטרל זאת בכך שכל כספו מגיע מהלוואה. הוא מודע לכך שאין לו כסף משלו, אלא כספו מוענק לו בהלוואה. ובעצם, על כולנו לנהוג כך תמיד, לדעת שגם הכסף ששייך לנו הוא למעשה פקדון והלוואה מבוראינו, וממילא אין טעם להשיג כסף לא כשר, הכסף שייך לה' ועליו להגיע אלינו בדרכים שה' נתן לנו להשיג בהם כסף.
אמירה זו מצויה גם בסיפורי חז"ל, המדברים על הכסף כפקדון בידי אדם. ומכאן קצרה הדרך גם למסקנתם של חז"ל, המדברים על כך שעל האדם לתת צדקה, שהרי אם הכסף הוא רק פקדון בידי האדם, עליו לחלוק אותו עם אחרים, ולשמש בתפקיד אותו הועיד לו ה' – צינור לשפע מה' לעולם.
כך נהג רבי ליב שרה'ס בהיותו איש האוסף צדקה ופודה שבויים ומפרנס עניים. וזוהי נקודה מרכזית בפרשת תרומה, שהרי הקב"ה היה יכול לבנות משכן ולגייס אליו תרומות בעצמו, אך הוא רוצה שאנו נתנדב ונתן מכספנו לצדקה ולקודש.
וכפי שדרשו: "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, תקחו את תרומתי". לכאורה היה צריך להיות – תקחו את תרומתו, תרומת האדם, ולמה נאמר "תרומתי"? אלא ללמדך, שכשהאדם תורם לצדקה, הוא מבין שהכסף שייך לה', וממילא תרומתו היא תרומת ה'. וזו מעלתו, שהוא הופך לצינור לשפע שה' מזרים לעולם, ומכח זה גם הוא זוכה לשפע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
