ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידועה הרישא של המשנה במסכת אשר מציינת את ראש חודש אדר כזמן גביית השקלים לבית מקדשנו, אך המשנה מדברת על רשימת משימות רחבה יותר:
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים." (שקלים א,א)
מקור המצווה הינו מהתורה, כפי שקראנו בפרשיית שקלים לא מזמן. התורה אף ציינה את גביית הכספים למקדש כמעשה המצווה אך לא הגדירה מועד מסויים למצווה זו.
"מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף שנאמר "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" וכו', ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". (רמב"ם הלכות שקלים פרק א)
המצווה הינה מצוות עשה אישית, פרטית על כל אדם מישראל ועל כן בשלב הראשון רק "משמיעין על השקלים" ונותנים תזכורת לאדם על חובתו שלו אשר אותה יעשה מעצמו.
הגמרא במסכת מגילה מסבירה כי ההגיון של המצווה נעוץ בחובה נוספת, כללית, אשר אותה משרתת חובת הגביה שתיארנו - להקריב קרבנות מתרומה חדשה: " זאת עלת חדש בחדשו. אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" (מגילה כט:) כלומר, מתחילה שנה חדשה ובחודש הראשון תתבצע עבודת ה' בבית המקדש על יסוד הירתמות לאומית כללית מחודשת.
המצווה השניה, אשר עולה על נס בראש חודש אדר וגם היא מהתורה בארץ ישראל, היא איסור כלאי השדה הנלמדת מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט'), כלומר השדה המיוחדת לך בארץ ישראל (רש"י קדושין לט.)
לצד תשומת הלב אל הר הקודש בירושלים אשר אליו מכוונות כל לבבות ישראל, מצטרפת תשומת הלב לדקדוק הקדושה בגידולי האדמה, במרחב, בשדות אשר בכל הארץ המתעוררת מתרדמת החורף וצמיחת עשבי הפרא - אל עונת הזריעה האנושית (ראה מגילה שם).
"באחד באדר משמיעין על הכלאים; באותו זמן כבר נבטו הזרעים בכל מקום; ושלוחי בית דין היו מזהירים את בעלי השדות לנקות את שדותיהם מכלאים. "ובחמשה עשר בו היו יוצאין אף על הכלאים" - לוודא אם קיימו את האזהרה ועתה מראה השדות הזרועים על - פי הלכות כלאים העיד בפני כל הבא לארץ ישראל: כאן אדמת התורה, השליטה נתונה כאן לתורת ה'! " (רש"ר הירש על התורה, שם)
כעת מובן מדוע מטפלים שלוחי החכמים, שלוחי בית הדין גם ב"כל צרכי הרבים" לצד ההכנות הנוספות לזרמי מליוני הישראלים אשר יעלו לירושלים לראות את פני ה', לרווחתם בהרחבת הדרכים ולטהרתם במקוואות אשר בדרך. מהם "כל צרכי הרבים"?
"ועושין כל צרכי רבים: אלו הן צרכי רבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין ערכין וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע.." (ירושלמי שקלים א)
על פי הירושלמי, וכך נראה גם מהרמב"ם, בחודש אדר בתי הדין עוסקים במרץ בעבודתם השגרתית בשאיפה 'לנקות שולחן' בדיני הכלל והפרט. תיקונים אלו כמובן אינם מיוחדים כלל לא לאדר ולא לניסן, אך כנראה החידוש של המשנה הוא שמכח אותה מצוות עשה דאורייתא המתייחסת אל המקדש, נמשך התיקון אל כל מערכות החיים. ממש כפי שפעימת הלב ממריצה את הדם בכל האיברים.
אולי בגלל תנועת תיקון ועליה בקודש רחבה זו שתחילתה במקדש, תרומת 'זכר למחצית השקל' לפני ימי הפורים ניתנת לאו דווקא לעניים אלא בכלל לריבוי תורה בישראל (ראה שו"ת יחוה דעת ח"א פו')
והשי"ת יזכנו לראות בבנין בית המקדש כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
