ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ההוראות שנותן אברהם אבינו לאליעזר עבדו ממוקדות מאד: 'רק את בני לא תשב שמה' - גם לא במחיר אי הבאת כלה ליצחק ואליעזר נשבע לאברהם לקיים את הדבר.
הוא מצטייד באמצעי שכנוע משמעותיים 'מכל טוב אדוניו' אבל יודע שלא בעצמה כלכלית הדבר תלוי. טעם הנגינה 'שלשלת' המונח על המילה 'ויאמר' כשאליעזר פונה אל הקב"ה בתפילה רומז על תחינה ארוכה, אולי על נענועים ודבקות בעת הבקשה מה' שישלח סיוע מיוחד מן השמים לזיווג זה של בן אדוניו, שהוא בבחינת 'פגישה עיוורת' כפולה: לא רק שהחתן לא יודע מי תובא אליו, גם השדכן לא.
תפילתו של אליעזר מסתייעת במדוייק, אפילו תוך כדי דיבור: רבקה גם צנועה וכשרה, גם גומלת חסדים, גם מהאיזור המבוקש וגם מהמשפחה הנכונה - ובכל זאת אליעזר עבד אברהם, למרות שהוא 'משתאה לה', עדין הוא מסתפק בנקודה מסויימת, מהוסס, 'מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא'.
לא ברור.
מה חסר עוד? ההשגחה ברורה ומבולטת, בהירה ומוחלטת, מה מקום לספקות?
סייעתא לשמיא
לכאורה אפשר לקום ולחזור הביתה לארץ כנען. אם הקב"ה עזר כל כך הוא כבר יסדר את השאר. אך לא. אליעזר מבין שכעת מגיע השלב הקשה, העדין, בו צריכה להיות מורכבת בעדינות רוחנית רגישה מעורבותו של האדם וחושיו הבריאים על גבי השגחתו של הקב"ה המפליאה לעשות. מכיון שברור לאליעזר שאת העסקה על שידוכי יצחק לא 'סוגרים' עם הילדה, צריך לבא במשא ומתן עם אביה ואחיה, 'לשמן' את עיניהם בנזמים וצמידים, כלי כסף וזהב, והרי שכאן צריכה לבא סייעתא דשמיא נוספת, שתברך את מעשי האדם שהם בבחינת סייעתא לשמיא.
אכן, ברכת ה' המופיעה על הארץ היא כהופעת החיים מן האדמה. רק ה' יכול להופיע אותם, אך נדרשת עבודת הכנה, תפילה, והמשך טיפוח לאחר ההופעה. לכן מדגיש רבינו הנצי"ב שאליעזר בדבריו לרבקה לא מברך עדין את הקב"ה. דבר זה יגיע רק לאחר שידבר בביתה עם אחיה ואביה - אלו שבידם לגמור את המעשה עד תומו.
ובכל זאת, ברור לאליעזר, כפי שראוי שיהיה ברור לכל מאמין הממשיך בעולם את ברכת ה', שהסיבוכים עוד יגיעו, ברכת ה' אינה מעלימה את מורכבות הרכבת הברכה לתוך המציאות הממשית. לכן חז"ל מסבירים שהדרך עוד היתה ארוכה ומפותלת: התקבצו על אליעזר וניסו לרצוח ולשדוד את אוצרותיו והוא היה צריך להראות גבורה יוצאת דופן שהדהימה ושיתקה את תוקפיו (ר' תורה שלמה [קמ"א]), ניסו להרעיל אותו והיתה נצרכת התערבות מלאכית לישועתו כדברי המדרש, ולבסוף לולא שרבקה העיזה פניה והכריעה ללכת אל ארצו של השליח קרוביה היו מעכבים בהם עוד ועוד.
הנחיה חשובה ולימוד גדול מלמדנו אליעזר עבד אברהם: ברכת ה' היא ההתחלה היחידה, ההתחלה הטובה של כל ישועה - אבל היא אינה פוטרת ממעורבות מעמיקה בכל צדדי המורכבויות שבמציאות.
הפיתוי רב 'לגמור ענין' ולחשוב שכשה' עוזר באופן ברור כל כך שאפילו 'הגויים' מודים בכך כפי שמודים במשפחת רבקה שמה' יצא הדבר 'ואין יותר מה לומר' - גם לאחר דברים אלו יבואו מניעות על התממשות הטובה, ויש לפעול עם נתונים אלו.
מהשידוך הפרטי - ללאומי
הקב"ה הראנו בדורות האחרונים נפלאות ונוראות - "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי ידַעַת מְאד".
כמו אליעזר עבד אברהם, אם כי לא באותה מיידיות, תפילות כל הדורות הולכות ומתגשמות לעינינו. הארץ מתמלאת והולכת בבניה, מתכסה בתנובה מבורכת ומעצימה את הקריאה בשם ה' אלוקינו מיום ליום בעולם התורה המתברך.
כפי שלימדנו אליעזר - זו היא ההתחלה המרמזת שיש להוסיף כעת את מאמצי ההשתדלות והפעולה עם א-ל על מנת להוסיף סייעתא לסייעתא דשמיא. לא ששום דבר לא מובטח, הרבה מובטח והרבה מקויים, אלא שאסור ששום תחום שהוא באחריותינו האנושית יוזנח. לכן יש ללמוד את דרכי העבודה הנכונות המשולבות וסבוכות בכל מישורי החיים על מנת שברכת ה' תוכל להתממש, ללבלב ולהתפתח. גם אם ראינו סייעתות גדולות - 'שום דבר אינו בכיס' באופן הפוטר ממאמצים, מהשתדלויות והמשך תפילות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
