ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
המורדים התבססו בעיר בנסקה-ביסטריצה במרכז סלובקיה, שהפכה למקלט להמוני פליטים יהודים מכל המדינה, ובהם מנחם בודנר ואשתו ושני ילדיהם התאומים, יוסף ונפתלי.
כוחות אס אס הוזעקו מהונגריה, ומקץ שבועות של לחימה עקובה מדם הוכרעה בנסקה-ביסטריצה. משפחת בודנר נמלטה ליער יחד עם יהודים רבים. הם התבוססו בשלג והרעב הציק לנפשם. בין העצים בצבצו גוויותיהם של אומללים שהוכרעו על ידי הקור והרעב. הנוף החשוך הואר ברשף פגזי הגרמנים. למטה בערו בתיה של בנסקה-ביסטריצה.
לאחר שבועות של שוטטות ביער, כינס אבא בודנר את משפחתו והכין אותם לגרוע מכול. "אם נישאר ביער נמות בקרוב", אמר, "ואם נרד לעיירה בסביבה, יש סיכוי שידאגו לנו לקבורה הולמת..."
מזי רעב, רועדים מקור ועטופים בסחבות הגיחו בני המשפחה מהיער והלכו לעבר בתי העץ של העיירה סטארה-הורי. הם העזו לנקוש על אחת הדלתות. ילד קטן פתח להם והזעיק את אמו. בלי שאלות הושיבה האם את המשפחה היהודית הרעבה לצד ארבעת ילדיה והגישה להם ארוחה. מאוחר יותר הצטרף אבי המשפחה, ג'וזף חלאדני, גוי סלובקי רחב כתפיים, חבוש ברטייה שחורה. ג'וזף היה מנהל תחנת החשמל המקומית ועסק בצייד להנאתו. הוא הקשיב בחמלה לסיפורה של משפחת בודנר, והורה לילדיו לפנות בשבילם את החדר הקדמי. "אתם תישארו איתנו עד יעבור זעם", הבטיח.
בינתיים ניהלו הנאצים מסע ציד אכזרי אחר השרידים המובסים של המרד הסלובקי. אלפי יהודים נלכדו, רבים מהם נרצחו במקום ואחרים צורפו למשלוחים לאושוויץ.
הסתרת היהודים הפכה לפרויקט משפחתי. ארבעת הילדים לא סיפרו לאיש על האורחים המוזרים ששוהים בביתם. במקביל הכינו ההורים, ג'וזף ומריה, מקומות מסתור בשבילם למקרה שייערך חיפוש בבית.
באחד הימים משאית גרמנית נתקעה על הקרח בכביש שלצד הבית, והקצין הגרמני חיפש מקומיים שידחפו את הרכב. הופעת הפתע של הגרמנים הפעילה את תרגולת החירום. גברת בודנר הוסתרה בצריף עץ מאחורי הבית, שני הילדים היהודים נשלחו לשחק עם הילדים בחצר, ואבא בודנר הלך לעזור לחלאדני בניסור עצים, שם מצאו אותם הגרמנים והביאו אותם בפני הקצין.
"אתה יהודי!" נבח הקצין הגרמני על בודנר.
"שטויות והבלים", התערב חלאדני בקור רוח, "הוא קרוב משפחתי שמתגורר איתנו".
הקצין נעץ בו מבט ספקני. חלאדני השיב לו במבט רגוע מעינו האחת. הקצין הסתפק בנטילת מזון והסתלק לדרכו בהותירו את כולם המומים מהאירוע.
"לא נוכל להחזיק אתכם כאן", אמר להם חלאדני בערב, בתום ארבעה שבועות, "ביתנו קרוב לכביש הראשי, והסכנה גדולה מדי לכולנו".
"עשיתם מספיק בשבילנו, איני רוצה לסכן אתכם יותר", השיב מנחם בודנר, "ננסה את מזלנו בדרכים".
"חס וחלילה!" קפץ חלאדני, "אמצא לכם מקום מוצלח יותר".
הוא שיכן אותם בבונקר השוכן בפאתי היער, שם מצאו משפחה יהודית שהכירו. הבונקר היה קטן ובנוי למחצה. חודשיים שהו הבודנרים בבונקר, עד שחלאדני הגיע למסקנה שהמקום מסוכן מדי, כי היה סמוך לכפר.
"אין ברירה", אמר להם חלאדני בוקר אחד כשהביא להם אספקה, "הגיע הזמן שתשתכנו במערה שנמצאת עמוק בין ההרים".
המערה שהצייד גילה במהלך שיטוטיו, נמצאה בנקיק סלע השוכן ביער במרחק שלוש שעות צעידה מהכפר. היא הייתה מרווחת מהבונקר. "אל תדאגו", אמר להם חלאדני כשנפרד מהם, "עוד תראו אותי כאן הרבה".
מדי שבוע הופיע חלאדני בפתח המערה, נושא על כתפיו שק גדוש במזון, תרופות ובגדים חמים. בכל פעם הביא עמו גם חדשות מעודדות מהחזית וסיפר להם על כך שהרוסים מתקרבים לסלובקיה כדי להפיח בהם תקווה. למרות המאמץ לא נמנע חלאדני ממאור הפנים ומחוש ההומור שבהם קידמם תמיד.
הבודנרים העבירו את הזמן באיסוף עצים למדורה המחממת, באמירת תפילות ופרקי תהילים ובציפייה מתמדת לבשורות טובות. במשך הזמן הצטרפו למערה כמה יהודים מהסביבה.
לפני פסח החליטו נפתלי וכמה מהצעירים שהם חייבים להשיג מצות. חלאדני לא ידע מה הן מצות, אבל החברים, שהיו חמושים ברובים שאספו במהלך בריחתם, ירדו לאחד הכפרים בפאתי היער וחזרו עם שק קמח הראוי לאפיית מצות.
תוך כדי אפיית המצות הבחין אבא בודנר שהתנור המאולתר המיס את נטיפי הקרח שהשתלשלו מתקרת המערה ונפלו על גבי המצות הנאפות. מיד תפס חמש מצות שהתלחלחו והשליכן מחוץ למערה. בניו נדהמו לראות איך אביהם זורק מצות, כאשר כל פירור מזון יקר יותר מזהב!
את ליל הסדר חגגו בני משפחת בודנר במערה. מצות ומרור יש להם בשפע, מה שחסר להם היה קורטוב של גאולה.
בשביעי של פסח שנת תש"ה, בשעה 11:20, הגיע אליהם חלדאני כשהוא מנופף בידיו בהתרגשות. "זה נגמר!" צעק הסלובקי, "המלחמה נגמרה! אתם חופשיים לחזור הביתה".
על פי כתבה של שלום יצחקי בשבועון 'משפחה'
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
