ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מקום מגורים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
שאלה: קראתי את המאמרים "שליחות לקירוב רחוקים" ו"לא רק בעיית הסברה" על המצווה לגור בקהילה דתית, בשכונה או ביישוב, כדי להתחזק בתורה ומצוות. ואינני מבין: מדוע אדם שיש לו אמונה בה' צריך לגור בסביבה דתית כדי לקיים את המצוות. הרי אף אחד לא מפריע לו לקיים מצוות בסביבה חילונית.
תשובה: ההחלטה העקרונית לשמור תורה ומצוות אינה מספיקה. בכל יום אדם נפגש עם אין ספור החלטות, ואם הוא נמצא בסביבה שאינה שותפה לייעוד של שמירת תורה ומצוות הוא עלול להתדרדר, בתהליך הדרגתי ובלתי מורגש, עד שימצא את עצמו רחוק מאוד ממה שתכנן בתחילה.
פעמים רבות אנו נפגשים עם תופעה כזו. שני חברים שלמדו יחד בישיבה ולשניהם היו שאיפות דומות: להקים משפחה שהתורה עומדת במרכזה. אחד בחר לגור בסביבה תורנית והשני בסביבה חילונית. בהתחלה לא רואים הבדל גדול ביניהם, אולם עם השנים ההבדלים הולכים וגדלים. לזה שגר בסביבה תורנית יש קביעות בדף יומי והוא משתתף בקביעות בשיעורי תורה שונים; הוא גם מתפלל שלוש תפילות במניין, הכיפה שלו די גדולה, לאשתו כיסוי ראש מלא, יש להם ששה ילדים, שני הגדולים כבר נשואים ומקימים בתים תורניים.
מקום מגורים (6)
הרב אליעזר מלמד
4 - שליחות לקירוב רחוקים
5 - היבדלות ללא התנתקות
6 - שלום בית ומגורים בהתנחלות
טען עוד
לעומת זאת, חברו שבחר להתגורר בסביבה חילונית בקושי מצליח ללמוד שעה בשבוע. את רוב התפילות הוא מתפלל ביחידות, ורק בשבת יש לו מקום קבוע לתפילה. הכיפה שלו קטנה, ואשתו בקושי מכסה את הראש. יש להם שלושה ילדים, הבת הגדולה מחפשת את עצמה ועוד לא גיבשה את זהותה הדתית, והוא מקווה שהיא תתחתן עם בחור דתי.
דרכי ההשפעה של החברה
השפעת החברה אינה ישירה אלא עקיפה. הואיל ואדם רוצה חברים ורוצה למצוא חן בעיניהם, הוא מתאים את עצמו לסביבתו. כאשר החברה מעריכה את מי שמגיע לתפילות במניין, יהיה לו הרבה יותר כוח לבוא להתפלל בכל יום במניין. גם כאשר הוא הולך לקנות רכב הוא מהרהר בלבו מה יחשבו עליו. בחברה שבה הרכב קובע את המעמד, הוא יקנה את הרכב היוקרתי ביותר שבאפשרותו, כדי להוכיח לחבריו שהוא שווה. כדי להשיג מימון לכך יצטרך לעבוד כמו חמור, ולא יישאר לו זמן לקביעות עיתים לתורה. אם הוא בסביבה תורנית, את מעמדתו החברתי הוא ירכוש על ידי ההשתתפות הקבועה בשיעורי תורה, ועל ידי צדקה וחסד. הוא יוכל להרשות לעצמו לקנות מכונית פשוטה ואף אחד לא יזלזל בו על כך.
איזה בגדים נחשבים יפים
כאשר אישה תלך לקנות בגדים, על מי תחשוב? מי אמור לשפוט אם הבגדים שקנתה יפים ומתאימים? אם תחיה בחברה חילונית, היא תרצה ששכנותיה וחברותיה החילוניות יחמיאו לה על בגדיה. לשם כך היא תצטרך לקנות בגדים שאינם כשרים לפי ההלכה. וכיוון שהיא גם רוצה להיות דתית, היא תחיה תמיד בקונפליקט פנימי. חלק מילדיה יעדיפו להשתחרר מהקונפליקט על ידי עזיבת הדת.
אבל אם תחיה בחברה תורנית, היא תרצה שהבגדים יהיו יפים וצנועים. אלה הבגדים שנחשבים ראויים בקהילה תורנית. זה יקרין על ילדיה, שיהיו שלמים בדרכם, ויטמיעו בנפשם את ההנחה כי בגדים צנועים מכובדים יותר.
כמה זה הרבה ילדים
כאשר אישה תצא עם ילדה הקטן לגינת המשחקים, והנשים שהיא תפגוש יתפלאו איך היא מצליחה לגדל שלושה ילדים בלי להתמוטט, ואיך למרות שיש לה שלושה ילדים היא נראית טוב, היא תחשוב בלבה כי באמת שלושה ילדים זה המון, ולא יהיה לה כוח ללדת ולגדל עוד ילדים.
אבל אם אותה אשה תגור בסביבה תורנית, ובגינת המשחקים תפגוש נשים שיש להן ששה ושמונה ילדים, היא תרגיש שלגדל משפחה גדולה זה אתגר נפלא, אתגר שכדאי לשאוף אליו, ושאישה רצינית מסוגלת לעמוד בו.
ההדרכה לרבים
לכן כתב הרמב"ם באגרת השמד: "ולא עוד, אלא אפילו שתי עיירות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגיה, ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת - יחויב ירא ה' לצאת מאותה מדינה שמעשיה אינם כל כך טובים לאותה העיר הטובה".
המגורים בסביבה טובה אינם תעודת ביטוח
שאלה: כיצד הרב יכול לקרוא לגור בסביבה טובה, והלא ביישובים הדתיים יש נערים רבים שמתקלקלים ועוזבים את דרך התורה והמצוות. ולעומת זאת, מקרב המשפחות שמתגוררות בסביבה חילונית יש נערים מצוינים מבחינה דתית.
תשובה: המגורים בסביבה טובה אינם מעניקים תעודת ביטוח להצלחה חינוכית, אלא משפרים באופן משמעותי את הסיכויים להצליח בחינוך. משל למה הדבר דומה - לעישון. ישנם רבים שמעשנים ומאריכים ימים, אולם אין זה משנה את העובדה כי העישון מסכן את הבריאות, ומבין המעשנים מרובים יותר האנשים המתים בקיצור ימים.
ויש כאלה שחושבים שבעצם זה שבחרו לגור ביישוב דתי או תורני סיימו את תפקידם החינוכי. והאמת היא כמובן שגם בסביבה טובה מוטלת על ההורים אחריות חינוכית להרחיקם מחברים שמזיקים להם, ואם הם יתרשלו בתפקידם - גם בסביבה טובה ילדיהם עלולים להתדרדר.
צריך להוסיף, כי מי שחי בסביבה חילונית, ומשקיע בחינוכם של ילדיו, ומברר עמהם את יסודות האמונה ודרך התורה, פעמים רבות זוכה להצלחה מיוחדת. ילדיו למדו להתמודד עם החילוניות והתחסנו מפניה, וההתמודדות הזו יכולה להעשיר את עולם. אלא שיש בזה נטילת סיכון, שכל זמן שאין אילוץ לגור בסביבה כזו עדיף שלא להיכנס אליה.
היחס לציבור החילוני
שאלה (מדתי-לאומי): האם דברים אלו אינם סותרים את כל הדברים שלמדנו על אהבת ישראל? האם אין בהסתגרות בקהילות דתיות ביטוי של שנאה ומחלוקת עם הציבור החילוני?
שאלה (מחרדי): מדוע אינכם אומרים את הדברים במפורש - יש לפרוש ולהיבדל מהחילונים באשר הם רשעים. יותר מזה, הגיע הזמן שתודו בטעותכם, ותאמרו בפה מלא כי שיטת החרדים היתה מוצדקת, וצריך להקים קהילות נפרדות, כעמדתם של ראשי אגודת ישראל ורש"ר הירש.
תשובה: אסור להיפרד מאחינו בני ישראל, שכן כולנו בניו של הקב"ה. וגם בנים חוטאים נקראים בנים של ה'. והתורה והארץ שייכת לכולנו יחד.
וכך היתה עמדתם של רוב גדולי ישראל, וכפי שכתב הנצי"ב מוולוז'ין (משיב דבר ח"א מד): "עצה זו להחזקת הדת בישראל... (על ידי הפרדת הנאמנים לתורה מפורקי עולה) היא קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ועמדת רבי שמשון רפאל הירש, שהפריד את החרדים משאר היהודים בקהילת פרנקפורט, לא היתה מקובלת על רוב גדולי ישראל. וכך כתב במפורש כנגד זה הרב במברגר מוירצבורג (זכר שמחה רל), וכפי שכתב מו"ר הרצי"ה, וכפי שהוסכם בשנת תרמ"ב באספה רבנים בלבוב (לנתיבות ישראל הוצאת בית אל ח"ב מאמר טז, ומאמר צו).
אלא שהאחדות צריכה להיות על בסיס נכון, למען מטרות חיוביות כמו יישוב הארץ, שירות בצה"ל, קליטת עלייה, פיתוח הכלכלה, חיזוק הערכים המשותפים וכיוצא בזה. על ידי הקשר המתחייב מכך, בצבא, באקדמיה, בכלכלה וכו', נפתחת גם האפשרות להחזרתם של אחינו החילונים בתשובה, וכן נפתחת האפשרות שהדתיים ילמדו את הצדדים הטובים שבציבור החילוני. זוהי אחדות אמיתית, שמבוססת על הייעודים האמיתיים של עם ישראל. אבל לחיי החברה היום-יומיים צריכים לבחור את החברה שמסגרותיה מתוקנות יותר לפי המסורת היהודית.
בעיה יסודית בציבור הדתי לאומי
אי אפשר שלא להעיר על בעיה יסודית שקיימת בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי, שכאילו קבע לעצמו שיטה - לדגול בעמדות מפותלות וסתורות מיניה וביה.
מצד אחד - למעלה משמונים אחוז מהדתיים-לאומיים מתגוררים בשכונות ויישובים דתיים, ומצד שני - מתרעמים על מי שאומר שההדרכה הנכונה היא לגור בסביבה דתית.
מצד אחד מדברים גבוהה על אחדות העם ועל הצורך להתחבר לציבור החילוני, ומצד שני מנוכרים לציבור החרדי.
מצד אחד מדברים על כך שצריך להעמיד את בעיות החברה בראש (מעל יישוב הארץ), ומצד שני מתאמצים להצטרף למוסדות חינוך אליטיסטיים שדלתותיהם סגורות בפני ילדי העניים.
מצד אחד מדברים על מעורבות חברתית, ומצד שני מעדיפים להתגורר בשכונה דתית מפני שאין בה פשיעה, ובדרך כלל, החברה הדתית-לאומית ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר מסביבתה החילונית.
קשה לכבד עמדות כאלה. מי שרוצה להשפיע צריך קודם לפתור את הסתירות הפנימיות שבדבריו, ורק אח"כ יוכל לצאת לעם ולהשפיע.
מגורים בסביבה דתית מטעמי נוחות ויוקרה
יותר גרוע. מי שמסתגר וחושב שאסור להסתגר יוצא קרח מכאן ומכאן. הוא אינו זוכה למעלות של החברה הטובה, ילדיו אינם גדלים מתוך תחושה של "אשרינו שזכינו ללמוד תורה ולשומרה", אלא להפך, הם חשים נחיתות כלפי החילוניות השלטת ברחוב ובתקשורת.
מי שמטעמי נוחות ומעמד מעדיף לגור בסביבה דתית, ועומד על המשמר מפני כל סממן של 'הקצנה דתית', מקשה על ילדיו להמשיך בדרכו. הם עלולים לחשוב כי הוא מעדיף לגור בחברה דתית כדי לאכול טשולנט בקידושים בשבת, ולפטפט עם חבריו בשעת קריאת התורה והדרשה של הרב...
ואע"פ כן, גם כאשר המגורים בסביבה דתית הם מטעמי יוקרה ונוחות בלבד, אי אפשר להתכחש למעלות שבחברה הדתית. למרות הפטפוטים בתפילה, הקהילה הדתית מחשיבה את המסורת היהודית, את היושר והחסד, את ערכי המשפחה, את הנאמנות לעם ולמולדת, וזה משפיע על כל חבריה.
ליבון הערך של מגורים בקהילה טובה - מציאות שממילא מקיפה את רוב הציבור הדתי לאומי - תיצור בלבבות את ההזדהות עם הערכים הטובים, ותעצים את היכולת שלנו להגשימם.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
