ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
שלומי עבד בחברת הייטק מזה כשלוש שנים. כמדי בוקר, התיישב על כסאו כדי להתחיל בעבודה, כשלפתע קיבל טלפון בו נקרא להגיע בדחיפות למשרדו של מנהל החברה. אמנם לא היתה זו הפעם הראשונה בה נקרא לשיחה דחופה אצל המנהל, אך הפעם היתה לו תחושה רעה.
פניו של המנהל העידו על השיחה הצפויה לו. בקרירות וברשמיות הודיע המנהל לשלומי שעליו לעזוב את המשרד כבר בשעה הקרובה. "כבר תקופה ארוכה", אמר המנהל, "אני עוקב אחרי מעשיך. את הדוחות שלך אינך מעביר אף פעם בזמן. אך לא זה העיקר. אתה מדבר יותר מדי. אתמול הגדשת את הסאה כשגרמת שוב לויכוחים וחיכוכים מיותרים בקרב העובדים. הקמתי את החברה בעשר אצבעותי ולא ארשה לדיבוריך ורינוניך לפגוע בשלווה ובאיכות העבודה כאן. לצערי אני נאלץ לפטרך לאלתר. "כמובן שתקבל את כל הפיצויים המגיעים לך" הוסיף, ושלחו לאסוף את חפציו.
במהלך יום העבודה ידעו כולם על דבר פיטוריו של שלומי. אף אחד מהם לא ידע בדיוק על מה ולמה, אך כולם ידעו ששלומי לא ישוב למשרדו.
לקראת השעה 16:00 קיבלו כל העובדים את ההודעה הבאה: "לצערי נאלצתי לפטר היום את העובד שלומי. כל עובדי החברה, ללא יוצא מן הכלל, מתבקשים להתייצב מחר ב9:00 בבוקר באולם הראשי כדי לקבל ממני הסבר מפורט מדוע פיטרתי אותו. איש בל ייעדר! במידה ועובד יבחר שלא להתייצב בשעה הייעודה ובמקום המיועד - יפוטר לאלתר. ראו הוזהרתם!".
מאיר, קיבל את הודעה והחל לחשוש ולהזיע. "משהו כאן לא נראה לי" חשב לעצמו. "מדוע אני צריך לשמוע את הסיבות לפיטוריו של שלומי? הרי זהו עניין בין שלומי למנהל?! זהו לשון הרע לחלוטין!"
כל הדרך לביתו הרהר שלומי מה יעשה. מצד אחד, הוא לא רצה להפסיד את עבודתו. בכל זאת הוא משתכר יפה מאד ונהנה מהעבודה. אך מצד שני, כל חייו הוא מקפיד מאד שלא לשמוע לשון הרע. האם אין זה סוג של לשון הרע?
עד שהגיע לביתו עלה בראשו רעיון מבריק. למחרת יפנה לרופא המשפחה ויבקש אישור מחלה. אמנם אין הוא חולה בדיוק, אך אישור זה יכול להצילו משמיעת לשון הרע.
שמח ומרוצה מרעיונו נכנס לביתו.
האם פתרון זה של שלומי הוא מותר? הרי אם יבקש את אישור המחלה, יהיה זה שקר גמור! מה עדיף? להגיע לעבודה ולשמוע את דבריו של המנהל או בקשת אישור מחלה כשאין חולי?
תשובת הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד יבמות סה:) : בגמרא מבואר (יבמות סה:) שמותר לשנות מפני השלום. ולכאורה גם בענייננו מותר לשקר כדי שלא יעבור עבירה. אולם שאלתי פעם את מורי חמי הגאון הרב אלישיב זצ"ל על שכיר שמחייבים אותו לעבוד בשבת, ואם יגיד להם שאינו רוצה לעבוד בשבת יפטרוהו מעבודתו, האם מותר לרופא להנפיק לו אישור המחלה, שהוא חולה כדי להצילו מחילול שבת, [כהיום מקובל אצל הרופאים להנפיק אישור מחלה, על כל בקשה ללא כל ערעור], או שמא כיוון שהרופא יודע שהוא אינו חולה, וכל כוונתו כדי להנצל מאיסור שבת, לא ינפיק את האישור?
והשיב מו"ח זצ"ל, שהרופא לא ינפיק את אישור המחלה, כי בשקר לא מקיימים מצוות, ולבסוף יתפסו את הרופא וזה יעורר חילול השם, אלא יש לו לבא לממונים ולומר להם, אני מוכן להמשיך כאן בעבודה, רק בתנאי שאני לא צריך לעבוד בשבת, ואם אתם רוצים שאעבוד בשבת, אני מתפטר מעבודתי, ויקוים בו הפסוק (רות ב יב) 'ישלם ה' פעלך, ותהי משכורתך שלמה, מעם ה' אלקי ישראל'.
גם בענייננו, אילו היה בזה משום איסור לשון הרע, היה העובד צריך לומר לבעל הבית, אסור לשמוע לשון הרע, ואיני בא לעבודה מחר, ואם אתה רוצה אתה יכול לפטרני, והקב"ה יזמין לו פרנסה אחרת.
אולם למעשה אין בזה לשון הרע ומותר להשתתף באסיפה משום שזה נקרא לשון הרע לתועלת למען ישמעו העובדים למה הוא פוטר ויזהרו לא לעשות כן. ועוד שהעובדים יחשדו במנהל שהוא אכזרי ומפטר עובדים בלי סיבה ומותר לו לספר על מנת לסלק את הגנאי ממנו. (ראה חפץ חיים, הלכות לשון הרע כלל י ס"ק לא עמוד קעג ד"ה ואל תקשה על דברינו).
תשובת הגאון הרב אריאל שליט"א:אסור למנהל לספר באסיפה למה פיטר את שלומי ויש בזה איסור של לשון הרע. אם חשוב למנהל שהעובדים האחרים יזהרו, הוא יכול לומר להם ללא קשר לעובד שפוטר שהוא רוצה לרענן את הכללים כיצד עובדים בחברה. אין סיבה שיחשדו בו שהוא פיטר סתם. הם יודעים שיש למנהל את הסיבות שלו. מה עוד שיש ביקורת על עניינים אלו ואסור למנהל מבחינת החוק לפטר עובדים ללא סיבה.
לכן אסור למאיר להגיע לאסיפה, אבל אין לשקר ולהוציא אישור מחלה (וזה גם בניגוד לחוק), אלא ייגש למנהל ויאמר לו שהוא לא יכול להיות נוכח משום איסור שמיעת לשון הרע.
אולם, ייתכן לומר שאישור מחלה בימינו (כך סיפר לי מישהו) אין זה רק במקרה מחלה ממש, אלא כאשר יש לעובד צורך חיוני מותר לו חוקית לקחת אישור מחלה. אם כך, מותר למאיר להוציא אישור מחלה. אבל צריך לבדוק מבחינה חוקית את ההגדרה של אישור מחלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
