ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
שלומי עבד בחברת הייטק מזה כשלוש שנים. כמדי בוקר, התיישב על כסאו כדי להתחיל בעבודה, כשלפתע קיבל טלפון בו נקרא להגיע בדחיפות למשרדו של מנהל החברה. אמנם לא היתה זו הפעם הראשונה בה נקרא לשיחה דחופה אצל המנהל, אך הפעם היתה לו תחושה רעה.
פניו של המנהל העידו על השיחה הצפויה לו. בקרירות וברשמיות הודיע המנהל לשלומי שעליו לעזוב את המשרד כבר בשעה הקרובה. "כבר תקופה ארוכה", אמר המנהל, "אני עוקב אחרי מעשיך. את הדוחות שלך אינך מעביר אף פעם בזמן. אך לא זה העיקר. אתה מדבר יותר מדי. אתמול הגדשת את הסאה כשגרמת שוב לויכוחים וחיכוכים מיותרים בקרב העובדים. הקמתי את החברה בעשר אצבעותי ולא ארשה לדיבוריך ורינוניך לפגוע בשלווה ובאיכות העבודה כאן. לצערי אני נאלץ לפטרך לאלתר. "כמובן שתקבל את כל הפיצויים המגיעים לך" הוסיף, ושלחו לאסוף את חפציו.
במהלך יום העבודה ידעו כולם על דבר פיטוריו של שלומי. אף אחד מהם לא ידע בדיוק על מה ולמה, אך כולם ידעו ששלומי לא ישוב למשרדו.
לקראת השעה 16:00 קיבלו כל העובדים את ההודעה הבאה: "לצערי נאלצתי לפטר היום את העובד שלומי. כל עובדי החברה, ללא יוצא מן הכלל, מתבקשים להתייצב מחר ב9:00 בבוקר באולם הראשי כדי לקבל ממני הסבר מפורט מדוע פיטרתי אותו. איש בל ייעדר! במידה ועובד יבחר שלא להתייצב בשעה הייעודה ובמקום המיועד - יפוטר לאלתר. ראו הוזהרתם!".
מאיר, קיבל את הודעה והחל לחשוש ולהזיע. "משהו כאן לא נראה לי" חשב לעצמו. "מדוע אני צריך לשמוע את הסיבות לפיטוריו של שלומי? הרי זהו עניין בין שלומי למנהל?! זהו לשון הרע לחלוטין!"
כל הדרך לביתו הרהר שלומי מה יעשה. מצד אחד, הוא לא רצה להפסיד את עבודתו. בכל זאת הוא משתכר יפה מאד ונהנה מהעבודה. אך מצד שני, כל חייו הוא מקפיד מאד שלא לשמוע לשון הרע. האם אין זה סוג של לשון הרע?
עד שהגיע לביתו עלה בראשו רעיון מבריק. למחרת יפנה לרופא המשפחה ויבקש אישור מחלה. אמנם אין הוא חולה בדיוק, אך אישור זה יכול להצילו משמיעת לשון הרע.
שמח ומרוצה מרעיונו נכנס לביתו.
האם פתרון זה של שלומי הוא מותר? הרי אם יבקש את אישור המחלה, יהיה זה שקר גמור! מה עדיף? להגיע לעבודה ולשמוע את דבריו של המנהל או בקשת אישור מחלה כשאין חולי?
תשובת הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד יבמות סה:) : בגמרא מבואר (יבמות סה:) שמותר לשנות מפני השלום. ולכאורה גם בענייננו מותר לשקר כדי שלא יעבור עבירה. אולם שאלתי פעם את מורי חמי הגאון הרב אלישיב זצ"ל על שכיר שמחייבים אותו לעבוד בשבת, ואם יגיד להם שאינו רוצה לעבוד בשבת יפטרוהו מעבודתו, האם מותר לרופא להנפיק לו אישור המחלה, שהוא חולה כדי להצילו מחילול שבת, [כהיום מקובל אצל הרופאים להנפיק אישור מחלה, על כל בקשה ללא כל ערעור], או שמא כיוון שהרופא יודע שהוא אינו חולה, וכל כוונתו כדי להנצל מאיסור שבת, לא ינפיק את האישור?
והשיב מו"ח זצ"ל, שהרופא לא ינפיק את אישור המחלה, כי בשקר לא מקיימים מצוות, ולבסוף יתפסו את הרופא וזה יעורר חילול השם, אלא יש לו לבא לממונים ולומר להם, אני מוכן להמשיך כאן בעבודה, רק בתנאי שאני לא צריך לעבוד בשבת, ואם אתם רוצים שאעבוד בשבת, אני מתפטר מעבודתי, ויקוים בו הפסוק (רות ב יב) 'ישלם ה' פעלך, ותהי משכורתך שלמה, מעם ה' אלקי ישראל'.
גם בענייננו, אילו היה בזה משום איסור לשון הרע, היה העובד צריך לומר לבעל הבית, אסור לשמוע לשון הרע, ואיני בא לעבודה מחר, ואם אתה רוצה אתה יכול לפטרני, והקב"ה יזמין לו פרנסה אחרת.
אולם למעשה אין בזה לשון הרע ומותר להשתתף באסיפה משום שזה נקרא לשון הרע לתועלת למען ישמעו העובדים למה הוא פוטר ויזהרו לא לעשות כן. ועוד שהעובדים יחשדו במנהל שהוא אכזרי ומפטר עובדים בלי סיבה ומותר לו לספר על מנת לסלק את הגנאי ממנו. (ראה חפץ חיים, הלכות לשון הרע כלל י ס"ק לא עמוד קעג ד"ה ואל תקשה על דברינו).
תשובת הגאון הרב אריאל שליט"א:אסור למנהל לספר באסיפה למה פיטר את שלומי ויש בזה איסור של לשון הרע. אם חשוב למנהל שהעובדים האחרים יזהרו, הוא יכול לומר להם ללא קשר לעובד שפוטר שהוא רוצה לרענן את הכללים כיצד עובדים בחברה. אין סיבה שיחשדו בו שהוא פיטר סתם. הם יודעים שיש למנהל את הסיבות שלו. מה עוד שיש ביקורת על עניינים אלו ואסור למנהל מבחינת החוק לפטר עובדים ללא סיבה.
לכן אסור למאיר להגיע לאסיפה, אבל אין לשקר ולהוציא אישור מחלה (וזה גם בניגוד לחוק), אלא ייגש למנהל ויאמר לו שהוא לא יכול להיות נוכח משום איסור שמיעת לשון הרע.
אולם, ייתכן לומר שאישור מחלה בימינו (כך סיפר לי מישהו) אין זה רק במקרה מחלה ממש, אלא כאשר יש לעובד צורך חיוני מותר לו חוקית לקחת אישור מחלה. אם כך, מותר למאיר להוציא אישור מחלה. אבל צריך לבדוק מבחינה חוקית את ההגדרה של אישור מחלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












