ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הספר 'הר הבית כהלכה' מוגדר על ידי מחברו הרב אלישע וולפסון, ר"מ בישיבת ההסדר בצפת ובן למשפחה רבנית, כ"כבירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית". זהו אכן ספר עב כרס ומהודר, מרשים מבחוץ ומאיר עיניים מבפנים. ספר שכזה, שפורש היטב את הסוגיות העיקריות מנקודת המבט של מחייבי העלייה ומתמודד בכבוד עם חלק מהדעות שכנגד, הוא ספר חשוב מאוד בעת הזאת.
חלק גדול מהבירור מוקדש לזכותו של תלמיד חכם לחלוק על גדולי הדור, בדורו ובדורות קודמים, ובלבד שהדבר מנומק כראוי. הנושא הזה מצוי במחלוקת גדולה בציבור הדתי לאומי, וגם מפריד בין חלקים ממנו ובין העולם החרדי. הכרעותיו של הרב וולפסון חשובות מאוד בהיבט הזה: "נראה כי פעמים, ובפרט בדברים הנוגעים לגאולה, הקב"ה כביכול אומר לגדולי ישראל לנסוע אחרי העם, כדי שהגאולה תבוא מתוך ההתעוררות הפנימית, האמונה ומסירות הנפש של כלל ישראל" (עמ' 266).
המחבר פותח בבירור מקיף על דיני הקדושה והטהרה בהר הבית לחלקיו השונים, הן בזמן הבית והן לאחר חורבנו. בשער השני נעשה בירור מקיף על מסורת מקום המקדש הממקמת את מקום קודש הקודשים באזור אבן השתייה, מתחת לכיפת הסלע. הבירור כולל עדויות היסטוריות מראשית תקופת הראשונים ואילך. מצורפת לו גם הוכחה טופוגרפית ברורה מתוך מבנה ההר וסביבותיו, המדגימה באופן מופתי שלא ייתכן להציב את מקום קודש הקודשים במקום אחר מאשר תחת כיפת הסלע.
הדיון על זיהוי מקום המקדש הוא חשוב מאוד, משום שכל עוד יש ספיקות בזיהוי המדויק נכנסים העולים להר לספקות בדיני כרת. לכן, כדי לעלות להר יש צורך בזיהוי קרוב לוודאי של מקום המקדש. זו הסיבה שבקונטרסים שונים שהתפרסמו בנושא הושקע מאמץ רב בהטלת ספק בזיהוי המקובל והרחבת השיטות החלופיות. הרב וולפסון מתמודד גם עם החקירה שביצע הרב גורן, אשר מרחיבה את בניין המקדש כמעט עד הכותל המערבי, ומוכיח כי היא נסמכת על שיעור גדול מדי של גודל האמה, ושהרב גורן עצמו לא חשש לחיבורו זה.
השער הבא בספר מוקדש לדברי האוסרים. דבר ראוי מאוד הוא לתת מקום נרחב לדברי החולקים על דעה, להתמודד בכבוד עם הדעות ולאפשר הכרעה, וכך נוהג הרב וולפסון. הסיבות העיקריות לאיסור הן שלוש: חשש שאיננו יודעים להיטהר כראוי, חשש שאיננו יודעים בבירור את מפת המקומות הקדושים בהר, וחשש לעודד אנשים שאינם שומרי מצוות לעלות להר בלא טהרה.
הרב וולפסון מתמודד עם כל הנימוקים הללו בעזרת תשובות שונות שנכתבו. הוא מפליא להוכיח שאין לנו צורך לחשוש לטומאה יתר על המידה, שזיהוי מקום הקודש והמקדש הוא ודאי (ולפיכך לחלקים נרחבים בהר אפשר להיכנס אפילו בטומאה), ולבסוף מסביר שהמצב שנוצר סביב ההר כאשר התגלתה סכנה מוחשית של מסירתו לנוכרים היה שינוי מובהק של המציאות, אשר מצדיק - ואולי אף מחייב - סטייה מדברי רבותינו שבדורות הקודמים ובדור הזה.
עולות להר
אחד הדיונים המעניינים ביותר בנושאי העלייה להר הבית מובלע מעט בספר. גם בקרב מעודדי העלייה יש רבים שסבורים שעדיף שנשים לא יעלו להר הבית. הסיבות לכך מגוונות ומרובות, החל מספקות בנושא טהרה מנידות וזיבה וספקות בחישוב הימים ושאלות הלכתיות בדין פולטת שכבת זרע, וכלה בדיונים שהם חברתיים בעיקרם, על אף נוכחותם בהלכה - על ההצהרות הכמוסות בעליית נשים, הן בהיבט של הקשר של אישה נשואה ובעלה בעת העלייה, הן בהיבט של שותפות נשים במהלך שעיקרו מלחמתי-הצהרתי, בכיבוש ומלחמה. גם בענייני נערות ובגרות, חלק מן הפוסקים מעדיפים שנערות שרק מתחילות את ימי הבגרות לא יעסקו בטהרה ובשאלות הלכתיות בנושא. לעומתם רבנים רבים וגם רבניות רואים חשיבות רבה בשותפות הנשים בעלייה - גם כדי להגדיל את כמות העולים, גם מתוך הנחה שיחס המשטרה לנשים עולות יהיה ראוי יותר, ובעיקר מפני שהקשר הנפשי אל הר ה' – אשר אותו מנסים לקומם מחדש – שייך לנשים לא פחות מאשר לגברים, ואולי אף יותר.
גם בין המתירים לנשים לעלות, יש הקוראים לעלייה נפרדת או להפרדה בעת העלייה ויש שאינם חוששים, הן מטעמי העניין עצמו – שהרי העלייה לרגל בוודאי הייתה פעולה משפחתית – והן מטעמי ביטחון.
אחת המחלוקות בקשר לעליית נשים עוסקת בטבילת רווקות. גם הנושא הזה, כמו נושאים אחרים בתוך המחלוקת הגדולה, חורז בו מחלוקות הלכתיות המשקפות עניינים רחבים יותר: מה תוקפם של מנהגים? ומה במקרה שטעמם בטל, או אולי התחזק? מה קובע שלמנהג יש כוח לחייב לאחר דורות לגבי כל מקרה ספציפי? הריב"ש כתב שיש לוודא כי נשים פנויות אינן טובלות לנידותן, מפני שאז האיסור הרובץ עליהן ועל בני זוג אפשריים בהקשר של יחסים מחוץ לנישואין הופך להיות קל מדי. לאחר שהפסיקה הובאה בבית יוסף ובשולחן ערוך היא הפכה לנורמה הלכתית, אף על פי שלא נוסחה כתקנה. בפסיקה של הדורות האחרונים הורחבה הגישה עד כדי מניעת נערות ורווקות מלהגיע למקווה כל עיקר, אף שלא לשם טהרת נידה. כך נושא טבילה בערב יום כיפור, שמוזכר על ידי המשנה ברורה כעניין פשוט ומומלץ אף לנערות, נאסר מכול וכול על ידי הרב עובדיה יוסף, וכך גם מונהג כפרקטיקה הלכתית במקוואות בישראל.
לעומת כל זאת עומדת תנועה רחבה של נשים למען המקדש, וגם חבל חשוב של רבנים שמתירים עליית נשים, נערות וילדות להר (חלק מהם מתירים רק לחלק מן הקבוצות לעיל). כאשר החשיבות העיקרית של העלייה להר, בהקשר לאומי, היא במספרי העולים להר, ניתנת חשיבות מרובה לכל מקור לעולים נוספים. הכרעתו של הרב וולפסון בספר להתיר בפשטות עליית נשים להר היא הכרעה שאינה מובנת מאליה ושמצריכה דיון והוכחה, וכך עשה בטוב טעם.
בסופו של הספר בא שער של בירורי הלכה מעשיים בענייני העלייה: על דרכי הטהרה ותזמונן, על עליית נשים, נערות וילדות להר, על מלחמת מצווה ועל התגרות באומות, על מורא מקדש ועל תפילה והשתחוות בהר.
לספר מצורפים מדריכים הלכתיים קצרים, סדנה אינטרנטית ללימוד הנושא ועלוני הדרכה נוחים. יש בספר מפות, תרשימים וצילומי אוויר, אך לא בכמות שמייגעת את הקורא. בסוף הספר נוספה גם רשימה ביבליוגרפית מקיפה, הכוללת גם את ספרי המתנגדים לעלייה.
'הר הבית כהלכה' הוא ספר מקיף ומכובד, אשר דן בצורה ברורה ומאירה בצדדים רבים בדיון בעלייה להר הבית בימינו. נסיים במילות הסיום שבחר המחבר עצמו: "ועתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת 'כל מי שפעל עם א ל יבוא וייטול שכרו'. ויהי רצון שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית מקדשך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
הרב שלמה הכט הוא דובר ארגון רבני בית הלל
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
