ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הספר 'הר הבית כהלכה' מוגדר על ידי מחברו הרב אלישע וולפסון, ר"מ בישיבת ההסדר בצפת ובן למשפחה רבנית, כ"כבירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית". זהו אכן ספר עב כרס ומהודר, מרשים מבחוץ ומאיר עיניים מבפנים. ספר שכזה, שפורש היטב את הסוגיות העיקריות מנקודת המבט של מחייבי העלייה ומתמודד בכבוד עם חלק מהדעות שכנגד, הוא ספר חשוב מאוד בעת הזאת.
חלק גדול מהבירור מוקדש לזכותו של תלמיד חכם לחלוק על גדולי הדור, בדורו ובדורות קודמים, ובלבד שהדבר מנומק כראוי. הנושא הזה מצוי במחלוקת גדולה בציבור הדתי לאומי, וגם מפריד בין חלקים ממנו ובין העולם החרדי. הכרעותיו של הרב וולפסון חשובות מאוד בהיבט הזה: "נראה כי פעמים, ובפרט בדברים הנוגעים לגאולה, הקב"ה כביכול אומר לגדולי ישראל לנסוע אחרי העם, כדי שהגאולה תבוא מתוך ההתעוררות הפנימית, האמונה ומסירות הנפש של כלל ישראל" (עמ' 266).
המחבר פותח בבירור מקיף על דיני הקדושה והטהרה בהר הבית לחלקיו השונים, הן בזמן הבית והן לאחר חורבנו. בשער השני נעשה בירור מקיף על מסורת מקום המקדש הממקמת את מקום קודש הקודשים באזור אבן השתייה, מתחת לכיפת הסלע. הבירור כולל עדויות היסטוריות מראשית תקופת הראשונים ואילך. מצורפת לו גם הוכחה טופוגרפית ברורה מתוך מבנה ההר וסביבותיו, המדגימה באופן מופתי שלא ייתכן להציב את מקום קודש הקודשים במקום אחר מאשר תחת כיפת הסלע.
הדיון על זיהוי מקום המקדש הוא חשוב מאוד, משום שכל עוד יש ספיקות בזיהוי המדויק נכנסים העולים להר לספקות בדיני כרת. לכן, כדי לעלות להר יש צורך בזיהוי קרוב לוודאי של מקום המקדש. זו הסיבה שבקונטרסים שונים שהתפרסמו בנושא הושקע מאמץ רב בהטלת ספק בזיהוי המקובל והרחבת השיטות החלופיות. הרב וולפסון מתמודד גם עם החקירה שביצע הרב גורן, אשר מרחיבה את בניין המקדש כמעט עד הכותל המערבי, ומוכיח כי היא נסמכת על שיעור גדול מדי של גודל האמה, ושהרב גורן עצמו לא חשש לחיבורו זה.
השער הבא בספר מוקדש לדברי האוסרים. דבר ראוי מאוד הוא לתת מקום נרחב לדברי החולקים על דעה, להתמודד בכבוד עם הדעות ולאפשר הכרעה, וכך נוהג הרב וולפסון. הסיבות העיקריות לאיסור הן שלוש: חשש שאיננו יודעים להיטהר כראוי, חשש שאיננו יודעים בבירור את מפת המקומות הקדושים בהר, וחשש לעודד אנשים שאינם שומרי מצוות לעלות להר בלא טהרה.
הרב וולפסון מתמודד עם כל הנימוקים הללו בעזרת תשובות שונות שנכתבו. הוא מפליא להוכיח שאין לנו צורך לחשוש לטומאה יתר על המידה, שזיהוי מקום הקודש והמקדש הוא ודאי (ולפיכך לחלקים נרחבים בהר אפשר להיכנס אפילו בטומאה), ולבסוף מסביר שהמצב שנוצר סביב ההר כאשר התגלתה סכנה מוחשית של מסירתו לנוכרים היה שינוי מובהק של המציאות, אשר מצדיק - ואולי אף מחייב - סטייה מדברי רבותינו שבדורות הקודמים ובדור הזה.
עולות להר
אחד הדיונים המעניינים ביותר בנושאי העלייה להר הבית מובלע מעט בספר. גם בקרב מעודדי העלייה יש רבים שסבורים שעדיף שנשים לא יעלו להר הבית. הסיבות לכך מגוונות ומרובות, החל מספקות בנושא טהרה מנידות וזיבה וספקות בחישוב הימים ושאלות הלכתיות בדין פולטת שכבת זרע, וכלה בדיונים שהם חברתיים בעיקרם, על אף נוכחותם בהלכה - על ההצהרות הכמוסות בעליית נשים, הן בהיבט של הקשר של אישה נשואה ובעלה בעת העלייה, הן בהיבט של שותפות נשים במהלך שעיקרו מלחמתי-הצהרתי, בכיבוש ומלחמה. גם בענייני נערות ובגרות, חלק מן הפוסקים מעדיפים שנערות שרק מתחילות את ימי הבגרות לא יעסקו בטהרה ובשאלות הלכתיות בנושא. לעומתם רבנים רבים וגם רבניות רואים חשיבות רבה בשותפות הנשים בעלייה - גם כדי להגדיל את כמות העולים, גם מתוך הנחה שיחס המשטרה לנשים עולות יהיה ראוי יותר, ובעיקר מפני שהקשר הנפשי אל הר ה' – אשר אותו מנסים לקומם מחדש – שייך לנשים לא פחות מאשר לגברים, ואולי אף יותר.
גם בין המתירים לנשים לעלות, יש הקוראים לעלייה נפרדת או להפרדה בעת העלייה ויש שאינם חוששים, הן מטעמי העניין עצמו – שהרי העלייה לרגל בוודאי הייתה פעולה משפחתית – והן מטעמי ביטחון.
אחת המחלוקות בקשר לעליית נשים עוסקת בטבילת רווקות. גם הנושא הזה, כמו נושאים אחרים בתוך המחלוקת הגדולה, חורז בו מחלוקות הלכתיות המשקפות עניינים רחבים יותר: מה תוקפם של מנהגים? ומה במקרה שטעמם בטל, או אולי התחזק? מה קובע שלמנהג יש כוח לחייב לאחר דורות לגבי כל מקרה ספציפי? הריב"ש כתב שיש לוודא כי נשים פנויות אינן טובלות לנידותן, מפני שאז האיסור הרובץ עליהן ועל בני זוג אפשריים בהקשר של יחסים מחוץ לנישואין הופך להיות קל מדי. לאחר שהפסיקה הובאה בבית יוסף ובשולחן ערוך היא הפכה לנורמה הלכתית, אף על פי שלא נוסחה כתקנה. בפסיקה של הדורות האחרונים הורחבה הגישה עד כדי מניעת נערות ורווקות מלהגיע למקווה כל עיקר, אף שלא לשם טהרת נידה. כך נושא טבילה בערב יום כיפור, שמוזכר על ידי המשנה ברורה כעניין פשוט ומומלץ אף לנערות, נאסר מכול וכול על ידי הרב עובדיה יוסף, וכך גם מונהג כפרקטיקה הלכתית במקוואות בישראל.
לעומת כל זאת עומדת תנועה רחבה של נשים למען המקדש, וגם חבל חשוב של רבנים שמתירים עליית נשים, נערות וילדות להר (חלק מהם מתירים רק לחלק מן הקבוצות לעיל). כאשר החשיבות העיקרית של העלייה להר, בהקשר לאומי, היא במספרי העולים להר, ניתנת חשיבות מרובה לכל מקור לעולים נוספים. הכרעתו של הרב וולפסון בספר להתיר בפשטות עליית נשים להר היא הכרעה שאינה מובנת מאליה ושמצריכה דיון והוכחה, וכך עשה בטוב טעם.
בסופו של הספר בא שער של בירורי הלכה מעשיים בענייני העלייה: על דרכי הטהרה ותזמונן, על עליית נשים, נערות וילדות להר, על מלחמת מצווה ועל התגרות באומות, על מורא מקדש ועל תפילה והשתחוות בהר.
לספר מצורפים מדריכים הלכתיים קצרים, סדנה אינטרנטית ללימוד הנושא ועלוני הדרכה נוחים. יש בספר מפות, תרשימים וצילומי אוויר, אך לא בכמות שמייגעת את הקורא. בסוף הספר נוספה גם רשימה ביבליוגרפית מקיפה, הכוללת גם את ספרי המתנגדים לעלייה.
'הר הבית כהלכה' הוא ספר מקיף ומכובד, אשר דן בצורה ברורה ומאירה בצדדים רבים בדיון בעלייה להר הבית בימינו. נסיים במילות הסיום שבחר המחבר עצמו: "ועתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת 'כל מי שפעל עם א ל יבוא וייטול שכרו'. ויהי רצון שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית מקדשך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
הרב שלמה הכט הוא דובר ארגון רבני בית הלל
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
