ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
תכלית בריאת האדם היא, שיהיה כלי וצינור להופעת מלכות ה' בתוך עולם החומר. כל יהודי נושא עליו שם שמים, והוא נשלח דווקא לעולם שיש בו הסתרה והעלמה של נוכחותו של בעל הבירה, וזאת, כדי שעל ידי קיום מצוות התורה הוא יגלה את אור האמונה, שיש מלך לעולם.
נאמר בתורה (בראשית ג, כג) "וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם", 'השפת אמת' (בראשית, תרס"א) פירש כי 'וישלחהו' הוא עניין שליחות, שהקב"ה שלחו לאחר החטא לתקן את חלק האדמה בבריאה. ולמרות שזו העבודה הקשה ביותר לזכך את עולם החומר, אומר ה'שפת אמת' (שלח, תרל"ב) שהדרך לכך היא "ורק קודם כל דבר, צריך האדם ליתן נפשו בשליחותו, והיינו שיאסוף כל רצונות שלו לבטלם רק לקיים רצון עליון, ועל ידי זה מצליח בשליחותו".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו הצדיק 'האור גדליהו' זיע"א, שפירש באופן נפלא את דברי חכמינו הקדושים שחילקו בין 'מי שמצווה ועושה לבין מי שלא מצווה ועושה' (ב"ק לח, ע"א). וזה לשונו: "כי מעלת 'המצווה ועושה' הוא, שיש לשליח הכוח של המשלח לעשות הדבר. ואין צורך לבאר ולתאר מה מרוויחים כאשר אנו עושים מצוות עם כוח הבורא עולם שציוה עליהם, מה שאין כן ה'אינו מצווה ועושה', הוא עושה בכוחות עצמו".
האדם שואל פעמים רבות איך יוכל להתגבר על חומריות הגוף, הלא הוא מלא תאוות. האדם מביט סביבו ונחלש מהמחשבה שצריך לנצח כל כך הרבה ניסיונות מצד היצר הרע שנראה שהם מעל הטבע. ואיך יכול לקיים את 'השליחות' שלו, שלא רק שלא יקלקל בשליחותו, אלא גם יתקן את החומר, יעלה וירומם את הגשמיות לעבודת ה'.
והתשובה היא- "שלוחו של אדם כמותו" (מכילתא משפטים, ב), יהודי חייב לזכור שאת כוחו הוא מקבל רק מ'המשלח' שהוא הקב"ה בעצמו. על ידי כוח 'המשלח' יכול יהודי לעשות הכל ולנצח כל ניסיון שיהיה, כי כמו שהקב"ה יכול לעשות הכל ואין אצלו שום מגבלה, כך אין אצל שום איש ישראל מגבלה בעבודת בוראו.
לפי זה נוכל להבין את דברי הגמרא (נדה ל, ע"ב) שכשהאדם יוצא ממעי אמו לאוויר העולם משביעים אותו, "ומה היא השבועה שמשביעין אותו- תהי צדיק ואל תהי רשע".
ולכאורה לא מובן, שהרי ידוע שכל תכלית ביאתו של היהודי לעולם הזה היא בשביל הבחירה, שיבחר בטוב וימנע מהרע. ואיך אפשר להשביע אדם שיבחר בטוב ולקחת ממנו את כוח הבחירה שהיא תכלית בריאתו.
ועוד נשאלת השאלה על מעשה אברהם אבינו בפרשת 'חיי שרה' (כד, ב), שהשביע את אליעזר עבדו לקחת לבנו יצחק אישה. מה מקום לשבועה זו, וכי אברהם אבינו חשד בעבדו הנאמן שלא יקיים את בקשתו כראוי.
אלא שעל פי פשט, הצורך ב'שבועה' היא בגלל ספק של המשלח בנאמנות של השליח. אבל מחדש ה'שפת אמת' (חיי שרה, תרל"ו) שמכאן אנו למדים 'יסוד' חדש במושג 'שבועה'. והיא- 'נתינת כוח'. אברהם אבינו ידע את הקושי שיהיה לעבדו במציאת זיווג לבנו יצחק, ובכדי שלא יתייאש ולא ירפה ידיו מהשליחות, העניק לו אברהם אבינו כוח על ידי השבועה בחינת "שלוחו של אדם כמותו" כנ"ל.
לפי היסוד הזה נוכל להבין את השבועה שמשביעים את התינוק שיוצא לאוויר העולם. צפה הקב"ה את החולשה והרפיון שעלולים לעלות מהנסיונות והקשיים שיעבור יהודי במשך חייו הן ברוחניות הן בגשמיות, ומפני שכך, 'השביעו אותך' נתנו לך חוזק ותוקף שתוכל לעמוד מול כל מכשול ולעשות את המוטל עליך.
הרבה פעמים האדם לא מאמין שיש לו את הכוח להתמודד מול קשיי החיים, יש פעמים שיהודי נתקל מול יצר הרע גדול וחושב לעצמו שזה מעל לכוחותיו לנצח אותו. העצה היא להיזכר בכך שנשלחת לכאן על ידי מנהיג העולם ו'שלוחו של אדם כמותו', מה הוא 'כל יכול' כך אתה 'כל יכול'.
זה מה שדוד המלך אומר בתהלים (קיט, קה) "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי, נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". תהיה שייך ודבק 'בשבועה- נתינת כוח' שנתנו לך משמים, האמן בכוחות ועוצמות הנפש שנטעו בך, כך תוכל להוציא מהכוח אל הפועל את שליחותך, לגלות ולפרסם שמו יתברך בזה העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
