ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
פעם אחת, הזדמן רבי ישראל לאותו פונדק, ולהפתעתו הרבה, בעל הפונדק מספר לו שהמטבח שלו טרף, כי הוא הפסיק לשמור מצוות.
כששאל רבי ישראל לסיבת השינוי, הסביר האיש, שעד עתה היה בטוח שיש אלוקים ומי שלא שומר מצוות, נענש על כך בעונש חמור. אולם, לפני תקופה קצרה, התארח אצלו, 'משכיל' אחד, ושכנע אותו שאין אלוקים. עובדה שה'משכיל' אכל בפניו נקניק טרף, ולא קרה לו כלום.
שתק רבי ישראל והמתין לשעת כושר.
והנה, חזרה למקום ביתו הקטנה של בעל הפונדק, ובידיה תעודה המעידה שהיא מצטיינת בשירה ובזמרה. פנה רבי ישראל לילדה הקטנה, ובקש שתוכיח את הרשום בתעודה ותשיר בפני הנוכחים. הילדה התביישה וסירבה, וטענה שבידיה תעודה המוכיחה שהיא כבר נבחנה בנושא, והיא לא צריכה להיבחן שוב.
פנה רבי ישראל לבעל הפונדק ואמר: 'רואה אתה, גם הקב"ה כבר עשה בעבר ניסים גלויים, כפי שמופיע בתורה, ואין הוא צריך להוכיח זאת שוב ושוב לכל אוכל נקניק טרף..'
סיפור זה נוגע בטענה, שאותה מעלים רבים, שאם ה' היה מתגלה ומחולל בפניהם נס רק פעם אחת, וודאי הם היו מאמינים בו ושומרים מצוותיו בדבקות. תשובתו של רבי ישראל סלנטר לטענה זו היא שה' כבר התגלה בעבר ורושם גילוייו נותר לעד.
אך מעבר לכך, חשוב לציין, שלא בטוח שנס גלוי הוא ערובה מוחלטת לשמירת מצוות של כל החוזים בו, שהרי מצאנו מספר דוגמאות בתורה לחטאים שחטאו האנשים שראו ניסים גלויים, ודומה שאחת הדוגמאות החריפות ביותר לכך מצוייה בפרשת קרח.
קרח ועדתו חולקים על משה ואהרון, ההנהגה והכהונה, ונבלעים באדמה. נס זה מודגש במיוחד כנס גלוי, כפי שמציין משה שחשוב ש'בריאה יברא ה', ופצתה האדמה את פיה', בריאה חדשה.
הנס כה גדול, עד שהתורה מדגישה במיוחד שהוא יהדהד לדורות עולם, ולפיכך מצווה שאת מחתות הנחושת של החטאים ירקעו כציפוי למזבח, "זכרון לבני ישראל, למען אשר לא יקרב איש זר... להקטיר קטורת לפני ה'". כלומר, המופת כה מוחלט וחותך, שרישומו אינו רק לצופים בו, אלא הוא ההוכחה לכל הדורות.
היינו בוודאי מצפים, שמעתה ואילך יסתיימו המחלוקות על משה ואהרון. אך למרבה הפליאה, כבר בפסוק הבא מציינת התורה, שלמחרת נקהלו והתלוננו כל עדת בני ישראל בטענה – "אתם המיתם את עם ה'"!
הכיצד? לשוב באופן מיידי על אותה הטענה, שרק אתמול נענשו עליה עדת קרח, במופת מוחלט המהווה מופת לדורות? אם לאותה שעה זה לא הועיל, הכיצד זה יהווה זיכרון לדורות?
התשובה נעוצה בדברי כמה מהמפרשים, שהתחבטו להסביר שלבני ישראל הייתה טעות בפרשנות. הם כמובן הודו בנס הגלוי שהתחולל מול עיניהם, אך חשבו שעדיין זה לא מוכיח בוודאות את צדקת משה ואהרון (עיין למשל, צדקת הצדיק פסקאות לט', סד'), או שחשבו שגם אם מוכח שמשה צדק, עדיין לא כל עדת קרח היו חייבים למות, וחלק מהמתים מתו בעקבות רצון משה שהכשילם בכך ששלחם להקטיר קטורת במשכן, והמבחן לא היה דווקא ביוזמת ה' (העמק דבר), וכמובן אפשר לתרץ עוד כמה תירוצים. כדי להפריך פרשנות שגוייה זו היו צריכים להתחולל עוד כמה ניסים, שבהם הוברר לבני ישראל סופית, שמשה ואהרון נבחרו בדבר ה' להנהגה וכהונה, והעניין חיוני ונצרך לכל העם.
אולם, המסר העולה מתלונתם החוזרת של בני ישראל, שנס לבד לא מספיק. גם מי שמתחוללים בפניו ניסים, עדיין זקוק לעבודה גדולה של קבלה, הפנמה, התכווננות וחיפוש של דבר ה' המדוייק.
ויהי רצון, שיסייענו ה' תמיד ללכת בדרכיו, ולעשות רצונו באופן המדוייק. "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך", אנא ה' סייענו לעמוד על רצונך מאיתנו, וללכת בדרכיך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
