ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
תשובה -אין היתר לזה. לדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה, ה"ט) כפי שביאר דבריו בספר פאת השולחן, אין לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא לצורך ארבעה דברים בלבד (ללמוד תורה, לישא אשה, להציל מהגויים ולסחורה). לדעת השאילתות מותר לצאת לכל דבר מצווה. ובמשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת מהארץ לכל דבר מצווה, כדעת השאילתות, והוסיף שמותר לצאת אפילו למצווה קלה כגון לראות פני חבירו. למעשה, חסיד ינהג כדעת הרמב"ם ולא יצא אלא לאחד מארבעה דברים הנ"ל. מי שרוצה לצאת לראות קרובי משפחה וכדומה יש לו על מי לסמוך, אבל ראוי שלא לצאת, ולסתם טיול אסור לצאת. לצערנו יש פרסומים של נופש בבתי מלון בחוץ לארץ בפסח שהכל שם 'גלאט כשר', ו'ללא חשש שרויה'. האוכל בהידור רב, אבל יוצאים מארץ הקודש. זה עקום.
שאלה :המשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת לכל דבר מצווה ואפילו לראות פני חבירו. האם מי שיוצא להתאוורר ולהשתחרר מעומס העבודה, או לראות את פלאי הבריאה של הקב"ה אינו נחשב כיוצא לדבר מצווה?
תשובה: זה נחשב סתם טיול. מי שצריך להשתחרר מעומס עבודתו יכול לכבות את הפלאפון שלו ולהינפש בצפת או בגולן בלי שיפריעו לו. וכן אין לטעון שלראות את פלאי הבריאה נחשב לדבר מצווה, לפי שניתן לראות הכל בתמונות.
שאלה - מוזכר בגמרא (כתובות קיא.) "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא". לפי זה, האם יש עניין ללכת ארבע אמות חדשות שעדיין לא הלך שם?
תשובה:משמעות הגמרא שם נראה שעיקר הדבר הוא ללכת ארבע אמות וזהו. לא מוזכר בגמרא ארבע אמות נוספות. וכן משמעות הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה' הלכה י"א) שכתב "אפילו הלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא". משמע ארבע אמות ולא יותר. אך מסתבר שאם הולך יותר מארבע אמות מעלתו יותר, ויש 'עניין' מסוים ללכת ארבע אמות חדשות, אבל לא על זה הגמרא דיברה. יש לציין לדברי הפני יהושע על הגמ' שם שכתב שמדובר רק על מי שהולך ארבע אמות בארץ ישראל לשם מצוות יישוב ארץ ישראל, ולא אם עבר בה בלא כוונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
