ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
שאלה זו עולה בפרשתנו, מתוך בקשתו של משה: " יִפְקֹד ה' א-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כז טו-יז).
והרי משה רבנו כבר ידע שלא יכנס לארץ. אם כן ,מדוע רק עכשיו הוא מעלה בפני ה' את בקשתו למנות מנהיג תחתיו?
לשאלה זו משיב האדמו"ר מקוצק (שיח שרפי קודש - פרשת פנחס):
"יפקוד ד' אלהי הרוחות, הק' מרן מקאצק זצ"ל מדוע לא ביקש על זה עד עתה, ולא תיכף שנתודע לו כי לא יכנוס לארץ ישראל? ותירץ שמקודם מעשה זמרי חשב כי בטח קדוש ה' ימלא מקומו, אבל עתה אחר שראה קנאתו [של פנחס] לשם ה', אף שהיו דבר גדול מאוד שלא נערך אליו קדושתו, והשי"ת אמר הנני נותן לו את בריתי שלום, וגם עצר המגפה מעל בני ישראל אף על פי כן אמר משה רבנו, אין קנאי יכול להיות מנהיג ישראל, לזאת ביקש יפקוד ד' וגו' ".
עד מעשה פנחס, הותיר משה רבנו את מינוי המנהיג ביד ה'. מטבע הדברים, כך לפי הקוצקר, ה' ימנה איש קדוש וטהור. כעת לאחר מעשה פנחס שהציל את עם ישראל וזכה בכהונת עולם בשל כך, משה משנה את דעתו.
אמנם עדיין לא מבואר היטב: מדוע אין קנאי יכול להיות מנהיג? אדרבא פנחס הציל את העדה מהמגפה!
את התשובה לשאלה זו מבאר הרמב"ם בהקדמתו למסכת אבות הלא אלו השמונה פרקים (פרק השביעי): "ומצאנו באליהו ז"ל מדת הרגזנות ואע"פ ששמש בה בכופרים ועליהם היה כועס, אבל אמרו חכמים שהקב"ה לקחו ואמר לו שאינו ראוי למשול בבני אדם ולהיות להם לכהן מי שיש לו קנאה גדולה כמו שיש לו כי ימיתם".
אליהו מחליט לעשות סוף למפלגת הבעל בעם ישראל. הוא מקיים את המעמד המרטיט בהר הכרמל. מכנס את העם, מוריד אש מהשמיים, הורג את נביאי הבעל ומביא את העם להכיר במלכות ה'. על פניו מדובר בביצוע כמעט מושלם, כל שנותר הוא לחסל את היו"ר-איזבל ושלום על ישראל.
אלא שמה שקורה מיד לאחר מכן הוא ההפך הגמור לתסריט הסיום המושלם. איזבל לא פושטת את גרונה, ההפך. היא מודיעה לאליהו שהוא עומד לסיים כמו נביאי הבעל. לאיזבל יש כיסוי. אם לא היתה לה תמיכה ציבורית, דבר כזה לא יכול לעבור. במילים פשוטות, מעמד הר הכרמל היה מרגש מאוד. אבל בקלפי, העם הצביע איזבל ולמעשה היה מוכן לשחוט את אליהו. הקנאות לא צלחה.
הרמב"ם משתמש במעשה זה כדי להמחיש שקנאות וענישת הרשעים עלולות להוביל לבעיה כפולה: ראשונה, המנהיג אינו להמית את העם, גם אם בסופו של דבר הוא מציל אותם מן החטא ומהעונש השמימי שבא בעקבותיו. שנית, שהקנאות היא אחת מן ההטיות המסוכנות מדרך האמצע – הוא שביל הזהב. שימש בקנאות מסיט את המנהיג מהמוקד הציבורי אל המוקד הפנימי. הקנאות עלולה להיות הקנאות הפרטית והאישית של המנהיג וגם אם היא מייצגת את ה', היא עלולה שלא לייצג את העם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
