ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בליל יום העצמאות ה'תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נשא רבנו דברים בסוף המסיבה בישיבה, קרוב לחצות, כמנהגו מדי שנה בשנה. בהתרגשות הזכיר את הלילה, מוצש"ק פ' וישלח, אור לטו"ב בכסלו ה'תש"ח, כשהחליטו שני שלישים מנציגי האומות בלייק-סקסס על חלוקת ארץ ישראל. את ארצי חילקו. השיא היה כשזעק: "איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפוא יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה?" לא היתה כל סיבה הגיונית לחזרה על קריאות אלו דוקא בשנה זאת. על כן, כאשר נעו כחותינו אחרי שלושה שבועות לתוך ערים אלו, ראו רבים בדברי רבנו יותר מאשר דרשה לכבוד החג...
על הרושם האדיר שעשו דבריו על הנוכחים, ראה בספר ארץ גאולה, מאת הרב יוחאי רודיק, המכון לחקר משנת הראי"ה, י-ם ה'תשמ"ט, עמ' 88. שיחה זו נרשמה ונערכה בידי הרב יהודה חזני זצ"ל, ונדפסה כך בספרו של רבנו, "לנתיבות ישראל" חלק שני. שינויים מספר הוכנסו, כדי לקרב הלשון יותר ללשון רבנו, תוך הקשבה לקלטת. נעזרנו בכותרות-המשנה שנרשמו ע"י הרב נפתלי בר-אילן, באחד מן הפרסומים של שיחה זו.
בסעיף ג. "ובלי 'המחותנים'" - באותו יום העצמאות, נערך המצעד הצבאי בירושלים. לא השתתפו בשל כך נציגים זרים מחו"ל, שהתנגדו לכך.
לכו חזו מפעלות ד'
שיחה זו משוכתבת מן הקלטת, כפי שנדפסה ב"שיחות הרב צבי יהודה", בעריכת הרב שלמה אבינר. קלטת וידיאו לשיחה "לכו חזו מפעלות ד'", עם רקע היסתורי, וקולו של רבנו, הופקה ע"י מכללת "מרחבים", ירושלים.
סעיף ג. "מפעל התורה". ע' לנתיבות ישראל חלק א, עמ' רח-רט, "כינוסה של תורה".
סעיף ד. "הישועות מלכו" - הכונה לדבריו שם בחלק יורה-דעה סימן סו: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".
סעיף ה. "חוברת 'כל הארץ'" - ע"י חוג שוללי החלוקה, כסלו ה'תש"ז.
סעיף ו. "כל הסיבוכים שהתגלגלו" - חלוקת הארץ.
סעיף ז. "דברים שאמרתי בליל יום העצמאות" - לעיל "מזמור י"ט של מדינת ישראל", סעיף ב.
סעיף ח. "מופיע ביטוי נורא של הרב חרל"פ" - נדפס בחוברת אמרות טהורות חלק א', עמוד 42. מובא גם ב"קץ הדוחק" של יוסף ברמסון, פרק מט.
"את דברַי שם" - עיין לנתיבות-ישראל חלק א, עמ' צד, "תמימים נהיה! - בתורה ובארץ".
סעיף ט. "...אבא. הוא אמר...". - ראה לנתיבות-ישראל חלק ראשון, עמ' סה, "וממנה יושע".
"הממשלה האתיאיסטית". ממשלת רוסיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
