ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"הממשלה משועבדת אל העם" - מכללי היסוד של משטר דמוקראטי, וכהצהרת הנאמנות של השרים בכניסתם לתפקידם.
"פטפוטי שרים" - בענין הצורך לוותר על חלקים מארץ ישראל.
"בעל הגוֹיָה" - הכוונה לשר החוץ של אמריקה, ד"ר הנרי קיסינג'ר שנשא אשה נכריה כשנתיים לפני כן. (מכונה כך ואחרת ע"י רבנו: לקמן יא, טו, יט, כד, כו, כט, חלק ממשלת-מיעוט, ח.) קיסינג'ר פעל, כמוזכר, להשגת שביתת נשק והפרדת הכחות בסיני ובגולן, והפעיל את מלוא משקלו לויתורים נוספים מצד ישראל. ועיין בספר "במערכה הציבורית", עמ' קו, קיב.
"הממשלה הכושלת" - ממשלת המעבר של גולדה לאחר שהתפטרה (יט בניסן - יג בסיון ה'תשל"ד).
י
כרוז זה הוציא רבנו כחודש וחצי לאחר שנכנס יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה.
"תחום מושב": כמו שהיה בימי שלטון הצארים האחרונים, שטח אליו הוצמדה האוכלוסיה היהודית, ללא זכות להתישב בחלקי רוסיה האחרים. (על ביטוי זה חוזר גם לקמן, קריאות: כג, כח, לט.) רבנו כתב כרוז זה אחרי נסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, בו השתתף בעצמו, וכן אריאל שרון וגאולה כהן, בט"ו בסיון ה'תשל"ד. לכן כותב: "ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וכו'". ועיין "הקץ הדוחק", מאת יוסף ברמסון, עמודים 205-207. וכן "במערכה הציבורית", עמ' קו-קז, ובספר "אחים יקרים" מאת חגי סגל, עמ' 28-30, ובספר "גוש-אמונים" מאת גרשון שפט, עמוד 64 ואילך.
יא
בו' באב ה'תשל"ד הגיעו מאות צעירים לתחנת רכבת עזובה במרכז השומרון, לסבסטיה, בנסיון להתנחל שם. אך במהרה פונו משם, ועל רקע זה, הכרוז של רבנו.
יב
תגובתו של רבנו לרעיון של הכרעה דמוקרטית כביכול, באמצעות משאל עם. אף ששיטה זו מקובלת בכמה מדינות, כמו בשוויץ, התנגד לה רבנו בכל תוקף. (ראה גם לקמן כרוזים יד, ל, לד, מב.) ועיין בענין משאל עם בקובץ "התורה והמדינה", חלק ו, עמ' רפט-רצב, מאמרו של הרב א. ולדינברג, מובא (באופן חלקי) גם בחוברת "תורה ודמוקרטיה" מאת הרב יוסף ברמסון, עמ' 23.
יד
רבים התלבטו בשאלת השואל הזה: מה עדיף על מה, להתמסר לחינוך, או להתנחלות? תשובת רבנו ברורה, מצות השעה הזאת: התנחלות, שהיא עדיפה על כל מצות חינוך.
טו
גם אחרי הצטרפות המפד"ל לממשלת רבין, ביד במרחשון ה'תשל"ה, המשיך רבנו לתקוף את הממשלה, בעיקר בנימוק של הפקרת ארץ-ישראל לידי אויביה.
טז
"חומת-פלדותינו". רבנו ראה בהתנגדות של הצעירים, בעלי הרצון העז ומסירות-הנפש על זכותינו על הארץ, כעין חומת פלדה, שלא ניתן להזיזה, וכן בכרוז הקודם.
"הפוסעים על ראשי עם קודש" - ביטוי זה ע"פ יבמות קה:, כשהכוונה לאלו המזלזלים בעם בצורה קשה.
"לא תתן להם לנכרים חניה בקרקע". ע"פ הפסוק "לא תחנם", דברים ז ; ב, כאחד הביאורים בגמרא, עבודה זרה דף כ., וכפסק הרמב"ם, הל' עבודה זרה י ; ד.
יז
סעיף ב. "ולא גרשנו אותם". ראה לעיל רקע לכרוז ב, סעיף ב. בתשובת רבנו הדים לויכוח הציבורי העוסק בצדדים מוסריים - כגון גירוש בכח, וכן בחינות הלכתיות של ההתנחלות בארצנו, כמו בסעיף ה, "הנאת עצמם", ועיין בנידון, לעיל רקע לכרוז ה.
יט
מוטה גור כרמטכ"ל, הביע את דעתו שאין לסגת מהחלקים שכבשנו במלחמת ששת הימים. חשיבות הבעת דעתו זאת, למרות נכונות בממשלה לוויתורים לקיסינג'ר ולערבים, כי אין לסגת ושיש לשמור על שלמות הארץ, זיכתה אותו להערכת רבנו ("להלכות ציבור" כרוז ס). זאת בנוסף לעברו הצבאי המרשים, כשנקודת השיא היתה בכיבוש הר הבית, כשהוא, כמפקד חטיבת הצנחנים כבש את העיר העתיקה, במלחמת ששת הימים. חודשיים לאחר מכתב החיזוק, כתב לו רבנו גם מכתב זה.
כ
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", הוספות לחוברת מס' 25.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
