ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
בינוניים תלויין ועומדין
הגמרא אומרת (ר"ה טז:):"א"ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר"ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ, זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה".
מימרא זו מגלה לנו קצת את המשמעות של ראש השנה. אע"פ שאין זה מופיע בתורה שבכתב, בתושבע"פ זה כן מופיע. "רבינו-בחיי" כותב – יום שיש לו יותר עומק משאר ימות השנה, התורה מסתירה את המשמעות שלו. מכך שהתורה מסתירה את המשמעות בלי לפרט, זה סימן שיש משמעות עצומה לראש השנה.
המלך המשפט
ישנה מחלוקת (ר"ה יא.) האם העולם נברא בחודש תשרי או שנברא בחודש ניסן. בתפילת ר"ה אנו אומרים "היום הרת עולם", ובפשטות, זה לפי השיטה שבתשרי נברא העולם. אומר התוס' (כז. ד"ה כמאן מצלינן) שגם לפי מ"ד בניסן נברא העולם, לא קשה מה שאנו אומרים בר"ה "היום הרת עולם". שגם אם העולם נברא בניסן אבל הוא עלה במחשבה להיבראות בחודש תשרי, ועל זה אנו אומרים "היום הרת עולם". הפירוש הוא שהיום הייתה נקודת ההתחלה, המחשבה.
שואל הגר"א, מדוע חוגגים את ראש השנה ביום שבו עלה במחשבה להבראות? ומסביר, שהרי רש"י על התורה – על הפסוק (בראשית א, א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" כותב "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". ועל זה אנו מתייצבים בראש השנה שהוא יום הדין, על הנקודה הראשונית הבסיסית שהייתה לברוא את העולם על פי מידת הדין בלי שיתוף מידת הרחמים.
"היום הרת עולם" – הנקודה הראשונית. לכן בתפילת ראש השנה, אנחנו אומרים "המלך המשפט", ולא "מלך אוהב צדקה ומשפט", מפני שבימים אלו אנו שותפים לתוכנית הראשונה של בריאת העולם של מידת הדין, לכן, אנחנו לא מצמידים את הביטוי של "מלך אוהב צדקה ומשפט". אלא אנחנו מבטאים שהעוצמה של הימים האלה זה ב"המלך המשפט", במידת הדין, מפני שזה זמן התחדשות היצירה והתחדשות הבריאה, התחדשות האדם עצמו, (תהילים ב, ז) "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ".
מבאר רש"י במסכת ברכות (יב.) על הביטוי שהזכרנו, "המלך המשפט" – "לפי שבימים הללו מראה מלכותו לשפוט את העולם". המציאות של משפט העולם, זה בעצם גילוי מלכותו. כמו שכתוב במשלי (כט, ד) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". הביטוי של מלכות הוא, שיש לו את הכוח לשפוט. ביום שאנו מקבלים על עצמנו להמליך את ד" הביטוי של קבלת מלכות ד' הוא בכך שאנו מקבלים גזירותיו במשפט.
הירושלמי בר"ה (פ"ד, ה"ח) כותב: "ר' לעזר בי ר' יוסי בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקורבנות כתיב "וְהִקְרַבְתָּם" וכאן (ר"ה) כתיב "וַעֲשִׂיתֶם", אמר להן ד' מכיון שנכנסתם לדין לפני בר"ה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה".
בריאה חדשה, זה המהות של ר"ה וכפי שהסברנו. (במדבר כט, ב) "וַעֲשִׂיתֶם" שנאמר בפרשת הקורבנות דהיינו פרשת פנחס, לידו גם נאמר הביטוי (שם שם, א) "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". ויש להבין מדוע נזכרה תקיעת השופר בפרשת הקורבנות. הטעם הוא שתקיעת שופר וקורבנות ראש השנה מוזכרים יחד כיון שיש להם מכנה משותף אחד שהוא הפסוק "וַעֲשִׂיתֶם", שמבטא את המהות של ר"ה, את הבריאה החדשה כמו שביאר הירושלמי. לא בכדי את תקיעת השופר אנו תוקעים בסמיכות לתפילת המוסף, שבה אנו מזכירים את קורבנות היום והטעם הוא מפני המכנה המשותף של "וַעֲשִׂיתֶם" שכתוב בפרשת פנחס.
חג שהחודש מתכסה בו
כתוב בישעיהו (נח, א) "כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ". הנביא אומר לנו שבתקיעת השופר האדם יכול להביע את הרצונות הכי עמוקים שיש לו. שופר זהו אותו קול ד' שמתגלה בתוכנו, בתוך כל אחד ואחד . לא בכדי למדו חז"ל (ביצה טז.) מהפסוק (תהילים פא, ד) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" באיזה חודש תוקעים בשופר. (ר"ה ח:) "איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר – זה ר"ה". ויש לשאול, למה לא כתוב במפורש מתי זמן תקיעת השופר? מדוע אנו צריכים להדגיש את העובדה שהירח מתכסה בחג הזה? אלא זה בא להבליט שיש כאן קשר מהותי לעניין של חידוש הלבנה שכן ההתכסות של הלבנה היא זו בעצם שמורה ומסמלת לנו את ההתחדשות המתמדת שקיימת בעולם ובפרט ביום ר"ה. החודש מתחדש, והזמן מתחדש, וזה הזמן שהשופר יכול לבטא את הרצונות האמיתיים שלנו, כדי שאנחנו נלך במסלול חדש, בנתיבות חדשות כפי שהבורא מצפה מאתנו.
הרב זצ"ל כותב: " ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת כי כל זמן מאיר בתכונתו" (אגרות-הראי"ה, שע"ח). אני חושב שאין הדברים אמורים רק למי שבא לחדש דברים עליונים בעלמא.גם כשמגיע הזמן שהאדם עצמו צריך להתחדש, עליו להיות מחובר לכל הסובב אותו, לראות מה הקב"ה עשה איתו במשך השנה האחרונה. צריך להתחבר לאותו זמן שמאיר בתכונתו כדי שנהיה טובים יותר, כדי שנהיה אמיתיים יותר, כדי שנהיה ישרים יותר . ובוודאי ובוודאי שביחד עם קול השופר, שהוא הקול שנותן לנו את היכולת לגלות את כך ש"רצוננו לעשות רצונך", ודאי שאז האדם בורא את עצמו בצורה הגונה וישרה יותר.
וזה מה שכתוב בפסוק (בראשית ב, ז) "וַיִּיצֶר ד' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם". אומרים חז"ל (בראשית רבה יד, ה), שבשונה מכל מקום בתורה, כאן כתוב "וייצר" עם שני יו"דים, והכוונה כאן על שתי יצירות – אחת לעולם הזה, ואחת לעולם הבא. המשמעות היא שבריאה של האדם הראשון היא לא חד פעמית אלא בריאה כזאת שיש לה זמנים בהם היא יכולה להתחדש כאן בעולם הזה.
דוד המלך אומר (תהילים קב, כ) "וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ". על איזה עם מדובר? אומר המדרש (שוחר טוב ס' ק"כ), שהפס' מדבר על אותם הדורות שהיו כמתים במעשיהם ובאים ומתפללים לפניך בראש השנה ויוהכ"פ, ואתה בורא אותם כבריאה חדשה. מי שמרגיש את החוויה הנפשית הזו, שיודע מה ניצב לפניו בראש השנה, איזה חסד גדול עשה ד' לנו ביום זה, שבו אנו יכולים לבחור בדרך העולם הבא בעולם הזה – הוא בבחינת "יהלל י-ה", בחג הסוכות.
כתוב (בראשית כב, יב): "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה". הפסוק הזה נאמר לאברהם אבינו ביום השלישי שהיה יום ר"ה, באותו יום שכולנו נבראנו מחדש בעקידת יצחק. (שם שם, יד) "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד" יֵרָאֶה" לעתיד לבוא, וזו הסגולה והתכונה והמשמעות האמיתית של יום ראש השנה. ביום הזה הקב"ה נותן לנו מחדש, נותן לה אמון מחדש, שנבחר את הדרך מעשי איש ופקודתו . נאמר בתהילים (קמח, יד) "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ" – אנו קרובי תשובה. זה לא דבר שאנו צריכים לרכוש אותו מבחוץ, ישראל בטוחים בקב"ה שלא חפץ במות המת והכוחות שנותן לנו הם יהיו קביעא וקיימא ולא יילקחו מאיתנו, ועל כן, נוכל להתגבר. בזמן הזה, ביום ר"ה, נתן לנו ד' את האפשרות לתשובה, לצאת מהמסלול של הבינוניות, של אדם שלא יודע איפה עולמו הרוחני באמת. על זה אנו מברכים "שהחיינו וקיימנו" ביום ר"ה – על שנתנה לנו האפשרות החדשה לבחור מסלול חדש, אנו יכולים לבחור לחיות את העולם הבא כבר בעולם הזה. הקב"ה ייתן לכולנו את הסיעתא דשמיא המיוחדת כפי שהיתה בתחילת הבריאה, לשוב באמת בתשובה שלמה לפניו ולהיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
