ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
ברם, מבואר בזוה"ק (ח"ג יד: ועי' ח"א סז:) דמשום שלא התפלל רחמים וביקש על בני דורו נקראת המבול על שמו, וז"ל: "דלא בעי רחמין על עלמין ונחיתו מייא ואובידו בני עלמא, ובגין כך מי נח כתיב, מי נח ודאי, דביה הווי תליין, דלא בעי רחמא על עלמא".
בעקבות דברי הזוה"ק יצאו רבים מהמפרשים, לבארמדוע באמת לא התפלל נח וביקש רחמים על בני דורו, יש מהם דורשים שבאמת שגג בכך שלא ביקש רחמים, ויש דורשים לשבח שממילא לא היה נענה בתפילתו וכך היא שיטת רבינו האור החיים הק' וכדלהלן, ויש שחידשו שהתחנן והתפלל על בני דורו אך לא נענה . כמובן שאין לנו היכולת לשער כלל גדלות הצדיקים הכתובים בתורה, ואין לנו השגה בדקות של החטא שנמצא בהם, וכל שכן כשהתורה מעידה על נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו".
ענוותנותו החריבה את העולם
נפתח בדברי הרה"ק רבי שלמה מראדמסק בספרו תפארת שלמה האומר: דבאמת 'שגגה גדולה' היתה לו לנח שלא התפלל על דורו אולי יועיל להצילם מרדת שחת. ומבאר הטעם שלא התפלל – משום שחשב שהוא קטן בעיני השי"ת, ולכך לא עלה על ליבו שיהיה הקב"ה חפץ בתפלתו ולא האמין שהשי"ת ישמע אליו ויעתר לתפילתו אחר שכבר נגזרה הגזירה, ועוד יותר חשב שזהו היפך רצון ה' וחוצפה לבטל את רצונו. וזאת היתה טעותו – אומר התפארת שלמה – שלהיפך, רצון ה' היא שיהיה הצדיק מבטל כל הגזירות, וכמו שעמד אברהם אבינו ע"ה ואמר: "חלילה לך מעשות כדבר הזה" (שם יח, כה), וכן משרע"ה אמר "חלילה לך מעשות כדבר הזה" (שמות לב, יב) יעו"ש.
לא השאיר לו הקב"ה פתח
אמנם רבינו האור החיים הק' מבאר שלא שגג נח בכך שלא התפלל על בני דורו, שמכיון שהקב"ה לא הניח לו פתח של רחמים להתפלל על בני דורו, וכה כתב:
"מדברי ה' אשר דבר לנח, גילה דעתו לנח כי הדבר מוחלט בעיני ה' להשחית, ולא נתן מקום לנח להתפלל, כאומרו "קץ כל בשר וגו' והנני משחיתם" בהחלט מה מקום להתפלל , משא"כ כשדיבר לאברהם לא מצאנו שדיבר אליו כדברים האלה, אלא נתן לו מקום להתפלל וכו', וכמו"כ תמצא בדברו למשה בתוכחות על עון ישראל לא החליט הגזירה ובזה מצא מקום להתפלל וכמו שפירשנוהו במקומו (שלח יד, יא) משא"כ נח סתם ה' תפלתו" עכ"ל.
התפלל אך לא נענה
מהלך חדש ונפלא אומר הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בספרו עבודת ישראל (ד"ה ויולד נח): אמר ישעיה הנביא ז"ל (נד, ט) כי מי נח זאת לי, ונקראו המים על שם נח כדרשת חז"ל (בראשית רבה לד, ו) וכדאיתא בזוהר (ח"א סז ב) מחמת שלא התפלל על בני דורו. ולכאורה קשה להאמין על צדיק כמו נח שיחדל מהעתיר לה' בעד כל יושבי תבל כל מאה ועשרים שנה שעסק בבנין התיבה והתרה בהם תמיד , אבל נוכל לומר על פי דרכנו, שלכן נקראו על שמו כיון שעל ידי צדקתו הוא נשאר שארית בארץ ועל ידי כן שפך הקדוש ברוך הוא כאש חמתו על ראש רשעים כנ"ל, ולכן נקרא מי נח זאת לי עכ"ד. אבל נח כן התפלל על בני דורו.
אף הרה"ק בעל הבאר מים חיים בספרו סידורו של שבת (חלק א שורש ד ענף ב), דָרך במסילה זו שנח התפלל על דורו אך לא נענה, עיי"ש בארוכה.
פניני אור
פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
איך ידע שיכול לפתוח את החלון?!
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה (ח, ו). כתב רבינו האוה"ח הק' וז"ל: צריך לדעת מנין ידע זמן שיוכל לפתוח חלון התיבה ולא חשש לטבועה במים פן יקראנו אסון, ואולי שהובטח שאין יותר מי"ב חודש עכ"ל.
העיר חכ"א בקובץ אור ישראל - מאנסי (שנה ו' קונ' ג עמ' רכ"ח) קושיא חזקה, דהלא על פי חשבון הפסוקים (עי' רש"י ורמב"ן) היה זמן פתיחת החלון בי' אלול (והמבול התחיל בי"ז חשון) וזהו רק י' חודשים, פחות ז' ימים, וא"כ הרי יש עוד יותר מחודשיים עד זמן י"ב חודש, וצ"ע עכ"ד.
ויש לומר, שנח עשה חשבון שאם צריך עד י"ב חודש לחזור המצב בעולם לקדמותו, הרי צריך כבר מעכשיו להיגמר המבול, בכדי שיחזור שלב אחרי שלב למצבו הרגיל, ולפי חשבונו התחילו המים קצת להתייבש, ובשביל שרצה לדעת שלח את העורב ואת היונה ודו"ק.
אור הישועות - ישועות סיפורים ועובדות נפלאים בזכות רבינו
בלילה ביקש רפואה ובבוקר חזר לציון להודות על הישועה
סיפר הרה"צ רבי שלמה ראזנבוים שליט"א מהמשפיעים הרוחניים בישיבת טשעבין ירושלים:
מעשה שהיה כך היה, כשנסעתי היום [שנת תשע"ב] בחזרה מציון האוהחה"ק, באוטובוס קו 5 ישבנו עם עוד כמה טשעבינער בחורים, ושוחחנו יחדם, וישב שם לידינו יהודי חשוב מבני עדות המזרח, והתחיל לספר לנו, הנה יש לי חתן הדר בחו"ל ומשפחתו בן עטר, והם אינם נכדי האוהחה"ק כידוע שלא היה לו בנים, אך חתני הוא מצאצאי אחיו.
והנה לפני ג' ימים, אני מקבל טלפון של אשתו היא בתי, כשמספרת לי בדמעות שליש שבעלה התעלף ומונח על יצועו ביסורים קשים, והרופאים הבהילו אותו לבית החולים ואינם דבר מה לעשות עמו, בגין שאינם יודעים מה הבעיה, ומה שם המחלה ואיזה טיפול וחומר נצרך לכך.
האברך הנ"ל ממשיך לספר, נסעתי אתמול בלילה לציון האוהחה"ק הדלקתי שם נר גדול, והפטרתי בשפה לאמר: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ישעיהו נח, ז), אתה דודו והוא נכד אחיך ולישועה גדולה הוא צריך עכ"ל. וזאת בליל היא"צ דהאוהח"ק פה בא"י ובחו"ל עדיין ערב היא"צ.
והנה אני מקבל טלפון מביה"ח והרופאים מבשרים לי, בהאי לישנא: הנה איתרנו את שם החיידק, ונקווה שנשתלט עד מהרה על המחלה הזאת ע"כ. ולמחרת בבוקרו של יום (היום בבוקר), קיבלתי שוב טלפון ואומרים לי יש לנו עבורך בשורה נפלאה, חתנך היקר נתעורר כבר והוא הולך על שני רגליו מעצמו, ממש פלאי פלאים ע"כ.
המשיך האברך באמרו, ושואלים אתם ודאי מה מעשי כאן, ומדוע אני חוזר שוב מהציון דהאוהחה"ק: עכשיו נסעתי להודות להאוהחה"ק על הנס הגדול ע"כ. וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם ויכולין לפעול ביותר.
(קובץ להאיר באור החיים; תשע"ג)
רבנו החזיר לחיים יהודי שלמד בקביעות בספרו
ר' חיים [יהודי חסיד מהמסתופפים בצלו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע] בערוב ימיו סבל מאי ספיקת לב, הוא נאלץ להתאשפז בבית החולים הדסה שבירושלים פעמים רבות, ובכל פעם הוטב מצבו אך לכדי רפואה שלמה לא הגיע, באחד האשפוזים הללו שהיה הפעם בבית חולים הדסה ב' שברחוב הנביאים הדרדר מצבו עד לכדי מות קליני רחמנא ליצלן.
הרופאים עמלו להחזירו לחיים וב"ה הצליחו, כשהתאושש סיפר לבני ביתו ולכל מי שהיה מעונין לשמוע, כי באותן דקות ספורות של מות קליני הוא ראה את עצמו מובל לבית דין של מעלה, ותוך כדי הליכה בא מולו בעל אור החיים הקדוש עצר לרגע ואמר לו, הן אתה מקפיד ללמד אור החיים מדי שבת בשבתו מה לך כאן שוב למקומך והמשך ללמד בספרי.
ברגע זה הוא התעורר פקח את עיניו והרופאים האמינו כי הם החזירו אותו לחיים, ר' חיים חזר לחיים למשך עשרה חדשים נוספים, ומאליו מובן כי הספר אור החיים לא מש מתחת ידו כל עוד שהיה מסגל ללמוד.
(אמרו צדיק)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









