ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
עכשיו, תעצמו עיניים ותדמיינו, שהייתם מתעוררים לשמועה אחרת. ה' היה מתגלה אליכם, ומספר לכם שבכוונתו להביא ביום המחרת 'צונאמי' על תושבי עזה. מה הייתם אומרים לו?
זו שאלה תיאורטית, כמובן. ובכל זאת, נסו לענות לעצמכם בכנות. אינני בטוח, שהמחלוקת לגבי התשובה לשאלה זו הייתה חופפת את קו החלוקה שבין השמאל והימין. אני מזכיר כאן שבעבר דווקא ראש ממשלה מהשמאל אמר שהוא מביא את אש"ף לרצועה, כדי ש"ילחם בחמאס, בלי בג"ץ ובלי בצלם". ככל הנראה, יש רבים בארצנו שמתנגדים למלחמה באויב שפוגעת באוכלוסייה רחבה, אך אם ה' היה עושה להם את העבודה, הם דווקא היו שמחים.
השאלה אינה כיצד להלחם באוכלוסיית האוייב, אלא נוגעת ביחס הנפשי אליה, שהרי מדובר כאן על מעשי ה', ועדיין זו שאלה נוקבת ומהותית, הנוגעת להיבטים מוסריים חשובים.
לכאורה, בפרשתנו, ה' משתף את אברהם בידיעה דומה. הקב"ה מספר לו, שבכוונתו להפוך את סדום על נשיה וילדיה. סדום הייתה עיר מלאה רשע, ברת הפלוגתא הגדולה לכל דרך החסד של אברהם אבינו. והנה, אברהם ניגש לפני ה' ומבקש רחמים על אוכלוסייה זו.
אם כן, התשובה לשאלה בה פתחנו, ברורה. יש לבקש רחמים על אוכלוסיית האוייב בכל מצב. אולם, עיון מעמיק בפרשייה יגלה שהמבט מורכב יותר.
הטיעון המרכזי של אברהם הוא – "האף תספה צדיק עם רשע. אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר... חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם רשע... השופט כל הארץ לא יעשה משפט?"
לכאורה, דברי אברהם תמוהים מאוד. הרי ה' הוא כל יכול, וכל מעשיו בפלס ובמאזניים. מצד מידת המשפט והצדק, אם יש במקום מסוים צדיקים ורשעים ביחד, הרי שעל הצדיקים לחיות ועל הרשעים למות. מדוע שהרשעים ינצלו בזכות הצדיקים? אם כן, מדוע שה' יציל את סדום כולה בעבור הצדיקים, הלא זה סותר את מידת המשפט?
התשובה נעוצה בלשונו של אברהם, וכפי שכבר דרשו קדמונים בעניין. אברהם מבקש בעבור צדיקים המצויים 'בתוך העיר'. צדיקים אלו, המעורבים בדעת עם הבריות, בכוחם להשיב בתשובה גם את הרשעים. יתכן ותהליך התשובה יהיה ממושך, אך כך גם לרשעים יש סיכוי, ויש תקווה שבסוף יהפכו גם הם לצדיקים. כל זמן שתקווה זו קיימת, הרי שיש למצות את הניסיון להשיבם בתשובה, אך כשאזל הסיכוי האחרון, הרי שיש לבער את הרשע מהעולם.
(כמובן, שעזה אינה סדום, ואין להשליך מזה על זה. כל אחד יחליט בעצמו מה המציאות שם. באתי לעורר כאן שאלה עקרונית, שנוגעת בעיני לשאלת המאבק בין הטוב והרע בעולם).
ואף ביישום של הפיכת סדום, נגלה שהמציאות המעשית כוללת את המבט המורכב שהבאנו. במבט ראשוני, הרי שבקשתו של אברהם לא נענתה. בסדום לא היו מספיק צדיקים, ולכן נגזר עליה להיהפך. אולם, במבט שני נגלה שגם דברי אברהם לא שבו ריקם. מתוך המהפכה של סדום, ניצלו לוט ובנותיו. מבנות לוט יצאו לימים – רות המואביה ונעמה העמונית, אמהות מלכות בית דוד. רות המואביה כל מהותה הייתה הבאת חסד לעולם. נמצא שבתהליך ארוך, נולד גם תיקון גדול מתוך ניצוץ החסד ששרד בסדום.
וכבר דרשו רבותינו: "את שתי בנותיך הנמצאות", אלו רות המואביה ונעמה העמונית, שעתידים להעמיד את מלכות בית דוד, שעליו נאמר: "מצאתי דוד עבדי", והיכן מצאתיו? בסדום!
דרכנו, דרכה של היהדות, היא דרך מלאה אופטימיות, המאמינה בתיקון עולם, ובטוחה שסוף הטוב לגבור באופן מלא על הרע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
