ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
ביום פטירתו של מרן הרב, סיפר הרב חרל"פ על המראה אשר ראה באישון לילה, בנסיעתו עם מרן הרב בגליל בחורף תרע"ד. וכך סיפר: התעוררתי באמצע הלילה, וראיתי את הרב נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: "רבי יעקב משה, איך ווער פארברענט פון אהבת השם!" (אני נשרף, מאהבת השם...). (שיחות הראי"ה, ע' שנא).
על הכלליות של מרן הרב
מעת לעת היו תלמידי-חסידי הרב קוק מיצרים על כך שאין הרב קוק נעשה כאדמו"ר לחסידיו, שכך תיווצר סביבו קהילה מגובשת, שעל ידה יוכל לבסס את עמדתו והשפעתו. אולם סיפר הרב חרל"פ, שפעם בתגובה לכך אמר לו הרב קוק, שאינו רוצה שיהיה לו חוג משלו: "החוגים מצמצמים, ואילו אני רוצה להיות קשור בכלל ישראל כולו, ובשום אופן איני רוצה להינתק מן הכלליות" (שיחות הראי"ה, ע' שמ"ט).
גדולתו של הרב
שאלו את הרב חרל"פ זצ"ל: "מה ראית שכה נדבקת ברב, והרי הכרת בירושלים גדולים וצדיקים?" השיב הרב חרל"פ ואמר: "הכרתי גדולים שהיו להם שעות גדולות, הרבה שעות ביום, אולם היו להם גם שעות של קטנות מוחין, שעות שבהן היו כאחד האדם. לא כן הרב, אצלו לא היו שעות של קטנות, הוא היה גדול 24 שעות".
פלא גדולתו וגאונותו של מרן הרב קוק
מכיריו של מרן הרב זצ"ל, אף שהכירו את גדולי הדור, היו מלאי פליאה ותדהמה מגדולתו, ברוחב ועומק, בכל תחומי התורה, הלכה ואגדה, פלפול וקבלה, מוסר ודרוש, שלא היה גדול כמותו בדור. וכל זאת יחד עם מידות מצוינות, חסידות וקדושה.
כפי הנראה, הסברו של תלמידו הגדול הרב חרל"פ היה שהשגתו הכללית, היא היתה היסוד לגדולתו העצומה. וכך כתב כמה פעמים על הרב קוק, כמו למשל: "נשמה אדירה גבוהה מאוד, נשמה כוללת אשר לא יחסר כל בה... שהכל יאירו בה ועל ידה, בכל חלקי התורה, וסדרי היראה, ובכל הקניינים הלאומיים... ציון וירושלים יחדיו..." (הד הרים, ע' ע"ז-ע"ח).
נראה שכוונתו לומר, שמתוך המבט הכללי נמצא שהכל מתאחד ביסודו, וכשהוא עוסק בהלכה ממילא הוא נזכר ומעמיק באגדה וקבלה, וגם לימודו בהם מתברך. וכשהוא עוסק בסודות התורה, הוא נזכר בתלמוד ובפוסקים, וגם לימודו בהם מתברך. וכשהוא עוסק בתורה הוא מבין מתוך כך יותר את כלל ישראל ואת החיים בעולם. וכשהוא מתבונן בדברים שבעולם, יחד עם זאת הוא ממשיך להעמיק בתורה, בכל חלקיה. וכך העיסוק בתחומים השונים שבתורה אינו גורם להפחית את גדולתו בשאר מקצועות התורה, אלא להיפך - תורתו מתברכת, ועמה חסידותו וקדושתו.
וכך סיפר הרב חרל"פ, שבתקופה הראשונה לעלייתו של מרן הרב קוק זצ"ל לארץ, רוב עיונו היה בסתרי תורה, ובעבודה שבלב - באהבת כלל ישראל וכל אחד מישראל, והעלאת ניצוצות. ומתוך כך כאשר פנה לעסוק בהלכה, התעלותו בה היתה לאין שיעור, ואז כתב את 'באר אליהו' לחושן משפט (שיחות הראי"ה, ע' של"ז).
סיפור מופלא
פעם אחת היה אחד מקרובי מרן הרב קוק זקוק לישועה. רב גדול מחו"ל, שהיה מקורב למשפחה, הצטער מאוד על כך, וערך מכתב לכבוד קדושת מרן הרב זצ"ל, שהוא מאמין באמונה שלימה, שאם כבודו (הרב) היה מרגיש ומעתיר בעד אותו קרוב, בוודאי היה נענה מן השמים והישועה היתה כבר באה, אלא שמתוך עבודתו למען הכלל, הוא מסיח דעתו ממנו, ואינו פונה להעתיר בעדו.
כשקיבל הרב קוק את המכתב, שלח לקרוא לרב חרל"פ ואמר אליו בזה הלשון: "אני מתפלא איך קלע הרב ההוא אל המטרה. אבל מה אעשה אם אין לי זיקה אל הפרט, וכל מעייני נתונים לכלל. ואך למלא בקשתו של הרב ההוא, הנני מוסר את עניין התפילה לכבודו, ובעל הרחמים לא ימנע מלהיות נעתר לתפילה שיתפלל כבודו בלב ונפש". כך סיפר הרב חרל"פ והוסיף: "בבחינתו זו, שהיה כולו כללי ולא פרטי, עלה על כל בני דורו, והיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם... אשרי הדור שהיה שרוי בתוכו" (שיחות הראי"ה, ע' שמ"ט).
עדות הרב צבי יהודה
פעם סיפר הרב צבי יהודה הכהן זצ"ל כיוצא בזה, מגלה טפח ומכסה טפחיים, שהיה יחד עם אביו והרב חרל"פ ועוד רבנים ליד קברי צדיקים בגליל. והרב קוק והוא לא נכנסו כי היו כוהנים. והיה צריך ישועה בעניין פרטי וקרוב מאוד. ופנו אל הרב שיתפלל, ואמר כי אינו יכול להתפלל על איש פרטי, וביקש מרבי יעקב משה שיתפלל. ודבריו נאמרו בכאב עצום. ורצה ללמד בזה על מדרגת הרב קוק ועל מדרגת הרב חרל"פ. ורגיל היה הרב צבי יהודה לומר תמיד בהזכירו את הרב חרל"פ: "איש ברית קודשנו, הגאון ר' יעקב משה". וכל כך חביב היה הרב חרל"פ על מרן הרב קוק, עד שלפי עדותו של הרב צבי יהודה, מילותיו האחרונות של מרן הרב קוק בזה העולם היו: "ר' יעקב משה...".
(באדיבות מכון תורני הר-ברכה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
