ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
האם כך הוא? האם ייתכן כי דווקא תורה שנלחמה מתחילת יסודה על עניינים שקשורים לענייני הדעת והאמונה, כמו אמונה בא-ל אחד, ייחוד האל ומניעה מהגשמה, הבחירה החופשית, ההשגחה ועוד, דווקא היא תהיה כגדר פרוצה לכל עובר אורח בכל מה שקשור לדעה ומחשבה, אמונה והשקפה, ורק בעניינים התנהגותיים - קרי מצוות מעשיות - תהיה מוצקה להפליא?!
בשנת תרס"ה השיב הראי"ה קוק במכתב (אגרות הראי"ה כ) לתלמידו ד"ר זיידל ששאלו אם מה שאמר שאין לדרוש שלטון על הדעות, "אם הוא מפני ההכרח או שכן הוא גם כן על פי דין תורה". הרב אז ענה שתשובתו טכנית, ולא מהותית: "הנה בלשוני לא נמצא מקום לשאלה, שאמרתי 'מפני שהוא בימינו דבר שאינו נשמע'. ממוצא דבר הרינו למדים שאם היה נשמע היה מקום לדרישה כזו". נדמה כי בימינו כבר אי אפשר לחשות.
אומנם גם הרב זצ"ל נוקט בכמה מקומות כי יש מקום לחופש דעות, אך אין הכוונה שבכל עניין ועניין הקשור לענייני אמונה והשקפה כל אחד יכול לומר ככל העולה על רוחו, ו"מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל". אכן, כפי שכותב הרב זצ"ל באותה איגרת, יש להגדיר גדרים ברורים היכן ישנו חופש והיכן ישנה הלכה והכרעה, אך מכאן ועד התפיסה כי אין כלל מקום להכרעה הדברים רחוקים מאוד.
לענ"ד תפיסות אלו מביאות לנזקים חמורים לפחות משתי סיבות. הראשונה היא שכאשר אין אפשרות להכריע בנושאים האמוניים, השקפתיים הרי שישנה אנרכיה אמונית. הרב זצ"ל כבר עמד על כך באיגרת האמורה שמציאות שכזו תביא לאסון רוחני: "אם לא יהיה שום גבול, כל אחד יפרוק עול כל מוסר מוסכם... ואז תמלא הארץ נבלה... מפני שהמעשים נגררים בע"כ ברב או במעט אחרי הדעות".
בעיה נוספת וחמורה אף היא, היא הקיטוב ההולך ומחמיר בין הסיעות שבחברה, וגם בין הקהילות החברתיות האמונות על תורה ויראת שמיים. החברה לא משוסעת בגלל הלכות נטילת ידיים או דיני עירובין. בעניינים המעשיים יש גדרים די ברורים ומוסכמים והמחלוקות המהותיות הניכרות בחיים בטלות בשישים לעומת מה שמוסכם. ושנית, בדרך כלל מה שמפריד בין אדם לחברו שייך לתפיסה והשקפה ולא למעשה כזה או אחר.
בין הדת לדעת
רבים משתמשים בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות להראות כי ככל שנוגע הדבר לעניינים הקשורים לדעת ולאמונה שהאדם מחזיק בה, אין לנו אפשרות לקבוע דעה פסקנית. על ההסבר בדברי הרמב"ם הללו כבר עמדו כמה והראו כי אין כוונתו להלכות הקשורות לאמונות ודעות - שהרי הרמב"ם בעצמו קבע הלכות בעניינים אלו - הלכות יסודי התורה. הרמב"ם בוודאי מתייחס בדבריו לדיונים הקשורים למעשים היסטוריים או טעמים למצוות וכדומה המופיעים באגדה, שפרשנותם יכולה להיות כזו או אחרת, אך אין כוונת הרמב"ם למה שכלול בתוך מצוות האמונה. הרמב"ם הרי קובע כמה וכמה מצוות שתלויות בלב ובדעת – מצוות אמונה. וכי ייתכן שתיקבע מצווה כלשהי בלי שיינתנו לה הוראות וקביעות כיצד לקיימה?! האם ייתכן כי יהיו הוראות כלליות בלבד לקיום המצווה, והשאר יהיה נתון לשיקול דעתו של האדם?!
גם בספרות השו"ת לאורך השנים לא נמנעו רבותינו לדון בענייני אמונה בדיוק כפי שדנו בענייני הלכה מעשיים. אף אחד מהם לא חשב שאין בכוחו להכריע בנושאים אלו, ולפי נימת הטון בכתיבתם קשה לאמוד כי הם חשבו שזה לגיטימי שלא לקבל את דעתם. הרב יעקב אריאל שליט"א הביא בספרו 'הלכה בימינו' ציונים רבים לשאלות אמוניות המפוזרים בספרות השו"ת לאלפים, החל מימי הגאונים וכלה באחרונים, והסיק מכאן כי מעולם לא עלה על הדעת אצל רבותינו להפריד בין הדת לדעת.
חופש הדעות
הרב קוק זצ"ל עמד על כך שלימוד האמונה רב פנים הוא. יש בו מקום להכרעות ברורות, אך יש בו גם מקום רב יותר לאמירה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". ההבדל והיחס בין שני אופני הלימוד דורשים חקירה ועיון מתי כך ראוי ומתי אחרת, אך אין להימנע בשל כך מההכרה כי ענייני ההשקפה האמונות והדעות דורשות הכרעה הלכתית לכל דבר. באורות האמונה (עמ' 55) כותב הרב: "באמונה ישנם שני ערכים: האמונה המצטיירת והאמונה המושכלת. אותה המצטיירת ומורגשת יש בה חוקים ויסודות עיקרים והלכות. אין שייך בה חופש הדעת כמו שאין שייך חופש כזה בכל דבר חוק ומשפט, אלא שייך בה חקירה ועמידה על היסודות של הקבלה והמסורת". אין חופש דעות במצוות האמונה, באמונה המצוירת באופן ברור ושכלי, כפי שיש בכל שאר ענייני ההלכה. לעומת זאת ישנה אמונה מושכלת: "למעלה ממנה עומדת האמונה המושכלת. בה יש דווקא חירות עליונה והיא מתגלה רק לישרים הבאים בסוד ד'. וברית כרותה היא שכשאדם שומר אמונים בכל תום באמונה המצטיירת... יזכה לאור האמונה המושכלת ששם הוא העולם המלא חירות". רק לבאים בסוד ה', אנשי הסוד, חוכמת הנסתר, רק להם יש שייכות למציאות של חופש דעות. לשאר העולם: הלכה אמונית, כבכל שדה ההלכה.
מתוך כך, אך פשוט הוא שהרב זצ"ל עמד על כך שלימוד האמונה צריך להיעשות בדרך שתוביל להלכה. וכך כתב בסוף הקדמת עין איה: "על כן עלינו לחתור לזה בכל עוז, שנזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא גם בחלק האגדה והדיעות כמו בחלק ההלכה, ומאשר רבה העזובה במקצוע הגדול הזה, על כן רבה גם כן העבודה".
העבודה בקביעת הדרך ללימוד האמונה באופן שהרב מתאר – אליבא דהלכתא, הונחה לפתחנו. בדורנו העניין הזה הפך למציאות מוכרחת. אם בדורות קודמים הקהילה המסורתית עיצבה צורת חיים קבועה, ואפשר היה להסתדר בלי הכרעות אמוניות והשקפתיות, בדורנו הדבר כבר לא ניתן. כל רב קהילה יכול להעיד עד כמה שהוא נזקק להכרעה יומיומית בשאלות שיסודם בתחום זה. הנה כמה דוגמאות: האם לימודי ביולוגיה ועמידה על חוקי הטבע סותרים את ההבנה שיש השגחה פרטית בכל פרט ופרט במציאות? מהו היחס לאומות העולם התרבותיות, האם יש הבדל מהותי בין ישראל לעמים? פמיניזם – האם יש הבדל מהותי בין גבר לאישה או שזו הסללה תרבותית? מהו היחס ללימוד הקבלה (במיוחד אחרי כמה פרשיות של מקובלים בדורנו)? ביטוחים על כל צרה שלא תבוא, או שיש בזה חיסרון אמונה?
השאלות רבות והעבודה מרובה. הגיע הזמן להקים את חזונו של הרב קוק זצ"ל: ללמוד אמונה אליבא דהלכתא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








