ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
כותב 'השפת אמת' זיע"א (מקץ, תרל"א) "ומה שיש ללמוד מפרשה זו, להכין לעצמו בימים הטובים שנתגלה הקדושה בהם, לקבוע הארה בלב היטב, כדי להיות על ימי הרע כשהקדושה נסתרת".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) מביא את דברי הרב הקדוש המגיד מקוז'ניץ זיע"א שמפרש את הפסוק בקהלת (ז, יד) "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה". וזה לשונו: "כי בעת הימים הטובים צריך האדם לשאוב מהם חיות להיות טוב. 'היה בטוב' הוא לשון התהוות, שיקנה הטוב בפנימיותו וישאב ממנו חיותו, ואז יסתכל וידע כי באים עוד ימים הרעים, כי כך הוא הסדר שאחר ימים הטובים באים ימים נמוכים והסתרות, וצריך ליקח כוח מימים הטובים על ימים הרעים".
בתחילת פרשתנו מסופר שפרעה חלם ששבע פרות רעות המראה ודקות הבשר אכלו את שבע הפרות יפות המראה ובריאות הבשר. אבל נשים לב, שכשפרעה סיפר ליוסף הצדיק את החלום הוא שינה והוסיף דבר שכלל לא נזכר בחלום "ותאבנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה".
וההסבר להוספה הזו מסביר 'הלקח והלבוב' הוא, כי כוחות הרע בבריאה רוצים ועושים כל מיני פעולות שהאדם לא יקח עמו את ההשפעות מהימים הטובים שלו, כדי שיהיה לו מהם כוח והתחזקות בימי הרעה. ואת הנקודה הזו רצה פרעה להדגיש ליוסף הצדיק, שבחלומו ראה שבעת שמגיעים ימי הרעה אין עוד כוח ביד האדם להחזיק מעמד מהימים הטובים, כי "ולא נודע כי באו אל קרבנה".
מנגד, יוסף הצדיק אומר לפרעה שההפך הוא הנכון, שכל כוונת החלום ללמד את האדם שיכול להכין צידה של התחזקות,שמחה והתעלות מימים הטובים שהיו לו לשעת הצורך בזמני ירידה וחשכות שהם ימים הרעים, שלא יתייאש ולא ישקע בתוך 'טיט היון' של רשת היצר הרע, אלא ינצל את הימים הטובים שמאיר בהם האור כי טוב וינצור אותם בתוכו, שיהיו מונחים עבור הימים הבאים כדי שיוכל להתעלות ולהתחזק.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ביצים ה'): "וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה לְשׁוֹן חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד. וְהָעִקָּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שֵׁם חֲנֻכָּה, שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה תָּמִיד בִּבְחִינַת חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הוּא מַתְחִיל לְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם בְּהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁה, בְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ".
ימי חנוכה הם ימים של התחדשות, הם מלמדים את האדם שלא יעמוד על המקום, שלא יהיה זקן בעבודת ה', שלא יקיים את המצוות כ'מצות אנשים מלומדה' בצורה טכנית ויבשה, כמו שאמר רבינו הקדוש (שיחות הר"ן נא): "גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש".
כותב 'השפת אמת' (חנוכה תרל"ג) 'נפש' ראשי תיבות נ'ר פ'תילה ש'מן, בחנוכה יש עליה לאותן נפשות ירודות ששקעו וטבעו בקליפת יון שנאמר עליהם "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" (תהלים סט, ג), גם הם יכולים להרים את עצמם מחדש בעבודת ה'. יש ביכולת האדם לצאת מהרגילות של מעשיו הלא טובים, להדליק ולהצית מחדש את אור שלהבת הנשמה שגנוזה בתוכו.
ימי חנוכה נועדו לעבודה של התחדשות, שהאדם יתחדש ויסלק את את ה'רגילות', כמו שפירש ה'חידושי הרי"מ' זיע"א לשון חז"ל (שבת כא, ע"ב) "עד שתכלה רגל מן השוק", רגל הכוונה לרגילות. כי נר חנוכה הוא לימוד של התחדשות וחינוך עד כדי כך שתכלה ממנו הרגילות. ימי חנוכה הם 'ימי הטובה' וצריך האדם לקיים בהם 'היה בטוב' לשון התהוות, להתחדש, להיות נוכח ולחוות את העוצמה האדירה של שמחת וקדושת ימים אלו, באופן שבבוא הזמן של 'ימי הרעה' הוא לא יפחד מהם, אלא יקיים 'וביום רעה ראה' שיראה את הטוב ששמר בקרבו ויוציא אותם מהכוח אל הפועל.
כותב 'הלקח והלבוב': "חודש טבת הוא מהחודשים שנטל עשו הרשע לחלקו, ויש לו שליטה בימים אלו, לכן נקבע יום טוב של חנוכה בימים אלו כדי ליתן כוח לבני ישראל להחזיק מעמד בימים קשים אלו, וכן כותב הש'פת אמת' (חנוכה תר"נ) שיתכן וזו הסיבה שמדליקים ל"ו נרות, שהנרות יאירו ל"ו ימים, מתחילת חנוכה עד סוף טבת, כי ימי טבת הם ימי הסתר, ולכן הקדים הקב"ה הרפואה, שעל ידי הנרות מאירים גם ימי חושך אלו".
כל חיי האדם בנויים מאור וחושך, עליות וירידות. כותב רבי נתן (ליקוטי הלכות ערבית, ד') שהעצה להחזיק מעמד ולא ליפול לעצבות וייאוש בימי אפרוריות השגרה של היום יום, ובפרט בימים שחס ושלום האדם התרחק מבוראו היא על ידי שבאותם ימים טובים יקשר את דעתו בקשר אמיץ לאור ההתנוצצות שהזריחה במוחו, יחווה בצורה מלאה ושלמה את ההתעלות, התשוקה והשמחה שמרגיש בקרבה לאביו שבשמים, באופן שבאותם ימים אפלים ונמוכים יהיה לו מהיכן לשאוב חיות וחיזוק. וזה לשונו:
"וְעִקָּר הוּא הַזִּכָּרוֹן, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּקַשֵּׁר הֵיטֵב אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחָה הַזֹּאת בְּמֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם בִּפְרָט הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְחִילוּ לִכְנֹס קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, עַל פִּי רֹב מִזְדַּמֵּן שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מֵה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי בּוֹעֵר לִבָּם מְאֹד מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל אַחַר כָּךְ עוֹבֵר מִדַּעְתּוֹ אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, וַאֲזַי שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד. וּלְקַשֵּׁר בְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֶת כָּל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחוֹת שֶׁהִזְרִיחַ לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי קֶדֶם מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
