ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
באותם ימים, החליט הקיסר לגרש את יהודי פראג ולהחרים את כל רכושם, כדי למלא את קופת הממלכה המדולדלת. באותם ימים, כיהן כרבה של פראג, רבי אביגדור קרא, שהחליט להטיל את משימת השתדלנות לביטול הגזירה על יהודי בשם רבי שמואל הרצפלד.
רבי שמואל פנה לאחד האצילים, שיסדר לו פגישה אצל הקיסר, אך הקיסר היה עצבני מאד, וסירב להיפגש עם היהודים. לבסוף, בקש רבי שמואל פגישה בה יאמר 4 מילים בלבד...
הקיסר ניאות לבקשה המוזרה, וכשהגיע רבי שמואל, התרה בו שיאמר רק 4 מילים...
עמד רבי שמואל ואמר: "ויאמר ה' אל השטן".
שאלו הקיסר בתימהון – ומה ה' אמר? מדוע אתה אומר לי את המשפט הזה? אך רבי שמואל סימן על פיו, ושתק...
התיר הקיסר לרבי שמואל לדבר, והלה הסביר, שאם ה' אלוקי העולם, המרומם והנישא, דיבר עם השטן, הפחות שבברואיו, הרי וודאי גם הקיסר יכול לדבר עם יהודי פשוט כמוני...
וכאן קצרה הדרך להתחנן ולבטל את הגזירה בנימוקים שונים (ושוחד..). הקיסר התלהב מהשתדלנות המיוחדת ומינה את רבי שמואל כיועצו, ולזכרון השיחה, גזר עליו שמעתה ואילך יקרא שם משפחתו 'שטן'.
סיפור יפה, המדגים בחריפות את התובנה המוכרת, שפגישה בין אנשים יכולה לחולל מהפך בקשר ביניהם. מחלוקות רבות יכולות להיפטר בשיחה בין אנשים. יתר על כן, ככל שהמפגש נושא אופי אישי יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח. לעיתים, טלפון או מסרונים לא מספיקים, אך שיחה ומפגש אישי מלב אל לב, 'פגישה בארבע עיניים', גורמות לאדם לקבל את דברי חבירו.
עניין זה מופיע פעמיים בפרשתנו. שם הפרשה הוא – 'ויגש', והיא מלמדת על כך שעלינו לגשת ולדבר. שתי שיחות חשובות מאד מופיעות בפרשתנו, ובשתיהן הגישה לשיחה קרובה חוללה את השינוי.
בראשונה – יהודה דבר עם יוסף כבר בסוף הפרשה הקודמת, אך דבריו לא התקבלו. ואז פעל יהודה בדרך שונה, "ויגש אליו יהודה", ומבאר אור החיים הקדוש, שהמנהג המקובל הוא שהמלך יושב ולפניו יושבים שריו ויועציו. אם אדם רוצה לדבר עם המלך, הרי הוא מדבר אליו ממקום מרוחק. גם יהודה דבר בתחילה מרחוק, אולם בהמשך הוא פעל בשונה מהנוהג המקובל, נכנס לתוך המעגל הפנימי של מקורבי המלך, ניגש ליוסף ודבר עימו דבור קרוב ואישי, בו רק שניהם שומעים את השיחה, "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני". ואכן, דבור אישי זה ריגש את יוסף, והוא התוודע לאחיו.
וודאי, עיקר העניין היה תוכן השיחה של יהודה, והעובדה שהוא שב בתשובת המשקל על מכירת יוסף, בכך שהוא הסכים למסור עצמו לעבד במקום בנימין. אך התורה גם מדגישה את האופן שבו נוהלה השיחה, ממקום אישי וקרוב, שפרט גם על תחום הרגש, שבעקבותיו לא יכול יוסף להתאפק ופרץ בבכי.
בשניה – יוסף מתוודע אל אחיו. בתחילה, מספר יוסף לאחיו שהוא יוסף, אך אחיו נבהלים ממנו ושותקים. ההלם והריחוק נותרים במקומם. ואז משנה יוסף את הכיוון ופונה לאחיו בבקשה – "גשו נא אלי, ויגשו", והשיחה מתגלגלת למקום מפייס ומקרב. ההבדל בין שני חלקי השיחה לא נעוץ רק בתוכן השונה, כי אם גם בשיחה הנעשית מקרוב ובאופן אישי.
ואף אליהו בהר הכרמל, כשהוא רוצה לקרב את העם לעבודת ה', הוא לא מסתפק בניסים ובנפלאות שהוא מחולל. אליהו מעניש את העם על חטאיו בשלוש שנות בצורת קשות, אך בבואו ליצור את השינוי המיוחל ולהשיב את העם בתשובה, הוא פונה ואומר לעם (מלכים א', יח, ל): "גשו אלי, ויגשו כל העם אליו, וירפא את מזבח ה' ההרוס".
ואף בפנייה אל ה', מצאנו שיש תפילה קרובה שהיא בבחינת 'ויגש', כך אצל אברהם בקשר לסדום (יח, כג, ועיין שם ברש"י) "ויגש אברהם ויאמר", וכך אצל אליהו (מלכים שם, לו) "ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא, ויאמר...".
בימים אלו, ימים שלצערנו מערכות בחירות ניטשות בזה אחר זה, ואיש אינו ניגש לרעהו, בואו ונוסיף ביכולת לגשת ולדבר קרוב, וכשהדיבור יבוא מלב אל לב, בארבע עיניים, נוסיף בעז"ה בינינו אהבה ואחווה ופיוס.
ומתוך פיוס ואחדות זו, נזכה גם לגשת קרוב ולדבר אל ה', ונזכה שה' יתוודע אלינו ויפדה עצמו מכל המיצרים והנפילות אליהם מכרנוהו, ויגאלנו גאולה שלימה בקרוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
