ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עם ישראל
האח נפטר עשר שנים לאחר מכן, וכך ר' ישראל הינוקא הפך למנהיג כבר בגיל שש עשרה. עוד לפני שלמד באופן סדיר בישיבה כבר היה עסוק בעריכת טישים, קבלת אנשים ליחידות וקבלת פדיונות. למרבה הפלא היה לו ידע עצום בנגלה. הוא היה מתכתב עם גדולי ישראל בכל מיני שאלות הלכתיות והפגין עמקות עצומה.
ואולם, היו תלמידי חכמים שלא הבינו כיצד אפשר להיות גדול בנגלה בלי להתייגע מילדות בלימוד. הם סברו שכנראה הוא בור ועם הארץ, וכי יש איזה תלמיד חכם שלוחש על אוזנו את כל התשובות, והחליטו לחשוף את פרצופו האמיתי. הם חיפשו שני עדים נאמנים שיבואו אליו וישאלו אותו שאלה בעל פה, וכאשר לא יידע לענות יוכלו להעיד בפני כולם שאינו יודע.
ואולם, הם קצת חששו שבכל זאת הוא גאון בנגלה, ולכן הושיבו כולל של גדולי תורה שיחפשו איזו שאלה שאיש לא יכול לפתור. לאחר מאמץ עלו על שאלה עמוקה: סתירה מפורשת מדברי הרמב"ם במקום אחד על רמב"ם במקום אחר. וכדי לוודא שזו אכן שאלה עמוקה הביאוה לגאוני עולם, וכולם אמרו שמדובר בקושיה מפורסמת שאין לה פותר.
שני אברכים חריפים ובעלי לשון נרתמו למשימה. הם הגיעו לרוז'ין כשהם מחופשים לסוחרים ונכנסו לאכסניה מיוחדת לחסידים. הם ביקשו מבעל האכסניה שיסדר להם פגישה עם האדמו"ר והוא עשה כן. לאחר יומיים נכנסו השניים עם בגדי הסוחרים לרבי הצעיר.
לפני שפצו את פיהם, שאל אותם הרבי: "אברכים, אתם יודעים ללמוד?".
הם נדהמו, אבל התעשתו מהר ואחד מהם ענה: "כן, אנחנו יודעים קצת ללמוד. רצינו לשאול את כבודו שאלה מסוימת".
אז העלו את הסתירה בדברי הרמב"ם. בטרם סיימו את דבריהם ניגש הרבי לארון הספרים, שלף אחד מספריו של הרמב"ם והוכיח להם כי דברי הרמב"ם במקום שלישי מיישבים לגמרי את הסתירה.
הם היו המומים. כל גאוני העולם לא חשבו על הפתרון הזה. הם הבינו שמדובר בצדיק גאון והחלו לחשוש שמא יקפיד עליהם ויאונה להם רע.
הם יצאו שבורים וחזרו לאכסניה. בעל האכסניה התפלא לראותם כך ושאל: "מה קרה? מדוע נפלו פניכם?".
אחד מהם הודה על האמת: "טעינו. חשבנו לחשוף את בורותו של הצדיק והנה התבדינו. מה יעלה בגורלנו?".
האיש הרגיעם: "הרבי הוא רחום וחנון ולא מקפיד, אבל אם תרצו בכל זאת להיפגש עמו, אסדר לכם פגישה נוספת והוא בוודאי ימחל לכם".
"כן, ברצון", ענו.
הם נכנסו לרבי וסיפרו את כל האמת, איך באו לבחון אותו במטרה להוציא עליו לעז. הרבי ביטל את דבריהם במחי יד: "לא, איני מקפיד על כבודי. תהיו בריאים".
אחד מהם ניצל את האווירה הנינוחה והעז לשאול: "רבי, אחרי שנוכחנו בגדולתך, נא הסבר לנו איך זכה כבודו לכזאת גדולה בתורה מבלי שהתייגע שנים ארוכות בישיבה, הרי לא בשמיים היא".
הרבי חייך ואמר: "זאת קושיה?! אם תשמעו סיפורי חסידים במלווה מלכה, תוכלו לקבל תשובה...".
הם יצאו מבוישים וסיפרו על כך לבעל האכסניה. הלה אמר להם שיש ברוז'ין מנהג שעושים מלווה מלכה מדי מוצאי שבת. בעזרת הנשים נמצאת אמו של הרבי, אלמנתו של אביו זצ"ל, שהיא צדקנית גדולה, ומדי שבוע היא נוהגת לספר מאחורי הפרגוד סיפור חסידי באוזני החסידים.
"כנראה שהרבי התכוון שאמו תענה לכם על שאלתכם. כדאי שתישארו למלווה מלכה ותאזינו לדבריה", סיים בעל האכסניה.
השניים התעכבו עד מוצאי השבת. להפתעת כולם הרבנית החלה לומר דבר תורה במקום לספר סיפור: "כתוב שכאשר העובר נמצא במעי אמו נר דלוק על ראשו ומלאך מלמדו את כל התורה כולה. אחר כך בא מלאך אחר, סוטרו על פיו ומשכח את תלמודו. אבל איזו חוצפה זאת! במשך תשעה חודשים מתייגע מלאך ללמד את העובר תורה, ולבסוף בא מלאך אחר ובמחי יד משכיח הכול?".
"ההסבר הוא כזה. ידוע שכאשר יהודי מקיים מצווה נברא מלאך טוב, וכאשר הוא עובר עבירה נברא מלאך רע. כשיהודים מתחתנים ומקיימים מצוות פרו ורבו, נוצר מהמצווה מלאך קדוש שמלמד את העובר במעי האם את כל התורה כולה, אבל היות שבמצווה מעורבות גם נטיות אישיות של הנפש הבהמית, וככל שהנטיות הללו גוברות הן מעניקות כוח למלאך אשר משכח את תלמוד העובר. אבל אם אין להורים שום נטייה אישית, אין לבנם מלאך משכח! על עצמי איני יכולה להעיד, אבל יכולה אני להעיד שלבעלי לא הייתה שום נטייה אישית. וכעת אתם מבינים מנין קיבל בני את היכולת ללמוד...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
