ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
תשובה : בגמרא [ב"מ עה, ב] מבואר שאיסור ריבית אינו דווקא בממון – אלא גם בדיבור: תניא, רשב"י אומר: מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום, ת"ל "נשך כל דבר אשר ישך" - אפילו דיבור אסור.
רשב"י דורש מהפסוק שאפילו דיבור שיש בו מעין טובת הנאה מהלווה למלווה – יש בה איסור ריבית. ברמב"ם [פיהמ"ש שם] מבואר שאיסור "ריבית דברים" אינו מדאורייתא, אלא הוא כלול באיסור דרבנן של "אבק ריבית". לדעתו דרשתו של רשב"י מהפסוק איננה דרשה גמורה אלא אסמכתא. על אף שמדובר באיסור דרבנן - הוא מוסכם ללא עוררים על ידי כל הראשונים ונפסק בשולחן ערוך [יו"ד קס, י].
מכאן באו הפוסקים לדון בשאלה האם יש באמירת "תודה" חשש ריבית.
מרן ה'בית-יוסף' [יו"ד סי' קס] כתב: "שנותן לו חן על שהלוהו... ודאי דאסור, מכל שכן דהקדמת שלום".
לפי הבית-יוסף, אם נאסרה הקדמת שלום אע"פ שאינה קשורה ישירות להלוואה – כל שכן 'שנותן לו חן' אסור. ב'שלחן ערוך הרב' [הל' ריבית ט] התבאר מה בדיוק כולל המושג 'נותן לו חן': "ואפילו לדבר דבור טוב בשביל ההלואה... אסור, כגון להקדים לו שלום אם לא היה רגיל מתחלה להקדים לו, ואין צריך לומר לקלסו בפניו או להודות ולהחזיק לו טובה או לברכו בפניו על שהלוהו..."
מכוח הדברים הללו הכריע הרש"ז אויירבעך זצ"ל [מנח"ש ח"ב סי' סח אות ב], שאע"פ שמצד כללי-הנימוס ודרך-ארץ ראוי ללווה להודות למלווה – ויש מקום לומר שאין זה בכלל 'ריבית' – מכל מקום להלכה יש להכריע כדברי 'שולחן ערוך הרב' ואין להתיר לומר 'תודה' אפי' באופן זה! יש לציין כי אמנם יש פוסקים שהתירו לומר "תודה" מטעמי נימוס - אך רק באופן מאד מינימאלי ולקוני, וחלקם הצריכו תנאים נוספים לשם כך [עי' שו"ת עשה לך רב ז, סא].
רעיון "פרקטי" שהוצע הוא, שהלווה יודה למלווה, אך לא על עצם ההלוואה , אלא על השקעת זמן, המחשבה ושאר טרחות – על מנת להוציא את ההלוואה אל הפועל. פתרון זה מבוסס על דעתם של חלק מהאחרונים , שאין איסור ריבית בהוספת תשלום למלווה עבור "טורח, הוצאה ואחריות הדרך" [עי' פת"ש יו"ד קעג ס"ק ג], כל עוד והוא מוערך באמת ע"פ הטרחה וללא קשר לסכום הלוואה.
אלא שמרן הראי"ה קוק זצ"ל חולק על היתר זה, ומביא ראיה מעניינת מסוגיית 'שכר אמירה' במסכת בבא-מציעא [סט, א]: "ואמר רבא, שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי ואמור ליה לפלוני לאוזפן זוזי. מאי טעמא?... לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי".
רבא מתיר לאדם שרוצה ללוות כסף, לשלם לחבירו ע"מ שילך לפלוני וישכנע אותו להלוות לו. הגמ' אומרת שאין בכך ריבית הואיל והכסף שמשלם הלווה לשליח הוא עבור "שכר אמירה" – ומשולם על הסיוע בקבלת ההלוואה. אע"פ שסוף-כל-סוף הלווה הוזיל מכיסו יותר כסף ממה שהוא קיבל בהלוואה – אין בכך ריבית.
הרב קוק מדייק, שהגמ' לא הסתפקה בטעם של "שכר אמירה" – אלא ציינה גם ש"לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה", ומכאן הוא מסיק [דעת כהן סי' עז]:
ונראין הדברים, שמפני שכאן יש דיבור ע"ד הלואה חמיר טפי, וצריך עכ"פ מדרבנן שיהיו כאן שני אופנים להתיר, חדא שאין הרבית באה מלוה למלוה, והשנית שלא נתן אלא שכר אמירה.
וממוצא דבר למדנו, שבהנאה שבאה בדרך ישר מלוה למלוה, אף על פי שהיא באה על ידי איזה דבר של שכר טורח אחר המקושר לההלואה, אינו מספיק לזה להתיר עכ"פ מדרבנן.
ע"כ אין דעתי נוטה להתיר לקחת שכר מהלוה בעד הטורח של הכתיבה ושל הבאת הכסף, כיון שהשכר הזה בא מלוה למלוה.
הרב מכריע, שמדרבנן אסור ללווה לתת למלווה שכר גבוה יותר, כחלק מ"שכר הטרחה". לדעתו יש בזה סוג של 'אבק ריבית' – שהרי סוף-כל-סוף תשלום זה קשור למהלך ההלוואה.
אך למעשה נראה שבעניין "ריבית דברים" –יש להקל יותר. והיינו שאע"פ שלגבי "שכר טרחה" המתבצע ע"י תשלום כספי או שווה כסף במסגרת ההלוואה, הראי"ה קוק זצ"ל הכריע להחמיר מדרבנן – מסתבר שלגבי "ריבית דברים" שכל עיקרה אינה אלא מדרבנן, יש מקום לומר שחכמים לא עשו גזירה לגזירה, והתירו אמירת דברי תודה על הטרחה שמסביב להלוואה.
יש לשים לב, שהיתר זה איננו גורף ו"אוטומטי" - ויש להקפיד שלא להרבות בדברי שבח ותודות – מעבר למה שסביר עבור הטורח בלבד, שהרי לגבי עצם הלוואה אמירת ה"תודה" בעייתית, כאמור.
***
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
