- מדורים
- לאורו
תשובה: במסכת ברכות [כא, א] מובא, שמעיקר הדין היה ראוי להתפלל גם בחול את כל אותן הברכות שאומרים בעמידה של חול – אלא ש"רבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת" - חכמים לא רצו להטריח אותנו, ותקנו עבורנו נוסח עם ברכה אמצעית מיוחדת לשבת. לאור זאת נפסק להלכה, כי מי שבטעות במקום לומר את נוסח תפילת השבת התחיל נוסח תפילת עמידה של חול - יסיים את הברכה שעומד בה בצורה מכובדת - ולאחר מכן יחזור לנוסח תפילת השבת. הלכה זו נכונה לערבית שחרית ומנחה של שבת – ואילו במוסף הדין שונה, הואיל ובמוסף מלכתחילה תיקנו חכמים שבע ברכות, וממילא אם טעה במוסף ואמר נוסח תפילה של חול – יעצור מיד ויחזור לנוסח תפילת מוסף [רסח, ב ומשנ"ב שם סק"ה].
עד כאן לגבי טעות של יחיד . לעומת זאת בטעות בחזרת הש"ץ פוסקים רבים הזכירו את דבריו של הרב יוסף שאול נתנזון בשו"ת 'שואל ומשיב' וזה לשונו [מהדוש"ת כב]: "והנה בשנת תבר"ך בש"ק וישלח במנחה טעה הש"ץ והתחיל בתיבת 'אתה חונן' ונזכר. והנה אף שמבואר... דאם התחיל אתה חונן גומר, מכל-מקום זה בתפלה שמתפלל בלחש, אבל מה שמתפלל בשביל הציבור אם כן הם לא עשו אותו שליח להתפלל בשבילם תפלת חול ולתקוני שדרי' דבאמת אינו סימן יפה מה שטועה ומתפלל של חול בשבת כמ"ש האחרונים".
על-פי הרב נתנזון הש"ץ הוא "שליח" שנתמנה על מנת להוציא את הציבור ידי חובה בנוסח של לכתחילה - ולא בשום נוסח שהוא "בדיעבד". לפיכך במקרה של טעות בחזרת הש"ץ – השליחות מופקעת מחמת הטענה "לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" [= לתיקון שלחתיך ולא לקלקול]. על כן, גם במקרה שע"פ הדין היחיד יכול לסיים את הברכה – ש"ץ שטעה לא ימשיך בנוסח המוטעה - אלא יעצור אפי' באמצע הברכה ויחזור לסדר תפילת השבת.
אלא שהנחתו של ה"שואל ומשיב" – שהש"ץ הוא "שליח" - נסתרת לכאורה ע"פ שיטת החת"ס [או"ח רא] הטוען שהש"ץ אינו מוציא את הציבור מדין "שליחות", אלא מחמת הכלל "שומע כעונה". הסיבה שהניעה את החת"ס לכך היא הקושיה - שהואיל והתפילה היא מצווה על גופו של אדם – לא ברור כיצד תועיל "שליחות" על מנת לקיים מצווה שכזה. כשם שאי אפשר לעשות שליח לאכול מצה, או לומר קריאת שמע – כך אין שליחות לכל המצוות שהן על גופו של אדם – ובכלל זה מצוות התפילה. לכן מסביר החת"ס – הש"ץ מוציא את הציבור ידי חובה מחמת ההצטרפות של השומעים לש"ץ ע"י הכלל ההלכתי"שומע כעונה" . לשיטה זו, טעות הש"ץ לא אמורה להבחן ע"פ דיני "שליחות" – ול"מצטרפים" אין שום יכולת לטעון שהם "שלחו" את הש"ץ כדי שיאמר את נוסח התפילה רק באופן של לכתחילה. ממילא על-פי החת"ס יש לחזור ולדון בטעות של ש"ץ כדיני טעות היחיד, וכשם שהיחיד גומר את הברכה - כן אמור להיות הדין גם בש"ץ.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל [אורח משפט טו] התייחס לשיטת החת"ס – ותמה עליו. התמיה הראשונה היא מהלכה מפורשת: "הדבר צריך עיון, דמה נעשה לשיטת הראשונים... בפירוש עם שבשדות דאניסי, ש"ץ מוציאם אפי' בלא שמיעה כלל , וזה אי אפשר לפום-ריהטא כי-אם מצד שליחות".
הגמרא במסכת ראש השנה אומרת שבתפילות ימים נוראים, אותם האנוסים שאינם יכולים להתפלל ולא להגיע לבית הכנסת – "העם שבשדות" – יוצאים ידי חובה על-ידי תפילת הש"ץ! את ההלכה הזו אי-אפשר להסביר מדין "שומע כעונה", שהרי העם שבשדות לא "שומעים" את הש"ץ. מכאן הרב קוק מביא ראיה שגם בענייני תפילה יש מקום לדיני שליחות .
התמיהה השנייה של הרב קוק על החת"ס היא מצד לשון חז"ל: "גם לשון המשנה ערוכה, 'המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא סימן רע לשולחיו' - מפני ששלוחו של-אדם כמותו, ושגור בלשון חז"ל 'שליח ציבור', ולומר על כל אלה דהוא לישנא דלא דאיק - לענ"ד צריך ראיות גדולות".
בהמשך דבריו מתייחס הראי"ה קוק לגוף הטענה של החתם סופר שאי אפשר לעשות שליחות בענייני תפילה הואיל והיא מצווה על גופו של אדם. הרב מחדש, שיש שתי מטרות לתפילה. מטרה אחת היא באמת הדבקות של האדם בבוראו , ואת זה אכן אי-אפשר לעשות על ידי שליח, וכדברי החתם סופר. אך יש עניין שני, והוא לפעול פעולות רוחניות בעולם על ידי התפילה – ודבר זה אפשרי גם ע"י שליח, הואיל והמצווה היא לא על גופו של אדם אלא בהשתדלות להביא לתוצאה . כמו שאפשר לעשות שליח להרבה פעולות ומצוות אחרות – כך אפשר לעשות שליח גם לפעולות הרוחניות הנ"ל. לפיכך הרב מסביר, שהש"ץ הוא אכן פועל מכח "שליחות ", שרלוונטית לכל-הפחות לבחינה אחת הקיימת בתפילה - וממילא יש מקום לטענה"לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" , וכדברי ה"שואל ומשיב" . ואכן, הלכה למעשה - רוב הפוסקים פסקו שש"ץ שטעה - עליו לתקן מיד את הטעות, מחמת היותו שליח הציבור - גם במקום שבתפילת היחיד יש לסיים את הברכה [פסת"ש רסח, ד].
ראיית המבט השלם
למה ללמוד גמרא?
מה הייעוד של תורת הבנים?
השלמת התמונה
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ללמוד גמרא?