ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
אנו נמצאים בתוך תקופת השובבי"ם, וידוע שימים אלו נועדו כדי לתקן חטאות ומעשה הנעורים כמו שכתוב "שובו בנים שובבי"ם" (ירמיהו ג, יד). כותב הרב הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זיע"א בספרו 'רזי לי', שלכל חטא יש תיקון, ועוד, כשעושה אדם תשובה מאהבה, הוא יכול לזכות ל"זדונות נעשות לו כזכויות" (יומא פו, ע"ב). היינו, על ידי שהאדם החוטא מתחרט ועושה תשובה מתוך אהבת ה' ורצון חדש להתקרב אליו, הוא זוכה שגם אם חס ושלום הוא חטא במזיד ובכוונה להכעיס ולא בשוגג, עם זאת, החטא הופך לו לזכות, שבמקום עבירה נחשב לו שעשה מצווה.
למשל, אדם שאכל מאכלות אסורות, עם כל האיסור שבדבר וחומרת העבירה, אם ירצה האדם לעשות תשובה, הרי שהמאכל הוסיף כוח בגופו, והוא יכול על ידי כוח זה לעשות תשובה ומירוק על עוונותיו. יוצא מכך, שאפילו לאחר עבירה שנעשתה בזדון חס ושלום, יש באדם כוח לשפר ולתקן את מעשיו המקולקלים.
מה שאין כן, מוסיף הרב חרל"פ, איסור הוצאת זרע לבטלה, שלא עשה שום קיום בשום עניין, רק התחלשות האיברים, שכל כוחותיו יצאו לגמרי לבטלה, והתשובה בזה כבידה מאוד. התשובה והתיקון לחטא זה הוא קריאת שמע במסירות נפש, שזו תשובת המשקל - זה כנגד זה, כמו שבחטא המגונה הזה האדם הוציא את כל תמצית כוחותיו לבטלה, כך צריך לומר קריאת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' במסירות נפש, בתמצית כל כוחותיו.
וזה לשונו הקדוש: "ואין תרופה כי אם קריאת שמע במסירות נפש, היינו קבלת עול שמים ויחודו הפשוט על העולמות כולן. שנגד מה שגרם בעון המר שיצאו בכל הכוחות לבטלה שזה נפסק ממקור ההתייחדות של הקב"ה עם העולמות, ובהמסרן ליחודו יתברך, חוזר ומקשר העולמות כולם במקורם וזורח עליהם אור מלכותו יתברך".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב שמכת צפרדעים שהיא המכה השנייה מכוונת כנגד 'מידת היסוד' - שמירת הברית (שהיא השנייה מלמטה בספירות). הלימוד הוא, שכשם שהצפרדעים מסרו את עצמן לקדש שמו של הקב"ה, כך האדם צריך למסור את נפשו על הניסיון הקשה הזה, ואומר רבי נחמן מברסלב זיע"א בשם הזוהר הקדוש (שיחות הר"ן אות קט"ו), שכל תכלית ירידת האדם לזה העולם, היא בשביל שיתנסה ויעמוד בזאת התאווה שהיא הקשה מכל התאוות, ועל האדם להאמין בעצמו שהוא יכול להיות איש חיל וגיבור מלחמה לעמוד מול פיתויי היצר הרע.
יש עצה מצדיקים (מעין זה מובא בתחילת 'צאטיל קטן' לרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א) שבזמן שלאדם יש ניסיון, יצייר בדעתו שלפניו יש מדורה גדולה של אש, ואומרים לו או שתמיר דתך או שתישרף באש. כמובן שיהודי לא ימיר את דתו וימסור את נפשו על קידוש ה', וזה קל וחומר לאדם שיגיד לעצמו, אם אני מוכן להשליך עצמי לתוך כבשן האש ולוותר על כל חיי ועל מה שיש לי למען כבוד ה', קל וחומר שאוכל לוותר על תענוג רגעי וחולף ולא למרוד בקוני, וזו הכוונה שצריך לכוון בעת אמירת קריאת שמע.
מובא בפרק שירה שהפסוק שהצפרדעים אומרים הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואפשר לומר שזהו גם 'חשבון קל וחומר' שהאדם יכול ללמוד מהצפרדעים: ומה הצפרדעים שגילו כבוד מלכות ה' בעולם על ידי שנכנסו לתנורים והיו מוכנות להישרף על קדושת שמו, קל וחומר שאני יהודי, בן לעם הנבחר, ובי בחר הקב"ה שאהיה גילוי למלכות שמים, שיש בי את הכוח והיכולת שמעשיי לא יסתירו אורו יתברך, אלא להפך, יקדשו ויאירו שמו יתברך בעולם.
ראיתי בספר מאת הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א, שאין תיקון יותר גדול לאדם מקריאת שמע, מפני שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים של האדם. פגם הברית פוגם בכל קומת האדם, מפריד את כל חלקי אבריו ומוציא מהם את החיות, מפני שהוא ה'יסוד' של כל הגוף והנפש שלו. אבל כשאדם אומר קריאת שמע בכוונת הלב ומייחד את ה' בשמים ובארץ, בזה הוא מתקן ומשלים את כל הקומה הגופנית והרוחנית שלו ביחד ומחזיר לעצמו את החיות מחדש.
המאמר שכתבתי בשבוע שעבר עסק בנושא של מעלת הבכייה בעת עשיית התשובה, ויש להוסיף פה את דברי רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן לו), שהעצה היעוצה לאדם כשיש לו הרהורים לא טובים, לומר שני פסוקים ראשונים של קריאת שמע "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". הוא מוסיף, שאם חס ושלום האדם רגיל בהרהורי זנות, אין זה מספיק, אלא גם צריך להוריד דמעות בעת אמירת הפסוקים. ראייה לכך, מביא רבינו שבעת מעשה העבירה של זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, נאמר בתורה (במדבר כה, ו) "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ותירגם יונתן שעם ישראל בכו וקראו קריאת שמע, וכל זאת כדי להינצל מהרהור אישה רעה.
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (אמור תרמ"ג) שמסירות נפש אינה דווקא מוות על קידוש ה', אלא יש גם אופן של חיים שמוסרים את הרצונות למען רצון הבורא, לקיים 'בטל רצונך מפני רצונו'. כי נפש הוא לשון רצון, כמו שכתוב בתורה (בראשית כג, ח) "אם יש את נפשכם", שהאדם בטל ומבוטל לרצון ה', וחי את חייו רק על פי הצו האלוקי כדי לקדש שמו יתברך בכל מצב, זמן ומקום. יש לפעמים שקשה להתגבר על הניסיונות, יש דברים שקשה לאדם לפרוש מהם משום שכל ימיו נהג באופן אחר, אבל כאשר יודע כי בשבירת רצונות עבור קדושת שמו יתברך, זה נחשב לו כמסירות נפש בפועל ממש ואף יותר מכך, זה נותן לו את הכוח לבטל את רצונו הנמוך לרצון העליון.
על זה אמרו חז"ל (אבות ד, מ"ז) "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא". 'שעה' זה לשון פניה ורצון כמו שכתוב (בראשית ד, ה) "ואל מנחתו לא שעה", והפירוש הוא, מה שיש לאדם רצון אחד שבטל לגמרי לרצון הבורא בעוד שהוא חי בעולם הזה עם כל הנסיונות של העולם הזה, הרי מסירות רצון זה חשוב מאוד, ויותר חשוב ממסירות נפש בפועל ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
