ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
והחתם סופר (סוכה לו) כתב לנהוג כך, "שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה "ואספת דגנך"... וכאילו תאמר - לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, כך גם כן לא יאמר – לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
באותה תקופה, היה לי חבר נוסף, מבקש ה', ששילב לימוד תורה עם התוועדויות והתבוננות פנימית. כשסיפרתי לו, שאני נוסע להשתתף בנטיעה, תמה ושאל – מה עושים שם? יש שם התוועדות?
דו – שיח פשוט זה נוגע בנקודה יסודית מאד בעבודת ה' של ארץ ישראל. (ולמעשה, נוגע בקושי שיש לאנשים רבים במצוות מעשיות רבות).
כולנו מבינים שהמצוות אמורות להביא אותנו להתעלות רוחנית. ישנם מצוות 'רוחניות', שאפשר לראות בקלות שהם מביאות את האדם להתעלות ודבקות בה'. לעומתם, ישנם מצוות הנראות 'חומריות', וקשה לראות את ההתעלות הרוחנית המלוות אותם.
במבט ראשוני ושטחי, ארץ ישראל היא מצווה שקשה להבחין בהתעלות הרוחנית שבה. לכאורה, אדמה רגילה שאנשים חיים עליה חיים שגרתיים. קל לראות בקברי צדיקים או בבתי כנסת, מקומות קדושים, שהרי באים אליהם כדי להתפלל ולעסוק באופן ישיר בחיים רוחניים. קשה הרבה יותר לראות בכברת אדמה רגילה בארץ, מקום קדוש.
אולם האמת היא, שרבו מספור המקורות מגדולי ישראל שבכל הדורות שדברו על קדושת הארץ. וכנגד הטועים לחשוב, שמדובר בארץ ישראל 'רוחנית', אמר רבי נחמן מברסלב: "כוונתי כפשוטו, ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו החצרות... שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ ישראל הגשמית הזאת".
וזו בדיוק עניינה של ארץ ישראל, שקדושתה פועלת עלינו ומרוממת אותנו גם כשאיננו חשים בכך בצורה גלויה, וכפי שאמר רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן, תורה קכט) "אמרו רבותינו, כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון... כי היא ארץ אוכלת יושביה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה בקודש".
(ובאמת עניין זה נוגע לכל המצוות המעשיות, וכבר האריכו רבים לבאר שעניין זה נגע בשורש המחלוקת בין תלמידי הבעש"ט והגר"א, אם העיקר הוא הדבקות הגלויה בה' או עצם קיום המצוות המעשיות, וכבר האריך בכך נפש החיים שער ד'. אך כאמור עניין זה בולט במיוחד בארץ ישראל).
עניין זה נוגע גם למעלת אכילת פרות ארץ ישראל, שבמבט חיצוני הם נראים כפירות רגילים, אך גדולי הדורות ביארו את מעלתם וקדושתם, ושמעלתם היא המשך מעלת המן, כדברי שער החצר (קסט): "בזמן שהייתה ארץ ישראל בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות ארץ ישראל וטעמם היה גדול (אפילו) מקדושת המן וטעמו... וכבר ידוע גודל הזדככות אכילת המן, שהוכרחו לאכול המן שיזדכך גופם לקבלת התורה הקדושה, ועוד כמה מעלות נפלאות כידוע. ומעתה נוכל להבין גודל קדושתנו באכלנו פירות של ארץ ישראל".
וכידוע, מאכלו של אדם משפיע עליו מבחינה רוחנית גם בלי שהתכוון לכך, שהרי מאכל אסור מטמטם לבו של אדם, כי המאכל הופך ממש לחלק מגופו של אדם. ומרובה מידה טובה ממידת פורענות, לפיכך מאכל קדוש מקדש גופו של אדם גם בלי שמבין את כל הרעיונות העמוקים הגנוזים במאכל.
ומסופר, שצדיק אחד פגש פעם את רבי דוד מללוב (שיום ההילולא שלו ב – ז' שבט) בשעת חזרתו מהחוזה מלובלין. סיפר רבי דוד מללוב, שהחוזה אמר תורה בפרשיית המן (שבפרשת בשלח): "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא... לא ידעו מה הוא". וביאר החוזה, שכל אחד ואחד אמר על חבירו 'מה הוא', כי המן היה מאכל רוחני, לחם מן השמיים, ועל ידי אכילתו התעלו כל יום ויום מבחינה רוחנית, עד שלמחרת לא הכיר איש את חבירו, ושאל – מי הוא זה, כי לא הכירו משום שהתעלה במדרגתו. (סיפורי חסידים, בשלח, מס' 176).
נמצאנו למדים, שאכילת המן פעלה מעצמה ורוממה את האנשים מבחינה רוחנית.
וכך זה גם בפירות ארץ ישראל. בזמנו ליקטתי סיפורים ומאמרים רבים על מעלת פירות ארץ ישראל. כשהשוויתי את סיפורי חז"ל לסיפורי ודברי גדולי הדורות גיליתי דבר מדהים. גדולי דורות הגלות מדברים בעיקר על קדושת הפירות, לעומתם, חז"ל מדברים בעיקר על השפע הגשמי והמתיקות של הפירות. חז"ל מזכירים את הנושא הרוחני רק בהקשר של ירידת השפע והמתיקות בעקבות קלקול רוחני.
ללמדך, שבגלות צריכים לדבר על הקדושה, אך כשחיים בארצנו הקדושה נושמים מאווירה ואוכלים מפירותיה, הקדושה זורמת אלינו באופן טבעי, והיא נמסכת בגופנו דרך ההתענגות על טוב ומתיקות הפירות.
כמובן, גם אחרי כל ההסברים הללו, חשוב לזכור שמעלתו של מי שמבין את הדברים לעומקם ופוגש את הרוחניות בגלוי, גבוהה יותר. לפיכך, המעלה השלימה היא ללמוד ולהעמיק במעלת ארצנו וקדושת פירותיה.
שנזכה בט"ו בשבט הקרוב וכל השנה, לאכול מפריה, לשבוע מטובה, ולברך עליה בקדושה וטהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
