ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
המעביר בניו בין (מ)גזרי (הירדן)
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
אם יציאת מצרים היא תהליך לידת העם (כפי שדימה זאת יחזקאל הנביא:
"וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ: ... בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ד-ו),
הרי שקריעת ים סוף משולה בתהליך הלידה לגזירת = חיתוך חבל הטבור.
לאחר צליחת הים, בני ישראל נותקו ממצרים, בקרע שאין לאחותו (עיינו דברים י"ז טז).
המעבר בים סוף חוזר על עצמו במעמד חציית הירדן, עם הכניסה לארץ ישראל, בהנהגת יהושע בן נון. (ניתן למצוא קוים מקבילים רבים בין שני המאורעות).
בדברינו, ננסה ללמוד על חציה נוספת של הירדן וחזרה אל ארץ ישראל המערבית, מאורע פחות מפורסם וגם ממנו ננסה ללמוד תובנות חשובות.
(לא נעסוק בחציות הירדן לשני הכיוונים על ידי אלישע, הראשונה כתלמידו ומלווהו של אליהו הנביא והשניה לאחר הסתלקות אליהו, עיינו מלכים ב ב', בשני המקרים מופיע: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה").
לאחר שמרד אבשלום נכשל, יצא דוד לדרכו חזרה אל כס המלכות בירושלים. כך מתאר הכתוב את מעבר הירדן:
"וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד (מעברות) הַיַּרְדֵּן וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּרְדֵּן:... וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן" (שמואל ב י"ט טז-יט).
ננסה להבין מה פשר הביטויים וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן ו וְעָבְרָה הָעֲבָרָה.
וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן - תרגם יונתן וְגָזוּ יַרְדְנָא קֳדָם מַלְכָּא.
הסביר הרד"ק דבריו: "וגזו כמו ועברו" וראיה לכך מן הפסוק וְהָאֲנָשִׁים (חיילי מלך יריחו) רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם (אחרי שני המרגלים) דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת (יהושע פרק ב' ז), שיונתן תרגם עַל הַמַּעְבְּרוֹת - 'על מגזתא' (=על המעבר-מעברות הירדן).
רש"י פירש לעומתו: "בקעוהו בתריסהון" כלומר בקעוהו באמצעות מגניהם. לדעתו של רש"י, גם דוד המלך עבר את הירדן בחרבה, אלא שהפעם לא בדרך נס, אנשיו עצרו את שטף המים באמצעות בניית חומה, תוך שימוש במגניהם והירדן נבקע. בלשון זו מתואר הנס בפרשתנו: וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם (שמות י"ד כא)
(גם בביאורו לבראשית (כ"ב ג) פירש רש"י: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה - "תַּרְגּוּם וְצַלַּח, כמו וְצָלְחוּ הַיַרְדֵּן, לשׁון בִּיקוּעַ" (אצלנו הוסיף רש"י באמצעות המגינים) ).
הרד"ק הציע גם: "או פירושו ובקעו וכמוהו פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף" (עמוס פרק ה' ו). ותרגום "ויבקע את עצי העולה" (בראשית פרק כ"ב ג) "וצלח ית עאי דעלתא". לפירושו לצלוח פרושו לבקוע, וזו המשמעות של נבואת עמוס - ממלכת ישראל תבקע כשם שהאש בוקעת את העומד בדרכה ועוברת (הרד"ק צעד בעקבות אבן עזרא שם). לדעת הרד"ק דוד ואנשיו עברו במקום שלא היו בו מים.
רלב"ג צעד בכיוון אחר: "כאלו בקעוהו מרוב עברם שם". לדבריו, המים לא נבקעו, אלא שמרוב אנשים המים לא נראו ולכן למתבונן מרחוק היה נדמה שכך קרה.
האברבנאל סלל דרך חדשה: "ר"ל שעברו הירדן לפניו כעבדים לפני אדוניהם", כנראה שכוונתו היא שתומכי דוד ערכו לכבודו מסדר כבוד ואזי צָלְחוּ, משמעותו טקס לכבוד ההצלחה הגדולה של דוד עם סיום מרד אבשלום.
(הרחבות נוספות בנושא יהיה ניתן לקרא בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)
הבה נתפלל כי נצליח לצלוח את הימים הבאים עלינו לטובה, גם במניעת קריעת העם, וגם בבקיעת שורות אויבינו המנסים לקום עלינו.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו












