ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
אם יציאת מצרים היא תהליך לידת העם (כפי שדימה זאת יחזקאל הנביא:
"וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ: ... בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ד-ו),
הרי שקריעת ים סוף משולה בתהליך הלידה לגזירת = חיתוך חבל הטבור.
לאחר צליחת הים, בני ישראל נותקו ממצרים, בקרע שאין לאחותו (עיינו דברים י"ז טז).
המעבר בים סוף חוזר על עצמו במעמד חציית הירדן, עם הכניסה לארץ ישראל, בהנהגת יהושע בן נון. (ניתן למצוא קוים מקבילים רבים בין שני המאורעות).
בדברינו, ננסה ללמוד על חציה נוספת של הירדן וחזרה אל ארץ ישראל המערבית, מאורע פחות מפורסם וגם ממנו ננסה ללמוד תובנות חשובות.
(לא נעסוק בחציות הירדן לשני הכיוונים על ידי אלישע, הראשונה כתלמידו ומלווהו של אליהו הנביא והשניה לאחר הסתלקות אליהו, עיינו מלכים ב ב', בשני המקרים מופיע: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה").
לאחר שמרד אבשלום נכשל, יצא דוד לדרכו חזרה אל כס המלכות בירושלים. כך מתאר הכתוב את מעבר הירדן:
"וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד (מעברות) הַיַּרְדֵּן וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּרְדֵּן:... וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן" (שמואל ב י"ט טז-יט).
ננסה להבין מה פשר הביטויים וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן ו וְעָבְרָה הָעֲבָרָה.
וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן - תרגם יונתן וְגָזוּ יַרְדְנָא קֳדָם מַלְכָּא.
הסביר הרד"ק דבריו: "וגזו כמו ועברו" וראיה לכך מן הפסוק וְהָאֲנָשִׁים (חיילי מלך יריחו) רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם (אחרי שני המרגלים) דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת (יהושע פרק ב' ז), שיונתן תרגם עַל הַמַּעְבְּרוֹת - 'על מגזתא' (=על המעבר-מעברות הירדן).
רש"י פירש לעומתו: "בקעוהו בתריסהון" כלומר בקעוהו באמצעות מגניהם. לדעתו של רש"י, גם דוד המלך עבר את הירדן בחרבה, אלא שהפעם לא בדרך נס, אנשיו עצרו את שטף המים באמצעות בניית חומה, תוך שימוש במגניהם והירדן נבקע. בלשון זו מתואר הנס בפרשתנו: וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם (שמות י"ד כא)
(גם בביאורו לבראשית (כ"ב ג) פירש רש"י: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה - "תַּרְגּוּם וְצַלַּח, כמו וְצָלְחוּ הַיַרְדֵּן, לשׁון בִּיקוּעַ" (אצלנו הוסיף רש"י באמצעות המגינים) ).
הרד"ק הציע גם: "או פירושו ובקעו וכמוהו פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף" (עמוס פרק ה' ו). ותרגום "ויבקע את עצי העולה" (בראשית פרק כ"ב ג) "וצלח ית עאי דעלתא". לפירושו לצלוח פרושו לבקוע, וזו המשמעות של נבואת עמוס - ממלכת ישראל תבקע כשם שהאש בוקעת את העומד בדרכה ועוברת (הרד"ק צעד בעקבות אבן עזרא שם). לדעת הרד"ק דוד ואנשיו עברו במקום שלא היו בו מים.
רלב"ג צעד בכיוון אחר: "כאלו בקעוהו מרוב עברם שם". לדבריו, המים לא נבקעו, אלא שמרוב אנשים המים לא נראו ולכן למתבונן מרחוק היה נדמה שכך קרה.
האברבנאל סלל דרך חדשה: "ר"ל שעברו הירדן לפניו כעבדים לפני אדוניהם", כנראה שכוונתו היא שתומכי דוד ערכו לכבודו מסדר כבוד ואזי צָלְחוּ, משמעותו טקס לכבוד ההצלחה הגדולה של דוד עם סיום מרד אבשלום.
(הרחבות נוספות בנושא יהיה ניתן לקרא בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)
הבה נתפלל כי נצליח לצלוח את הימים הבאים עלינו לטובה, גם במניעת קריעת העם, וגם בבקיעת שורות אויבינו המנסים לקום עלינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
